 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. קודם כל, הדוגמה של אנגליה והודו מראה שהטקטיקה של "בעל הבית השתגע" אכן יכולה להביא פתרון, במיוחד כשיש פער טכנולוגי גדול. השאלה האם אנו מוכנים להשתמש בטקטיקה זו עם המחיר הכרוך בה. ב. חלק את הבעיה של "כיבוש", ל 2 - כיבוש של אנשים, כלומר החזקה של עם תחת שלטון זר כנגד רצונו, וכיבוש שטח (או סכסוך על שטח במקרה שלנו, כי לכל צד יש נימוקי "צדק היסטורי" משלו, ובל נשכח שמדובר על כל הקרקע, דהיינו שני עברי הירדן במלואם). את חלקה הראשון של הבעיה ניתן לפתור בקלות - יציאה של צה"ל מהערים והכפרים תוך מתן שלטון עצמי כזה או אחר. זה אכן נעשה, אבל לא פתר את הבעיה של הסכסוך על הקרקע. זו בעיה שלא ניתן לפתור, כי אף עם לא מוכן לוותר על מה שהוא רואה כמולדתו ההיסטורית (במקרה של הערבים - בעקבות שטיפת המוח שהם עוברים מלידתם, שהרי מולדתם ההיסטורית נמצאת בכלל בחצי האי ערב). ג. בודאי לא "כל טענותיהם" של ערביי יש"ע מצוצות מן האצבע, אבל 3 טענות היסוד, דהיינו שאין זיקה היסטורית בין עם ישראל למדינת ישראל (או אפילו שהיהודים אינם עם אלא דת), אלא שמדובר על שלוחה קולוניאליסטית של המערב בלב האימפריה הערבית ("אלאומה אלערביה"), שיש מצד שני זיקה היסטורית בינם, כצאצאי הכובשים הערבים (או לטענתם, צאצאי הכנענים) לבין ארץ ישראל, ושהקמת מדינת ישראל היתה עוול היסטורי (ה"נכבה"). ברור לכל מי שהינו בעל ידע מינמלי בהיסטוריה של האזור, כי 3 הטענות הללו הן בדותה גמורה ופרי התעמולה הערבו-מוסלמו-פשיסטית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שניתן להפריד בין כיבוש השטח לכיבוש האנשים. ההפרדה היחידה שעולה בדעתי בהקשר הזה היא הפרדה בין עתיד השטחים ועתיד רמת הגולן. לגבי שטיפת מוח שעוברים מרגע הלידה - בודאי תסכים איתי שגם הרוב המוחלט של הישראלים עובר תהליך דומה, ומחזיק בדעות פוליטיות המבוססות על ראיה הסטורית חד צדדית ומשופעת במיתוסים. קיצונים ובורים לא חסרים בשני הצדדים. לגבי טענות היסוד ה"מצוצות" - שוב, נדמה לי שאף ישראלי לא יכול לשפוט אותן באופן אובייקטיבי, אלא מושפע ממה שידוע לנו בערוצים המקובלים. אבל 3 הטענות שציטטת כאן אינן מבטאות את הבעיה האמיתית של רוב הפלסטינים או את מה שעומד בלב הסכסוך. לטעמי, החיים ללא עתיד כלכלי מינימלי ותחת תלאות של כיבוש מתמשך, עלולים לרתום כל עם למאבק אלים, בטענות קלושות ככל שיהיו. ההיצמדות שלך לטענות ה"עילגות" של הצד השני איננה במקומה, קל מאוד לראות את המגמתיות שבניתוח כזה. כל מי שמכיר קצת את ההיסטוריה של שני העמים מבין שהרטוריקה העילגת והמתלהמת, צמחה ממצוקה אמיתית, על אף שהפלסטינים מעדיפים להגדיר את הבעיה אחרת. המאבק איננו רטורי ולא כל דרכי המאבק שלהם ושלנו לגיטימיות. מעשים רבים המבוצעים כיום עלידי שני הצדדים עולים בקנה אחד עם ההגדרה "טרור". מדוע חטיפת החייל היא "מעבר על קו אדום"? אני לא מצליח להבין מה עברו כאן, חוץ מאת גבול האגו של הגנרלים שלנו, שלא מוכנים להודות בכשלון בקרב אחד מני רבים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |