בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 12/10/06 20:23
תלאות המציאות 415037
פ.ק. • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ה', 12/10/2006, 20:41
זו אולי לא היתה הסיבה העיקרית, אבל זה בהחלט עזר, לא?
תלאות המציאות 415097
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לפ.ק. יום ו', 13/10/2006, 10:47
איך בדיוק? האם הדילול הקטין את הביקושים יותר מכפי שהוא הקטין את הייצור?

העלייה (הרוסית, במקרה) של שנות התשעים הביאה לישראל אוכלוסיה גדולה מאוד, בחתך מגוון של יכולת יצרנית (כלומר: כולל לא מעט קשישים, ילדים, ואנשים שבגלל קשיי הסתגלות הם פחות יצרניים זמנית). התוצאה, למרות זאת, היתה צמיחה חזקה. כמובן שייתכן שלא מדובר בתופעה כללית, אבל עדיין הייתי שמח לראות הסבר כיצד דילול מסיבי של אוכלוסיה, בחתך אחיד, עוזר להתגבר על מחסור.
תלאות המציאות 415113
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 13/10/2006, 12:04
תקן אותי אם אני טועה, אבל לצמיחה של שנות התשעים אין קשר לזה שהממשלה יכלה ללוות כסף זול בזכות "הערבויות" המפורסמות מארה"ב?
תלאות המציאות 415126
פ.ק. • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 13/10/2006, 13:54
לצמיחה של שנות ה 90 בישראל היו מס' סיבות (עולמיות), כפי שציינת, לא רק העליה.
ההנחה השניה שמובלעת בתהייתך היא שבכל מקרה עוד אנשים = עוד אמצעי ייצור וקניה = עוד צמיחה, וזה ממש לא המצב במשטר ריכוזי דוגמת הקומוניזם הסטליניסטי. זו לא היתה מדינת שוק, ולכן כל אדם, אלא אם כן היה ממש השד מטזמניה מבחינה שכלית או פיזית, היה פשוט עוד פה להאכיל.
תלאות המציאות 415136
קהלת • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 13/10/2006, 15:41
הדילול לא היה אקראי אלא תוצר של הכוונה ליצור. כך למשל נעצרו מליונים ונשלחו לבנות ערים במקומות עשירים במחצבים אבל קשים מאוד למגורי אדם. המונים מתו, אבל הערים קמו, ויחד איתם יכולת משמעותית להפקה עצמאית של אותם מחצבים.
לעיתים ההרוגים היו בעלי משאבים שחולקו מחדש (לממשלה), כך שכמות העושר נשמרה בזמן שהאוכלוסיה קטנה.
מעבר לכך, מחסור באופן טבעי הורג קודם את החלשים, כך אם ישנו מחסור בתרופות, זקנים וילדים ימותו בשיעורים גבוהים יותר.
תלאות המציאות 415145
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לקהלת יום ו', 13/10/2006, 16:15
כל זה בהחלט הגיוני, אבל לא עונה למונח ''דילול אוכלוסיה'' (בהקשר של צעד יזום, ולא תוצאה) של פ.ק.
תלאות המציאות 415147
פ.ק. • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 13/10/2006, 16:19
זו תוצאה יזומה. כשאתה מעביד מיליונים בפרך ללא תנאים נאותים, ומגלה רבים מהם לפינות הקפואות והמרוחקות של הממלכה, אתה יוזם ג'נוסייד. כמו שציינתי: זו לא היתה המטרה הראשית, אבל זו בהחלט היתה מטרה משנית מוצלחת מבחינת המשטר.
תלאות המציאות 415149
קהלת • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 13/10/2006, 16:26
רוב הרציחות (וחלק גדול ממקרי המוות העקיפים) של סטאלין היו לצורך קידום עניין כזה או אחר‏1. ישנו גם הרג אקראי רב שנוצר כתוצאה מהשיטה שהוא הנהיג, בה אנשים מן השורה נהרגו בגלל שמישהו רצה את הדירה שלהם ואמר שהם דיברו לא יפה על המפלגה. מקרים כאלו לא הביאו לתועלת כלכלית (אלא אם האדם נשלח לעבודות בסיביר).

‏1 - אפילו אם ניקח את המקרה האבסורדי ביותר, בו סטאלין רוצח כמעט את כל מפקדי האוגדות שלו ממש לפני המלחמה (שיש סיכוי טוב שהוא ידע שפתח), הרי מבחינתו עדיין משורת האינטרס של סיכוי נמוך יותר שמישהו יקום כנגדו או יצבור יותר מדי כוח. המחיר הוא ירידה של סדר גודל בעוצמת הצבא, אבל זה מחיר שהוא מוכן לשלם.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות