|
||||
|
||||
לא הצלחתי להגיע לאתר כרגע, אבל מה שהבנתי ממה שציטטת, זה בדיוק שהיא שמה משקל על ההבדל בין ''שימוש'' למעשה אהבה. היא אומרת שההסכמה היא לא לב העניין, אלא שכל האקט שונה לחלוטין. מה ששאלתי בתגובה המקורית שלי, ושרלבנטי לדעתי עוד יותר עכשיו, זה איך קמיר מתכוונת להבחין בין שימוש ומעשה אהבה בבית-המשפט, בדיעבד, אם לא באמצעות בחינת עניין ההסכמה. הרי בניגוד לקרב אגרוף, וכמו במלחמה, אין שופט זירה וחוקי מגע באהבה. |
|
||||
|
||||
זאת ועוד: הגב' קמיר אומרת "כאשר אחד הצדדים [באגרוף] חורג מן הכללים המוסכמים, ומכה באחר באופן ההולם תגרת רחוב ולא איגרוף, (למשל "מתחת לחגורה"), החריגה מן ההתנהגות המותרת מזוהה מיד, והחורג מן הכללים נענש" ומתעלמת מכך שהחורג מהכללים אינו נענש עפ"י הדין הפלילי אלא במסגרת התחרותית בה הוא פועל. טל כהן שאל פעם על תביעות פליליות נגד שחקני כדורגל שאשמים, לכאורה, בתקיפה נוסח זידאן, ודומני שאם יש מקרים כאלה הם נדירים ביותר. בהקבלה, האם נניח לקופידון לפסוק בענייני "שימוש מיני"? |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שהמשפט שציטטת מקמיר אמור להקביל ל"חריגה" מ"כללי" ה"משחק" המיני. נראה לי שקמיר בסך הכל מנסה להראות שכמו שיש הבדלים ברורים וניכרים בקלות בין תגרת רחוב לקרב אגרוף, כך יש הבדלים דומים בין זיון לאונס. שאלת ה"הסכמה" לא יכולה למצות את ההבדל, בהיותה מעורפלת ובלתי-ניכרת. אם אני מבין נכון את קמיר, אפשר לתמצת את מה שהיא אומרת לכלל אצבע כזה: כאשר הסקס הוא משהו שאתם עושים האחד עם השניה, הכל נהדר וסבבה; כאשר הסקס הוא משהו שאתה עושה לה, אתה חייב לוודא שהיא מעוניינת וכשירה (ואסור לך להסתפק באי-הבעת-התנגדות מצידה). אבל בכל זאת כדאי מאוד לקרוא את המאמר של קמיר. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |