|
||||
|
||||
1. כשאתה משאיל ספר אלקטרוני לחבר שלך, אתה לא נותן לו שום דבר פיזי - אתה מעתיק אליו את החומר. למעשה, לא השאלת לו כלום, אלא נתת לו עותק (בלתי חוקי) של הספר. ההשוואה לספר פיזי, משום כך, אינה הוגנת. 2. השמועה מספרת שב"זון", נגן המפ3 החדש של מיקרוסופט תהיה אופציה לחלוק מוזיקה עם חברים באמצעות חיבור WIFI. ממה שהבנתי, קבצי מוזיקה כאלו יהיו נתונים למגבלות משמעותיות: מותר לחבר להנות מהקובץ שלוש פעמים, ובטווח של שלושה ימים בלבד. זה פתרון מעניין לשאלה של איך לאפשר פרסום מפה לאוזן במקביל לשמירה על זכויות יוצרים. אני לא בטוח שהוא מוצלח במיוחד, אבל לפחות הוא מכיר בצורך מסויים אצל הצרכנים. |
|
||||
|
||||
1. אני לא חושב שההשוואה עד כדי כך לא הוגנת, כי בשורה התחתונה התוצאה של "השאלה" שכזו היא מאוד דומה - שנינו קוראים את הספר. אם אתה רוצה, אפשר לנסח מחדש את הסיפור כך שלא ניתן להעתיק בין ספרים אלא רק להעביר. |
|
||||
|
||||
1. אם תנסח מחדש את הסיפור, זה יהיה שונה לגמרי. הבעיה העיקרית עם העתקה במקום העברה היא ששניכם יכולים לקרוא את הספר *במקביל* (ולמעשה, אינסוף אנשים יכולים לקרוא את הספר במקביל). |
|
||||
|
||||
גם אם אדם אחד יכול לקרוא את הספר בכל רגע נתון, עדיין יש בעיה לא קטנה - ספר רגיל מתבלה, אז יש גם מגבלה על מספר הפעמים שאפשר להשאיל אותו, וגם על הנכונות של אנשים להשאיל. |
|
||||
|
||||
1. אז אפשר לסדר שברגע שמישהו אחד נכנס לקובץ, מישהו אחר לא יכול. |
|
||||
|
||||
לתוכנות רבות יש פתרון כזה, של רשיון צף. את (או החברה) קונה רשיון לשימוש בתוכנה, וכל מי שמחובר לרשת יכול להשתמש בה. בתנאי שמספר המשתמשים (בו זמנית) אינו עולה על הכמות המוגדרת ברשיון. |
|
||||
|
||||
זה עובד אם מתחברים לשרת אחד. לחילופין, דואגים להכריח את כולם להתחבר לשרת אחד ע''י יצירת ''שרת רשיונות''. המשתמש ההגון לא ינסה להתחמק מההתחברות לשרת הרשיונות. מגבלה כזו, מעצם הגדרתה, מחייבת ניהול משותף ברמה מסויימת. אחרת מישהו לוקח את הרשיון אליו ומונע אותו מכל השאר. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |