בתשובה להאייל החרטטן, 01/09/06 1:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גיל התייחס לחרות השלילית, ואני אתייחס לדבריך על הפיקציה שאתה רואה בחירות החיובית. חירות חיובית אין משמעה "שהמוסדות החברתיים ייכפו על כולם להתנהג בצורה 'ראויה' מוגדרת אחת", אלא שחירות מושגת כאשר אדם בוחר באופן חופשי מאילוצים כמו תודעה כוזבת או חולשת הרצון. זאת בהחלט צורה מקובלת וסבירה של תפיסת החירות, והיא משתקפת אפילו בשפה שלנו. למשל, האמירה "לא יכולתי לעמוד בפיתוי" מניחה שהחירות של האני נשללה ע"י הפיתוי (בד"כ זאת אמירה מטאפורית, אבל זה לא משנה את הנקודה). הביקורת של ברלין היא על ההעברה של סוג החירות החיובית לשדה הפוליטי: הניסיון להסדיר באמצעים פוליטיים את תודעתם של בני-אדם ואת תנאי חייהם כדי לאפשר להם חירות, תוך הסתמכות על אידיאולוגיות גדולות שאוחזות במפתח לאמת (ולכן אם אנשים לא מכירים באמת אזי הם לא חופשיים לחיות באופן אמיתי). זה שונה מאוד מסוציאל-דמוקרטיות. בסוציאל-דמוקרטיות אף אחד לא מנסה לשנות אותך בשם "האמת" שנגזרת מאידיאולוגיה כוללנית. אנחנו חיים בחברה שמתקיים בה שיח פתוח, מאבק דמוקרטי על קולות בבחירות וניסיונות שכנוע הדדיים בנוגע לתפיסת האמת והטוב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה בעצם אתה מנסה להגיד? לפי איך שאתה מציג את החירות החיובית, לא נראה לי שהיא תהיה אי פעם דבר שמעבר למטאפורה (אלא אם כן אתה מאמין שיש "אני" אחד שהוא האני האמיתי, וכל שאר הדברים שמתרוצצים לך בראש הם לא ה"אני" האמיתי שלך אלא חיות שמנסות לגזול מהאני האמיתי את חירותו - ואז אתה חייב להגדיר מי אלה החיות הרעות האלה). בנוסף להצגה שלך, היו כאן עוד התייחסויות ל"חירות החיובית": שאומרות שכדי ליישם את החירות החיובית הפנימית שאתה מדבר עליה, נשתמש בכלי שנקרא לו "חירות חיובית חיצונית" שהוא החירות שהחברה רוצה להעניק ל"אני האמיתי של החירות החיובית הפנימית" כדי להתגבר על החיות הרעות שמנסות להפריע לו. זה כנראה מה שתקרא לו "ההעברה של החירות החיובית לשדה הפוליטי". עכשיו, מה שאמרתי קודם על הפיקציה של החירות החיובית התייחס לסוג החיצוני, או לכובע הפוליטי, שלה. חירות חיובית פוליטית כזו היא פיקציה במובן של לעולם היא לא תהיה קיימת בעולמנו במימושה המלא, כמו שהגדרתי אותו פה, משום ששום רעיון פוליטי אינו זוכה ליישום מלא לעולם - תמיד יהיו רעיונות אחרים שייתנגשו איתו ומטרות אחרות שהחברה מעוניינת לקדם שאינם מתיישבים איתו בצורה מוחלטת. לכן גם "חירות שלילית" לעולם לא תתממש, כי תמיד יהיו מגבלות חוקיות שיאסרו עליך לקפד את ראשו של בעל הבית שלך (לצערי). וזה כמובן קורה לא רק בסוציאל-דמוקרטיות, אלא בכל משטר (למשל הגלסנוסט, ה"חמלה" של ג'ורג' בוש, או הוויתור על יהודים מדור שלישי ברייך השלישי). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |