בתשובה לעוזי ו., 09/07/06 0:01
בכלל לא יעלה על הדעת 395440
גיל לדרמן • בתשובה לעוזי ו. יום א', 9/7/2006, 1:52
אני לא כל כך בטוח ששולחים אותם להקריב את עצמם ''סתם ככה כי זה כיף למות''. איכשהוא אני די בטוח שמאחורי התעמולה הזו מסתתרת רטוריקה נאצלה של ''המאבק הלאומי'' ועל ''השבת הזכויות הלאומיות'' - זה הרבה יותר קליט ומשכנע.
מוחמד א-דורא (מקווה שאני צודק באיות) לא מת סתם כך. מבחינתנו, בעלי המטוסים והטנקים, הוא קורבן חף מפשע. מבחינת הפלשתינאים, שאין להם דבר מלבד כנופיות עם קלצ'ניקובים ואתוס של הצמדות לאדמה חרף כל הקשיים, הילד הזה הוא הוא הגיבור הלאומי. הוא מגלם את ההיצמדות לאדמה, את המחיר שמשלם הפלשתינאי הפשוט עבור חרותו והיצמדות לאדמתו כנגד צבא הכיבוש. מבחינה צבאית הם הרי לא רלוונטיים. האתוס המלחמתי אצלם הוא רק להמשיך לחיות וללדת, להמשיך להתנגד, ולהקריב כמה שצריך. מהבחינה הזו, השהידים הם החיילים הקרביים שלהם. הם אלו שבמותם כאילו מתריסים ''לא יעזור לכם. אנחנו נמות ונמות ונמות, ועדיין נישאר כאן''. כאמור, תן להם טנקים ומטוסים ואני די בטוח שהרטוריקה תשתנה.

דרך אגב, הרבה פעמים נסיכים שולחים את נתיניהם למות עבר מטרות נאצלות הרבה פחות מאשר ''להביא לעם מדינה עצמאית''. לצערנו התכונה הזו איננה נחלתם הבלעדית של שליטים פלשתינאים.
בכלל לא יעלה על הדעת 395456
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לגיל לדרמן יום א', 9/7/2006, 7:57
מבחינה צבאית הם לא רלוונטיים. מבחינה תעמולתית - רלוונטיים ועוד איך.
בכלל לא יעלה על הדעת 396011
גיל לדרמן • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ג', 11/7/2006, 1:54
לא יותר מדי. זה לא שמבחינה בינלאומית התעמולה שלהם ''מנצחת'' את הצבא הישראלי. לא יודע אם שמת לב, אבל לאף אחד מחוץ לאזור שלנו לא כל כך איכפת מה קורה.
בכלל לא יעלה על הדעת 395520
אסתי • בתשובה לגיל לדרמן יום א', 9/7/2006, 12:01
אתה טועה. תראה את הקטע הזה, שבו שתי ילדות מעדיפות שהאדה על פני השגת הזכויות הלאומיות:
ושמא לא ייצא לך לצפות גם בזה, הנה תעתיק לעברית
(תרגמתי מהתרגום לאנגלית, וסליחה על אי דיוקים שבוודאי ישנם, כמו תמיד כשמתרגמים מתרגום):

מראיין: תיארת את השאדה כמשהו יפה. את חושבת שזה יפה?

וואלה : שהאדה היא דבר יפה מאוד. כולם כמהים לשהאדה.

מראיין: מה עדיף, שלום וזכויות מלאות לעם הפלסטיני או שהאדה?

וואלה : שהאדה. אשיג את זכויותי אחרי שאיהפך לשאהידה. לא נישאר ילדים לנצח.

מראיין: בסדר, יוסרה, את מסכימה עם זה?

יוסרה: כמובן, זה דבר טוב, אנחנו לא רוצים את העולם הזה, אנחנו רוצים את העולם הבא. אנחנו מרוויחים לא מהעולם הזה אלא מהעולם הבא. כל הפלסטינים, לא כמו צעירים אחרים, הם חמי מזג. הם בוחרים בשהאדה כי הם פלסטינים.

מראיין: את באמת אוהבת את המוות?

יוסרה: מוות אינו שהאדה.

מראיין: לא, אני מתכוון לאי-קיום אחרי המוות, האי-קיום הפיסי. את אוהבת את המוות?

יוסרה: אף ילד לא אוהב את המוות. ילדי פלסטין אימצו את המושג שזה שהאדה. הם מאמינים ששהאדה הוא טוב מאוד. כל ילד פלסטיני, נאמר, מישהו בן 12, אומר: הו אלוהים, הייתי רוצה להיות שאהיד.
בכלל לא יעלה על הדעת 395564
ליאור גימל • בתשובה לאסתי יום א', 9/7/2006, 15:23
את חושבת ש*זה* מה שאמור להטריד אותי בראיון הזה? העמדות של ילדות בנות 11 ביחס לעקרונות המנחים את המאבק הפלסטיני?
בכלל לא יעלה על הדעת 395568
אסתי • בתשובה לליאור גימל יום א', 9/7/2006, 15:51
אני לא יודעת מה מטריד או אמור להטריד אותך. אותי מטריד כל הדבר כולו- שהילדות משתוקקות לעבור מהר ככל האפשר לגן עדן, ושהמטרה בהקלטת ושידור הדברים האלה הוא לעודד ילדים אחרים לאותו כיוון, ושזה לא הוידאו היחיד ברוח זו שמפומפם לילדים בטלוויזיה הפלסטינית, ושלדרמן כנראה לא רואה כל הבדל בין עידוד ילדים למות, לבין ה''טוב למות בעד ארצנו'' של טרומפלדור. ושחם נורא היום.
בכלל לא יעלה על הדעת 395599
עוזי ו. • בתשובה לגיל לדרמן יום א', 9/7/2006, 20:29
אני לא מבין מה מפריע לך. האם כל התרבויות צריכות להיות זהות זו לזו? בשלנו, עידוד ילדים קטנים למות הוא מעשה מזעזע. בשלהם, מעודדים כדי להתריס "לא יעזור לכם". זכותם. (וזכותנו לחשוב שזה מזעזע).
בכלל לא יעלה על הדעת 396014
גיל לדרמן • בתשובה לעוזי ו. יום ג', 11/7/2006, 2:07
אז זהו, שאני לא קונה את כל ה"מעודדים ילדים קטנים למות". לא יודע כמה ילדים פלשתינאים אתה מכיר, אבל לי יצא להכיר כמה פה ושם במסגרת ביקורי בשטחים. הילדים שיצא לי ללוות לביה"ס באזור חברון לא רצו למות, הם רצו להגיע לביה"ס מבלי לחטוף מכות מתושבי ההתנחלות מעון (והמאחז הסמוך). הם ילדים רגילים לגמרי, שחיים בנסיבות לא רגילות בכלל.
מה שאתה עושה הוא שטחי למדי - זה כמו לקחת את המיתוס על חנה ובניה שלמדתי עוד לפני שידעתי לקרוא ולטעון על סמך זה שישראל מעבירה את ילדיה שטיפת מוח בגיל צעיר. לכל עם יש את המיתוסים שלו, וכל אחד מהמיתוסים הללו כשהוא מנותק מהקשרו יכול להישמע מופרע. סתם, הטקסט הראשון שעלה בגוגל ‏1, כבר יכול לשמש תועמלן פלשתינאי מתוחכם להעליל על היהוד שהם מחנכים את ילדיהם למות. למה לא חינכו אותם להילחם? למה לא חינכו אותם לאחוז בנשק? למה דווקא הדגש על המוות, על הקורבן? איזו אימא מעודדת את בניה להתאבד, כאילו כדי להתריס "לא יעזור לכם"? לי נראה ברור למדי שעבור היהודים אל מול האימפריה החזקה בעולם, הלחימה היא מיתוס שולי. הנכונות להקריב ולמות היא העיקר. כך גם אצל הפלשתינאים כיום.

‏1
בכלל לא יעלה על הדעת 396026
איציק ש. • בתשובה לעוזי ו. יום ג', 11/7/2006, 5:39
אני חושב שאתה טועה בזה שאתה מגדיר את עניין השהידים- "עידוד ילדים למות", כחלק מהתרבות המוסלמית או הפלסטינאית. קרא ידידי חומר וספרות מתקופת תנועת המרי העברית ומלחמת העצמאות ותראה איך מתייחסים לגבורת ילדים. קח גם בחשבון שלא היינו במצב של הפלסטינאים. אני מניח שאם היינו במצבם, אפשר היה לומר שהיו מאשימים אותנו בהקרבת ילדים קטנים. בהתנחלויות אין הקרבת ילדים קטנים?
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות