|
||||
|
||||
''ההרג'' הוא לא ממש מקרי והרמשים לא סתם מסתובבים ליד הגידולים כי אין להם משהו יותר מרגש לעשות בחיים. הם שם כדי לאכול את מה שצומח. כדי שיגדל אוכל מהאדמה בצורה קונסיסטנטית, צריך להקריב את חייהם של כל מיני חסרי חוליות. זה או שאתה אוכל את הפלפל מהשיח, או שהתולעים אוכלות אותו. |
|
||||
|
||||
מה זה "הוא לא ממש מקרי"? הרמשים לא יכולים ללכת לאכול משהו אחר? ומה פירוש "שיגדל אוכל בצורה קונסיסטנטית"? |
|
||||
|
||||
אם הם גרים בשדה, ואתה שתלת בשדה פלפל/עגבניה/וואטאבר, אז לא, הם לא יכולים ללכת לאכול משהו אחר. זה מה שיש בשדה. וגם אם זו חלקה קטנה בגינה, לפעמים בעלח חיים *מעדיפים* דווקא את הירקות שלך ולא את העשבים. כנראה יותר טעים להם. בגידול אוכל בצורה קונסיסטנטית אני מתכוונת לחקלאות. חקלאות שמצליחה לספק מספיק אוכל מן הצומח למשפחה, לקהילה או לשוק מסוים. מה שאני עושה בגינה למשל, זה לא גידול אוכל קונסיסטנטי. אני מגדלת ירקות בגינה ומרשה לעצמי לחוס לפעמים על כל מיני חלזונות ועכבישים "ולוותר" להם על הגידולים שלי, כי במרחק חמש דקות נסיעה יש לי סופרמרקט עם מחלקת ירקות. הירקות האלו הגיעו ממישהו שלא היתה לו הפריבילגיה שלי לחוס על כל מיני רמשים. גם מגדלים אורגנים דואגים לכך שיצורים מסוימים ימותו כדי שלי יהיו תפוחי אדמה ועגבניות וקולורבי. אם הם לא יעשו את זה, אספקת האוכל לא תהיה קונסיסטנטית. |
|
||||
|
||||
אני ממש אוהב את המילה "עִקבי" כתרגום נאה לקונסיסטנטי המגושם. |
|
||||
|
||||
ואני אוהבת שסק. אבל אני לא כל כך אוהבת מילים עם אותיות גרוניות. |
|
||||
|
||||
בחורה סבלנית (לוקח להם המון זמן להבשיל, פורחים בקרוב והפרות רק ביוני) אבל חבל שהפנמת את הדיכוי האשכנזי. יחיו ויעלו החי"ת והעי"ן! |
|
||||
|
||||
כלומר, את מרשה להם לאכול את הגידולים שלך, כי בכל מקרה יש לך סופר. ושם את קונה פירות וירקות. בדרך, כמובן, את תומכת בעובדים. תומכת במעסיקים שלהם. תומכת בשורה ארוכה של תעשיינים. תומכת בכל מי שהצהרת שאת לא רוצה לתמוך בו. וכל זה כי אמנם את מגדלת ירקות בעצמך (כדי לא לתמוך בתעשייה), אך נתקלת בבעיית החרקים שאין לך לב להזיז, ולכן את חוזרת לשיטת הירקות מהסופר. |
|
||||
|
||||
אכן כן. הגבולות שלי לא קיצוניים והחיים שלי הם לפעמים פשרה, גם מבחינה ערכית וגם בפועל, זה בדיוק מה שאני אומרת. אין לי כל רצון לצייר את עצמי כקדושה ופטרונית התולעים באשר הן. מלכתחילה אמרתי שמה שמפריע לי אצל כל מיני צמחונים הוא הצדקנות וההתחסדות כאילו קדושה כזאת היא אפשרית בכלל. אני עושה את המיטב לפי הבנתי. לפעמים התוצאה משביעת רצון, לפעמים פחות. אני רוצה להאמין שגם אחרים יעשו את המיטב לפי הבנתם, אבל לא יכפו עליי את הגבולות שלהם. זה הכל. |
|
||||
|
||||
תראי. אם במהלך גידול ירקות ופירות נפגעים זבובונים, חלזונות ותולעים. ובמהלך גידול בע"ח לבשר נפגעים זבובונים, חלזונות ותולעים, ובע"ח המגודלים לבשר. מה עדיף? |
|
||||
|
||||
מי כופה עלייך את הגבולות שלו? |
|
||||
|
||||
1. את אכן מצטיירת בתור קדושה ופטרונית התולעים באשר הן. 2. כפי שנאמר קודם, כנראה שאת מכירה את הסוג הלא נכון של צמחונים. |
|
||||
|
||||
1. לי כרמית לא מצטיירת בתור קדושה ולא בתור פטרונית, היא עושה רושם של מישהי שבכנות מנסה למצוא שביל זהב. זה לא אומר שאני מסכים איתה אבל אני מעריך את הכנות ואת הנסיון עצמו, ובאמת לא כל כך הבנתי את ההתנטפקות (סליחה) שלך עליה. |
|
||||
|
||||
בהזדמנות חגיגית זו, אולי מישהו יסביר לי מה זה נטפוק? |
|
||||
|
||||
התקטננות. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
יש גם בעברית: נטפוק [ויקיפדיה] |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |