|
||||
|
||||
צריל להזכיר לך איזה מיתון היה לפני 67', ואיזה זינוק כלכלי נתנה ישראל בזכות שחרור יש"ע וסיני? העולם אוהב מנצחים ושונא מפסידים. |
|
||||
|
||||
העולם לא עובד לפי כלל אחד בלבד. |
|
||||
|
||||
אמנם, בשנה האחרונה לפני ששת הימים היה מיתון, אבל בתקופה ממבצע קדש עד ששת הימים הכלכלה הישראלית צמחה בקצב השני בגודלו בעולם (הראשון היה ביפן). העולם אוהב להרוויח כסף. |
|
||||
|
||||
אתה רק מחזק את מה שכתבתי - פריחה כלכלית לאחר נצחון במלחמה כבר אינה אנקדוטה בודדת (ששת הימים) אלא מגמה (גם קדש וגם ששת הימים) |
|
||||
|
||||
ממש לא. הצניחה הסתיימה רק ב65. הרבה אחרי מבצע קדש. הצמיחה שהתחילה ב-68 הסתיימה ב-72. פרטים ב http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?source=59 |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ויותר עצוב מכך: לאנשים יש צורך פסיכולוגי עמוק להאמין שהטוב והמוסרי דינם לנצח. בלעדי אמונה זו קשה לחיות, וקשה להיות אדם טוב ומוסרי. (בדיון אחר קראו לזה "תפיסה פרוטסטנטית") לכן, ניצחון נוטה לחזק את תפיסתו של הצד המנצח כמוסרי. לדוגמה, רוב הישראלים השתכנעו שערביי 67 זכאים מוסרית למדינה עצמאית לאחר שדיכוי האינתיפאדה לא צלח. רוב הישראלים משוכנעים שהשליטה בערביי 48 מוצדק מוסרית - כיוון שההתקוממיות שלהם מדוכאות בהצלחה. באופן דומה, מרבית אומות העולם סוברות שלישראל זכות קיום מוסרית. אך דעה זו תשתנה אם ייראה בעיניהם כאילו שהמשטר הקולוניאלי הזה, המזהם את המרחב הערבי, אינו מסוגל להגן על עצמו. |
|
||||
|
||||
זה גם נובע מכך שלרוב, הצד המנצח הוא זה שכותב את ההיסטוריה... |
|
||||
|
||||
האם הצד המנצח במלחמת וייטנאם כתב את ההיסטוריה? בכל זאת, עם סיומה, נוח יותר להאמין שזה היה ניצחון של העצמאות והצדק לעומת שזה היה כישלון במערכה הצודקת נגד הקומוניזם. |
|
||||
|
||||
מסקנה: צריך לדכא את האינתיפאדה. |
|
||||
|
||||
לא ממש. הייתי אומר במקום זאת: מוטב היה לישראל לו דיכאה את האינתיפאדה במהירות. (כלל לא ברור אם זה היה אפשרי) |
|
||||
|
||||
אני לא חושבת שהתפיסה הפרוטסטנטית גורסת ש''הטוב והמוסרי דינם לנצח. בלעדי אמונה זו קשה לחיות, וקשה להיות אדם טוב ומוסרי'', אבל מה אני יודעת. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהתפיסה הפרוטסטנטית גורסת ש''הטוב והמוסרי דינם לנצח''. אבל מה אני יודע. |
|
||||
|
||||
טוב, איפה ברקת שתסביר? נדמה לי, ובאמת יכול להיות שאני טועה, שהתפיסה הפרוטסטנטית (לפחות זו של מרטין לותר) היא שהאדם נמצא לבדו מול הבורא, ללא מתווך בדמות הכנסיה וכמריה, וללא אפשרות לקבל מחילה על מעשיו. לפי תפיסה זו, עכש"י, אי אפשר לדעת מה "טוב ומוסרי" בעיני האל, וממילא אין לכך השפעה על החיים בעולם הבא, ויש לפעול לפי מה שאלהים דורש פשוט כי "ככה הוא אמר", ולא מתוך כוונה שהדבר ישפיע על חלקו של המאמין בעולם הבא. מצד שני, יכול להיות שהתפיסה הפרוטסטנטית התפתחה והשתנתה במאות השנים האחרונות, ושאני טועה לחלוטין. במקרה כזה, סליחה, תודה ושלום. |
|
||||
|
||||
כשאומרים "תפיסה פרוטסטנטית" בהקשר הזה, לא מתכוונים ללותר או אפילו לקלווין, אלא ל http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%A1_%D7%... |
|
||||
|
||||
אה, אז כנראה שאני נתקעתי בחלק של ''החידוש העיקרי שבתפיסה הפרוטסטנטית נובע מוויתור על הקשר הישיר בין האדם לאל הקיים בתפיסה הנצרות הקתולית. במקום תפישה זו העמידה הרפורמציה, לפי ובר, את התפיסה הטרנסצנדנטלית של האל, לפיה נחתך הגשר בין הארצי לאלוהי, לא ניתן ליצור קשר עם האל או להבין את רצונו. בכך מתוארת הגישה הפרוטסטנטית (ובמיוחד בגרסתה הקלוויניסטית) כפסימית או כעשויה להוביל לפסימיות, שכן אין בה ערך לווידוי, לכפרה ולמחילה הקיימות בנצרות הקתולית. גורלו של אדם נגזר מראש, בלא יכולת השפעה עליו, ונכפה עליו פאטליזם'' (מופיע בלינק). |
|
||||
|
||||
יפה, תמשיכי לפיסקאות הבאות (ואין צורך להעתיק אותן לפה...) |
|
||||
|
||||
אה, זה לא נאמר בציניות. אני באמת התכוונתי לזה ששם נעצרתי (כלומר, לא שם נתקעתי במה שכתוב בלינק, אלא שם הזכרון שלי בנוגע ל''תפיסה הפרוטסטנטית מהי'' נתקע). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |