 |
התאכזרויות ופשעים אחרים יש גם במוסדות פרטיים וגם בממשלתיים. ההבדל (הקטן) הוא שבממשלתיים הם מעל החוק, כמעט לא חשופים לביקורת, בעוד שהפרטיים חשופים לה, וגם הרבה יותר שקופים לציבור. זו גם הסיבה העיקרית שפרטי הוא מוצלח יותר: שקיפות, והעובדה שהוא נמדד כספית מול המטרה שלשמה הוקם (ולא, למשל, על כמה הוא מקורב לי"ור ועד העובדים של המשרד).
למוסד ממשלתי אין *שום יתרון* על פרטי. הכסף שמבוזבז במוסד ממשלתי הוא עצום, ועולה במאות (ולפעמים אלפי) אחוזים על פרטי, וכמעט תמיד מוצא את דרכו למנגנון ולא למטרה שלשמה הוקצה. כך, במשרד החינוך, הנהנה מתקציבי ענק, יותר ויותר כספים מופנים לפקחים ופקידים, ופחות למורים, לעזרים ולתשתיות חינוך. הדרך לייעל הינה שקיפות, אבל תמיד תהיה אינהרנטית פחות שקיפות במערכת הממשלתית, מאחר ולה יש את הכוח השלטוני מול הרשויות האחרות.
וכן, אני בעד לתת לגופים פרטיים לנהל את מה שהם חושבים שיש להם יתרון יחסי והם יכולים להרוויח בו.
דרך אגב, הניסיון שאתה מדבר עליו דווקא מראה ההיפך: גופים פרטיים *משפרים* את המצב בשכונות מצוקה לעומת ציבוריים. מה שקורה כשהמדינה אחראית על העניינים זה בעצם מצב אבסורדי הפוך - העניים מסבסדים את העשירים. מדוע? כי כולם משלמים מיסי חינוך, אבל העשירים נהנים ממערכת חינוך *ציבורית* טובה יותר באזור מגוריהם, מאחר והמורים באזור העשיר משכילים וטובים יותר, ומאחר והעשירים הם קבוצת לחץ טובה יותר מול השלטון המקומי והארצי, הם זוכים בויסות כספי מדינה אליהם יותר מהשכונות העניות, כך שבמערכת הציבורית שלנו בתי הספר של צפון תל אביב עדיפים על אלו שבדרום, ובשרון עדיפים על אלו שבאשקלון. אז על מה אתה מדבר?!
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש