בתשובה להאייל האלמוני, 19/07/06 20:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זאת איננה מילה עברית רשמית אלא מילת סלנג. במילון הסלנג של רוביק רוזנטל מופיע גם כך וגם כך. ב"תחמן" כתובה ההגדרה, וב"תכמן" יש הפניה אל "תחמן". במילון אבן-שושן משנות השמונים המילה אינה מופיעה כלל. בגוגל מופיע "תחמן" 31,200 פעמים, ו"תכמן" - 1,150. את/ה לא יודע/ת את זה - אבל להגיד *לי* - "לא יודע לכתוב" - זאת השטות הכי אידיוטית שיצא לך להגיד בכל ימי חייך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כתוב שם מה המקור של תחמן חוץ משיבוש של תכמן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר זה להיפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה כמובן להיפך: "תכמן" זה כמו מכמן, מכמונת, להכמין. ל"תחמן" אין מקור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילון רוזנטל מופיע תחמן, תחמון, תחמנות, תחמני - כלומר נכלולי, מחבל תחבולות, משטה וכו'. נאמר כי הפועל נטבע בשנות החמישים בחיל האויר. דעה של קצין קבע בפנסיה (לא על אחריותי): "תחמן" בא מן "חמ"ן", ר"ת של חיל מודיעין, כלומר כנ"ל - מישהו שמשטה, מסתיר את פעולותיו האמיתיות וכיו"ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתיר ומכמין זה אותה משמעות. אולי פשוט בחיל האוויר של שנות החמישים היה מישהו בקיא במקורות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן, אבל מילות סלנג ''צומחות מלמטה'', והסיכוי שיבואו דווקא משורשים מן המקורות שהם נדירים בשימוש בימינו הוא זעיר ביותר, ובייחוד בצבא. הסיכוי כי מילת סלנג ובייחוד סלנג צבאי תבוא משורש כ.מ.נ, הוא בערך כסיכוי שהמילים ''לחפף'', ''חפיף'', ''לזמבר'', ''זאפטה'', ''לחרופ'', ''מסמורקק'' ועוד רבות מסוג זה - יתגלו כביטויים תלמודיים. אבל אולי, הכל יכול להיות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיכוי שבצירוף מקרים מדהים תיכנס לסלנג המילה ''תחמן'', בלי קשר לזה שהיה קיים במקורות השורש כ.מ.נ. שמשמעותו זהה, הוא סיכוי אפילו יותר נמוך. (חישבתי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז כמחווה גם לך וגם לאורי פז: ניצחת! (וכדי שנצחונך יהיה מלא, לא אשאל מה היה החישוב והאם נלקחה בחשבון תיאוריית ה"חמ"ן", שנשמעת לי לא רעה :-] ) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיהו אורי פז, שחולק איתי את קבלת המחווה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 230456 (וכדי לקבל מושג, כדאי, כרגיל, לקרוא את כל הפתיל - ובכלל את כל כתביו של האיש רב הפעלים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משמעותו של השורש כ.מ.נ. רחוקה מלהיות זהה לזב של ח.מ.נ.. ''לתחמן'' איננו להסתיר אלא לעשות מניפולציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגדרת מילונית של תכמן באחת התגובות לעיל. משורש כ.מ.נ כבר נוצרה המילה מכמונת, שהיא קרובה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מכמונת'' היא, אכן, קרובה יותר - אבל גם היא איננה זהה כלל וכלל. המכמונת תופסת את ''טרפה'' מן המארב, ועוצרת אותו. התחמון ''מפעיל'' אותו בצורה הרצויה למתחמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה. בתגובה 398372 במקום משמעות זהה, משמעות קרובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"קרובה *יותר*" לא הופכת אותה ל"קרובה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה 398363 הגדרת תכמן מי שמחבל תחבולות ומסתיר את כוונותיו האמיתיות. משמעות הפועל להכמין היא להסתיר, ומכמונת היא ללא ספק סוג של תחבולה. לכן, לדעתי, מדובר במשמעויות קרובות. האם אתה בטוח שבשעה זו אתה רוצה לדון אם הם יותר קרובות או פחות קרובות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 398363 איננה שלי. מאידך גיסא, הדיון הזה מעייף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר בעיני להניח שהשורש של תחמן, ת.ח.מ, הוא צורה מנוונת של השורש ת.ח.כ.מ התנייני, שנוצר מהשורש ח.כ.מ. בגלל השוואים שנוצרו בהצבת השורש המרובע בבניינים ובמשקלים השונים (למשל התואר ההיפותטי ''תחכמן''), היה קשה להגות את הח' והכ' הצמודות והן חוברו (וכך נולדו ''תכמן'' ו''תחמן'' המתחרים). מי שבאמת מבין בלשון יוכל לפי מודל זה להחליט האם הח' צריכה לבלוע את הכ' (הצורה שנראית לי יותר טבעית) או הכ' את הח', אם בכלל יש קריטריונים למקרה כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים אתך, אם כי גם ההסבר של חמ''ן נשמע לי לא רע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתהליכים כאלה לוקח זמן לקרות, והיינו מצפים למצוא עדות של הצורה המסורבלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפשת? אבל אני צריך לתקן את התיאוריה הקודמת: השורש אינו ת.ח.מ, אלא כמובן ת.ח.מ.ן, והוא גרסה מנוונת של ת.ח.כ.מ.ן המחומש, שורש תנייני בפני עצמו. בכל מקרה, כל מיני כיווצים בשורשים מרובעים/מחומשים בין אותיות כל כך דומות, כמו במקרה דנן, הם טריוויאלים וכמעט אוטומטיים, ובכלל לא בטוח שהייתה תקופה כזאת. סביר שהמילה נוצרה בדיבור ושם פשוט לא שמעו את הכפילות וכשהמילה נכתבה לבסוף כבר לא ידעו מה בדיוק לכתוב ומכאן גם הכפילות תחמן/תכמן. הגיית המילים תואמת הצבת השורש המרובע/מחומש ת.ח.(כ.)מ.נ בבניינים ובמשקלים השונים. בקשר לחמ"ן, נשמע לי מופרך לחלוטין, ולדעתי קל לראות שאין משקל או בניין שבהם הצבת ח.מ.נ יוצרת אף אחת מההטיות שבשימוש (תחמן, תיחמן). מתחמן הוא פועל בבניין פיעל, לא בבניין התפעל. בקיצור, סיפור נחמד שפשוט לא עומד במבחן המציאות. גם התיאוריה שהכול נובע מהשורש כ.מ.נ. פשוט לא עובדת, מאותן סיבות בדיוק. אם יש הסבר, הוא לא אחד מאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת תיאוריה מאוד יפה לטעמי. (הרבה יותר משאר הטיעונים כאן) ובכל זאת היא מעלה כמה שאלות: השורש ת.ח.כ.מ. הוא חדש יחסית. האם היה בשימוש באותה תקופה? לא מוכרים לנו שרידים של צורת הביניים "תחכמן", או של השורש המחומש שלה. איך נוספה ה-נ בסוף השורש? כלומר מהי המילה בבסיס השורש התנייני? תופעת הכיווצים בשורשים מרובעים - האם אפשר לראות דוגמא דומה לענייננו? נראה שהפועל ת.כ.מ.נ. (בפיעל) נוצר מהשם "תכמן" ולא להיפך. לכן אין סיבה להניח שה-ת היא שורשית. ולבסוף, המילה "תחכמן" היא עד כדי כך קשה להגייה, שלא סביר שהיא נוצרה מלכתחילה, לעומת החלופה "מתחכם" למשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא בשורשים תנייניים. שורשים תנייניים נוצרים כאשר לוקחים שם שנוצר משורש שהוצב במשקל כלשהו ועושים לו "רוורס אנגנ'ניריניג" שגוי במקצת. למשל, בימינו אמרים "פרשן כדורגל" (נוצר מהשורש פ.ר.ש במשקל קטלן), ולעיתים קרובות אומרים שמישהו "מפרשן" משחן כדורגל, ולא "מפרש". יש המון דוגמאות לתהליך: לתפעל, לשדרג, לתרגל, לחשבן ועוד המון. זה בעצם מין מקרה פרטי מיוחד של פעלים שמניים, שנוצרו פשוט משמות, כמו "לקמבן" או "לטלפן". לשאלותיך: באיזו תקופה? לא עשיתי מחקר על הנושא אלא עניתי לפי הצורה כפי שהיא בשימוש היום. ההתאמה של השורש לבניינים השונים היא התאמה של השורש המרובע ת.ח.מ.נ או ת.כ.מ.נ, שהוא צורה תניינית מנוונת שנוצרה מהצבת השורש ת.ח.כ.מ במשקל קטלן (כמו פרשן או קמצן וכולי). לדעתי המילה המקורית הייתה כנראה "תחכמן" למשך זמן קצר, ובאופן טבעי וכמעט מיידי, בהחלט ייתכן שלפני שנכתבה, הפכה ל"תחמן". השורש ת.ח.כ.מ הוא תנייני בעצמו - "תחכום". כיווצים אני לא זוכר כרגע אבל אני אחפש. אתה צודק, הפועל תכמן נוצר מהשם - בתהליך של גזירה שורש תנייני. אני זז לפני שגוררים לי את האוטו. השורה האחרונה שלך בעצם מתארת את אותו תהליך שאני מדבר עליו בדיוק: מ"מתחכם" יצרו את ת.ח.כ.מ, מהצבתו במשקל קטלן יצרו את *תחכמן-->תחמן, ומגזירתו של האחרון את השורש ת.ח.מ.ן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוקר טוב זה שיפור משמעותי של התיאוריה, וברוך שפטרנו מהשורש המחומש (לטובת ההסבר ההגיוני עם משקל קטלן). תיקון קטן: תחכום היא מילה במשקל תפעול עם שורש ח.כ.מ. וגם בסיס לשורש התנייני ת.ח.כ.מ. המילה היחידה שאני מכיר מהשורש התנייני היא מתוחכם, שנשמעת לי מאוד חדשה (ומכאן בעיית האנכרוניזם). עדיין הבעיה המרכזית כאן היא "החוליה החסרה" (מסומנת בכוכב): תחכום (ח.כ.מ) -> מתוחכם (ת.ח.כ.מ) -> *תחכמן (ת.ח.כ.מ) -> תחמן/תכמן (ת.ח.כ.מ) -> מתחמן/מתכמן (ת.ח.מ.נ / ת.כ.מ.נ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקבל את כל הערותיך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו לקח בחשבון שאולי מקור המילה "תחמן" בכלל ביידיש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המלה תחמן אני המצאתי ב 1984, מעולם לא שמעתי אותה לפני כן. המטרה היתה לתרגם את המלה מניפולטור. עשיתי ראשי תיבות של תחבולן עם מניפולטור ויצא תחמן.הקיצור נשמע לי טוב אז השתמשתי בו. תפס לאט אבל בתחילת שנות התשעים נהיה נפוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמדתי גם אני לכתוב: זה לא יתכן משום שהמילה נמצאה בשימוש שוטף ב-76, ואולי עוד קודם, אבל אז נמלכתי בדעתי: הנה יש בחור בשם נחום, ויש לו דבר אחד להתגאות בו. מה בצע בהעמדת דברים על דיוקם? והנה באתם שניכם ושברתם לי את ההתאפקות. במה יתגאה נחום עכשיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבניין ציון ינוחם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת גם קצת התעצלתי, ולא קראתי את כל הפתיל המחכים הזה, אלא נתפסתי בשם הדיון המקורי: "מהו הכישרון הבולט ביותר שלך?". חשבתי לתומי שנחום התייחס לשאלה הזו כשכתב מה שכתב (כאמור, התעצלתי לקרוא את הפתיל). אם אכן נחום מונה את "המצאת" המילה תחמן בתור "הכישרון הבולט שלו", חס מלקלקל. כעת, משקראתי ונוכחתי שהתקיים כאן דיון ארוך ומקיף במקור המילה, ברור שלא צריך להשאיר הבלותה שכזו ללא מענה. ומעט יותר לעניין: אהבתי את הניתוח של מאור במעלה הפתיל, אבל קצת הופתעתי שהוא השאיר מחוץ לניתוח שלו את המלים "מתחכם" ו"התחכמות", שלדעתי היו מחזקות את הניתוח. וגם אנו ננוחם בבניין ציון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שנחום אכן לא שמע את המלה בשנהותיה הראשונות והמציא את התחמנות מחדש לגמרי בכוחות עצמו" בסך הכל זה די מתבקש. רני, למשל, המצאתי את המלה "משיבון" כשהאוביקט עצמו רק הגיע לארץ - אבל ברור שהאקדמיה לא הסתמכה עליי בעניין זה: זו פשוט המלה המתבקשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה מילים אפשריות אחרות ל"מזכירה אלקטרונית" - מענון. הודענית. תזקול (תזכורת + קול). ועוד מיני תפלצות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שגבי ניצן הציע ''שמעון''. חבל שלא התקבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי זכור שהקרדיט ל''שמעון'' מגיע למירב מיכאלי, אבל לא מצאתי לזה עכשיו תימוכין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי הצעה כזו - אבל לווקמן, אם אינני טועה. (ולווידאו: ראובן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כמעט בטוח שיש להעדיף את הזכרון של יובל ושלך על פני הבלגן שמתרוצץ במוחי, אבל אצלי זה עדיין רשום כמו משהו שגבי ניצן הציע ב"כותרת ראשית". הוא אפילו דן ביתרון של זה על פני "שמעונה" (למה "מזכירה אלקטרונית" שאל, ולא "מזכיר"? בואו נלחם בדוגמה שעבודת מזכירוּת נעשית בידי נשים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלכתי לחפש לזה סימוכין ונתקלתי בפתיל כמעט זהה מהאייל. לא מקשרת אותו כאן, כדי למנוע גליץ' במאטריקס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מכירה ''שמעון'' לווקמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר כמוך ושהוא הגדיל והציע לבטא את זה "שימוֹן". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתיבה בן יהודה, לעומת זאת התנגדה. לא לשימוש בשמות אנשים לתאור חפצים (היא הביאה כדוגמא מהאנגלית את אחינו יעקב, הלא הוא הג'ק, לו היא הציעה לקרוא בעברית "יורם"), אלא לכך ששמעון הוא שם כללי למערכת שמע, לאו דווקא ל walk men, שייחודו בהיותו מכשיר המיועד לצועדים, ולכן הוא ראוי להיקרא צעדיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כאמור (לא רק "אמור" - זו האמת ההיסטורית), האדבוקט הקולני ביותר ל"שמעון" היה גבי ניצן בטורו ב"כותרת ראשית" (יכול להיות שקראו לטור "בגבו למצלמה"?), ובגרסה של ניצן דובר במכשיר שלבסוף זכה בשם "משיבון", ולא בווקמן. ניצן תיחדש עוד כמה תיחדושים בטור ההוא - נדמה לי גם "מפורסתם", ועוד אחדים. "יורם" לג'ק לא הכרתי - נשמע טוב, אבל לא עדיף "יהורם"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר צעדון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הצועדים מאזינים תוך כדי צעידה! לכן אולי עדיף "אוזנע". (על משקל "חוגלה"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכי תתווכחי עם נתיבה בן יהודה, לא אתי. חוץ מזה שאוזנע זה על משקל אורנה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |