|
||||
|
||||
תגובה 408055 |
|
||||
|
||||
הדוגמאות שלך טובות יותר. |
|
||||
|
||||
תודה. קישרתי אליהן משום שגם שם לא התקבלה כל תשובה ממר יניב... |
|
||||
|
||||
לאור דרישתכם הצודקת אין מנוס מלהגדיר את המושג "זכויות אדם" כהלכה. ברשותכם אבנה מחדש את הטיעון המרכזי, במקום לבססו על המושג "כוח פיסי" (אשר אינו מתאים לימינו) אעשה זאת באמצעות "זכויות אדם" כפי שעשתה ראנד: מטרת כל חוקי המדינה, והסיבה היחידה לקיומה היא הגנה על זכויות האדם. זכויות האדם הן: חיים, חירות ורכוש. כל זכויות האדם הן זכויות לפעולה ולנשיאה בתוצאותיה: הזכות לחיים היא הזכות לבצע את הפעולות הנדרשות *ע"י הטבע* לצורך חיים (חקלאות, ייצור, מסחר וכו') ולשאת בתוצאותיהן (מזון, מוצרים, כסף). הזכות לחירות נובעת מן הזכות לחיים בכך שמבטיחה שהאדם יהיה חופשי לבצע את הפעולות הנ"ל, והזכות לרכוש מבטיחה שמבצע הפעולות יישא בתוצאות. מסקנת-ביניים: רק אדם יכול לפגוע בזכויות האדם. חזרו רגע אל האי הבודד: לפי ההגדרה לעיל, לאדם כזה יש זכויות בפועל. כאשר עוברים מאי אל חברה, יש לשמור על עיקרון זה: לאדם בחברה אין "פחות" או "יותר" זכויות מאשר לאדם על אי בודד, לשניהם *יש* זכויות אדם. יישומים: 1. אדם אשר משתלט על שטח ומגדל בו מזון - רשאי לצרוך ולמכור מזון זה. 2. אדם אשר מייצר עט - העט שלו. 3. אדם אשר מייצר שרת WEB - השרת שלו, ואסור להאקרים להשמידו. |
|
||||
|
||||
יפה ציטטת מראנד. ההגדרה שלה מכילה גם את הסתירה הפנימית שנמצאת בתוך ההסדר החברתי שנקרא -מדינה. כל הזכויות שראנד כותבת מקובלות על כולם עם התוספת- בתנאי שאינן פוגעות בזכויות הזולת. בתוך הזכות לחירות הקניין נמצאת הסתירה הפנימית של השיטה ולכן המדינה צריכה להתערב במידה זו או אחרת. אינני תוקף את השיטה אלא מציין שהסתירה הפנימית היא משהו שקיים בתוך השיטה וצריך לחיות איתו. השאלה הגדולה היא כיצד חיים איתו- על פי זה נקבעת מידת אנושיותה של החברה. |
|
||||
|
||||
בתוך שלל ה"חרויות" נמצאת חרות הקניין. לחרות הקניין יש את הפוטנציאל להביא לשלילת אותה חירות מאחרים. הדבר יכול להתבטא-ומתבטא בהרבה תחומים: בשימוש בלתי מבוקר במשאבי הטבע ופגיעה באיכות הסביבה. לדוגמה: כשהייתי צעיר יותר, מפעל המלט נשר עבד עדיין בחיפה; היישוב נשר היה מקום בו היו מיקרי אסטמה ומחלות נשימה יותר מרוב המקומות בארץ. דוגמה אחרת: המרכיב המרכזי בשיטה הכלכלית שלנו היא חרות הקניין אך הפרקטיקה המרכזית היא הסאבוטאז'; הניסיון של התאגיד (בדרך כלל לא היזם הקטן) למנוע תחרות, להוציא את המתחרה מהתחרות. הדברים אינם נעשים רק על ידי מונופולים ומעורבות יתר של הממשלה כפי ששרים חסידי השוק הכאילו חופשי; הדבר נעשה בעיקר על ידי החצנת עלויות מסויימות והורדת עלויות אחרות על חשבון אנשים אחרים שגם זו החצנת עלויות רק באופן אחר. זו הסיבה שהממשלות חייבות להיות מעורבות באופן מסויים. הבעיה היא שהממשלות מעורבות באופן אחר: הן מעניקות דוקא את האפשרות להחצין עלויות ולפגוע בתחרות ובחירויות. אם תרצה אפרט יותר אך אני צריך ללכת לעבודה. |
|
||||
|
||||
"הזכות לחיים היא הזכות לבצע את הפעולות הנדרשות *ע"י הטבע* לצורך חיים (חקלאות, ייצור, מסחר וכו') ולשאת בתוצאותיהן (מזון, מוצרים, כסף)". הא? אני יכולה לחיות יפה מאוד בלי לבצע את הפעולות האלה. "הזכות לחירות נובעת מן הזכות לחיים בכך שמבטיחה שהאדם יהיה חופשי לבצע את הפעולות הנ"ל". זו בכלל בדיחה. זכויות כאלה קיימות גם בדקטטורות איומות ביותר. "הזכות לרכוש מבטיחה שמבצע הפעולות יישא בתוצאות". זה דווקא נחמד וסוציאליסטי למדי. פועלי התעשייה זכאים למוצריהם, פועלי בניין זכאים לבתים שהם בונים... על הכיפאק. |
|
||||
|
||||
"הא? אני יכולה לחיות יפה מאוד בלי לבצע את הפעולות האלה." בלי ייצור ובלי מסחר? מהיכן מגיע מזון לפיך? "זכויות כאלה קיימות גם בדקטטורות איומות ביותר." נא לציין דיקטטורות איומות אשר מכירות בזכות לחירות. "זה דווקא נחמד וסוציאליסטי למדי. פועלי התעשייה זכאים למוצריהם, פועלי בניין זכאים לבתים שהם בונים... על הכיפאק." בוודאי שהם זכאים, ומסיבה זו כתוב בחוזה העבודה שבמקום מעבדים של אינטל הם מקבלים משכורת בשקלים. אין פה סוציאליזם כי אין פה שימוש בכוח. |
|
||||
|
||||
אני אישית יכולה לחיות היטב גם בלי לעסוק בחקלאות, ייצור וכיו''ב. הזכות לעסוק בתחומים אלה קיימת גם בדיקטטורות האיומות ביותר. יש הבדל ניכר בין השתכרותם של פועלי התעשייה על עבודתם ובין זכאותם למוצרים שהם מייצרים, כפי שאתה תיארת. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |