בתשובה ליהונתן אורן, 14/07/06 17:26
מקווה מאוד שלא נכנסים ללבנון 397018
אסף שרעבי • בתשובה ליהונתן אורן יום ו', 14/7/2006, 17:47
הבאתי את המאמר כדי להראות את האפשרויות להגדרת רציונליות כפי שהם הציגו במאמר, ולא כי אני בהכרח תומך בעמדה שהם מציגים לכל אורכו.
כחובב הפרדיגמה הפרשנית (וובר) אני מתייחס להנחות 1-2 ולהנחות 1-3. הסיבות בעיני האינדיבידואל משוקעות כולן במערכת הערכים והנורמות בה הוא חי.
מקווה מאוד שלא נכנסים ללבנון 397027
יהונתן אורן • בתשובה לאסף שרעבי יום ו', 14/7/2006, 18:17
אני יכול להבין ואולי אפילו להסכים עם ההשקפה שהסיבות בעיני האינדיבידואל משוקעות כולן במערכת הערכים והנורמות בה הוא חי. אני לא בטוח שזה מספיק כדי ללכת לתזה כל כך חזקה כמו שאתה מציע.

אני חושב על זה ככה: קני-המידה לרציונאליות אמנם נוצרים ע"י החברה, אבל החברה אינה מערכת כללים לכידה ויציבה, אלא מצויה כל הזמן בתהליכי שינוי פנימיים, בחינה עצמית (ברמה כזאת או אחרת), ובתהליכי תקשור עם גורמים חיצוניים. למשל, מחקר אנתרופולוגי או היסטורי מאפשר לנו להרחיב את "גבולות התודעה" שלנו בכך שאנחנו רואים קני-מידה אחרים לרציונאליות ואנחנו צריכים לעמת את קני-המידה הללו עם קני-המידה שלנו.
איך אנחנו מסוגלים להשוות בין קני-מידה אם החברה קובעת מה נראה כקני-מידה? אחת ההצעות שאני מכיר מפרידה בין רציונאליות כתוכן לבין רציונאליות כצורה: כתוכן אנחנו "עיוורים" לכך שיכולים להיות סוגים אחרים של רציונאליות, אבל לרציונאליות יש גם מימד צורני שמשותף לכל החברות. בדיוק כמו שכאנתרופולוג אתה יכול לזהות סימבולים ששונים מחברה לחברה, אבל כולם עונים לתיאוריה של הסמלים. אם אנחנו יכולים לזהות רציונאליות באמצעות ניסיון להחיל את הדפוסים הצורניים שלה, אנחנו יכולים כבר לזהות את התוכן השונה מחברה לחברה ואז גם לנסות להשוות בין תכנים שונים.
אם החברה קובעת לחלוטין את קני-המידה שלנו, מה הטעם בכלל להיות אנתרופולוג או היסטוריון? ה"אחר" תמיד יהיה קיר אטום בפניך.
מקווה מאוד שלא נכנסים ללבנון 397031
אסף שרעבי • בתשובה ליהונתן אורן יום ו', 14/7/2006, 18:44
אני לא רואה סתירה בין שינוי חברתי-תרבותי ובין השקפה כי את הרציונליות צריכים להעריך על סמך החברה-התרבות הספציפית.
אני מניח שהמקבילה לאותה חשיבה סמלית המאפשרת לכל תרבות לחשוב במונחים סמליים אחרים, היא החשיבה הסיבתית. האינדיבידואל פועל על פי סיבה הנראית לו, על פי הגיון הנראה לו. ההגיון הזה הוא פועל יוצא של נסיבות חברתיות ותרבותיות אך גם תוצר של היותו בן אדם (והנה עוד אספקט אוניברסלי). למשל, הוא לא הולך דרך מדורה אלא מסביב לה.

אם אני מבין נכון יש לך בעיה עם רלטיביזם קיצוני, שלא מאפשר לומר דבר משום שאין אפשרות לנהל דו-שיח עם אלפי מציאויות המתוארות בעזרת מונחים תרבותיים-מקומיים שלא יכולים לתקשר ביניהם. אם זו הבעיה, אז לא צריך ללכת לקיצוניות הזאת. יש מרחב גדול של אפשרויות באמצע.
מקווה מאוד שלא נכנסים ללבנון 397035
יהונתן אורן • בתשובה לאסף שרעבי יום ו', 14/7/2006, 19:19
אני חושב שזה לא מתמצה בחשיבה סיבתית. למשל, שאלה שווינץ' מעלה: מה המשמעות של מאגיה עבור בני האזנדה? אם אנחנו בוחרים להשוות את המאגיה לדת בחברה שלנו (למשל, כלי להענקת משמעות לחיים), זה מכתיב סוג אחד של הערכה רציונאלית. אם אנחנו בוחרים להשוות את המאגיה לטכנולוגיה בחברה שלנו (דהיינו, כלי להשגת מטרות ולהתמודדות עם העולם), זה מכתיב סוג אחר של קני-מידה לרציונאליות.
לא משנה. אני מתרחק מהתחומים שאני יכול לדבר עליהם במידה כלשהי של הבנה.

אם יש מרחב גדול של אפשרויות באמצע, אז אנחנו בעצם מסכימים.
מקווה מאוד שלא נכנסים ללבנון 397038
אסף שרעבי • בתשובה ליהונתן אורן יום ו', 14/7/2006, 19:34
עבור האינדבידואל בן שבט האזנדה, הכישוף עונה לשאלה מדוע האסון פגע דווקא בו או בקרוב משפחתו. הוא יודע שמה שהרג את קרוב משפחתו זה החץ, האסם שנפל על קרוב משפחתו וכיוב'. הוא רק מבקש הסבר מדוע זה קרה דווקא לו או לקרוב משפחתו ולא למישהו אחר. הוא זקוק להסבר המניח את הדעת. מערכת הכישוף מספקת הסבר כזה (יש עוד פונקציות לכישוף אבל נניח לזה לעת עתה).
איך מתמודד האינדבידואל בישראל עם אסון הפוגע בו או בקרוב משפחתו? בעזרת דת, בעזרת עין הרע, הסבר סטטיסטי וכיוב'. יש קשר הדוק מאוד בין אמונה בכישוף ואמונה בעין הרע. ומכיוון שמרבית תושבי ישראל מאמינים בעין הרע (בוורסיות השונות), אני טוען שאנחנו לא ממש שונים מבני שבט האזנדה בנושא זה. הרציונליות שלנו ושל האזנדה די דומה בנושא זה. צריך לשים סימן שאלה גדול בנוגע למחשבה כאילו אנחנו חברה טכנולוגית ולכן בלתי אפשרי להשוות את הרציונליות שלנו לזה של שבט האזנדה.
מקווה מאוד שלא נכנסים ללבנון 397039
יהונתן אורן • בתשובה לאסף שרעבי יום ו', 14/7/2006, 20:03
אני נוטה להסכים, ודווקא בגלל זה אני נראה לי שרציונאליות לא תלויה בנורמות חברתיות אלא היא משותפת לכל סוגי החברות. נכון שהתכנים עשויים להיות שונים מחברה לחברה: כישוף או הסבר סטטיסטי, נקמת-דם או ענישה מרתיעה. אבל המטרות של המוסדות החברתיים, שמהם נגזרים הכללים הקונסטיטוטיביים של החברה, זהים בכל החברות האנושיות.
זה רציונאלי להאמין בכישוף בגלל שאמונה כזאת מאפשרת להסתדר טוב יותר במציאות (לבנות מערכת ייצוגים קוהרנטית ומניחה את הדעת של העולם), וזה גם התפקיד של הסברים מדעיים. לכן, אנחנו יכולים להשוות ביניהם וליצור תחרות בין התיאוריות לפי הקריטריון: בהנחה שהפונקציות של הפרדיגמות בחברות השונות הן זהות, איזה מבין הפרדיגמות ממלאת יותר טוב את תפקידה? דהיינו, יש לנו קריטריון לרציונאליות שהוא "עליון" על רציונאליות שנגזרת מהנורמות החברתיות לבדן.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות