|
||||
|
||||
גם כשאתה ניגש אל אדם זר ברחוב ומכה אותו מכות מתונות, ההכאה איננה מזיקה. גם כשתכה את אשתך מכות מתונות כדי לחנך אותה (אסור לי להגיד שאתה נראה לי מועמד לא רע? טוב, אז לא אמרתי), ההכאה לא תזיק לה. ובכל זאת - זה שאין לנו שום זכות לגשת אל אדם זר ברחוב ולהכות אותו - זה ברור לכולנו כבר מזמן. זה שאין לנו זכות להכות את האשה - זה ברור לא לכולנו אלא, למרבה הצער, רק לחלק מאיתנו (למעלה מ-50% מאיתנו? נראה שהנתונים אינם חד משמעיים) - ולא כל כך מזמן. לא מזמן כפי ש*היה צריך* להיות לנו ברור. השאלה האם יש לנו זכות להכות את ילדינו, ומבלי לדון כרגע בתצהיר המטרות ה"חיוביות" של הכאה זו, אלא אך ורק בשאלה העקרונית בדבר זכותו של אדם להכות אדם אחר, גם אם נמוך ממנו וגם אם יוצא חלציו - היא סבוכה, ובשלב זה - עדיין פתוחה. החוק השונה בארצות שונות מתמודד איתה באופנים שונים. בארץ אוסר החוק על הכאת ילדים, אך עדיין אינו נכנס להגדרות מדוייקות באשר לאופי המכה ועוצמתה. זאת לא משום שלמישהו יש הוכחה שפליק "מתון" הוא בעל אפקט חינוכי רצוי - אלא משום שזו עדיין גזירה שהציבור איננו יכול לעמוד בה. אחד הטיעונים שהושמעו בדיון בכנסת בנושא זה, בשנת 2000 (?), לפני שהוכנס תיקון בחוק, היה - "אתם הופכים את כל האנשים בארץ לעבריינים". העובדה שהטעם הזה מהווה שיקול בדיון עקרוני - זה עצוב, עצוב מאוד. |
|
||||
|
||||
לרוע המזל, גם לא לכו7לנו ברור שאסור לגשת לאדם זר ברחוב ולהכות אותו, או לפחות לשלוף עליו סכין... |
|
||||
|
||||
אתה מחזיק זרים מהרחוב בכוח ולא נותן להם לזוז בזמן שמישהו אחר תוקע להם מחט של מזרק ביד? אתה מכריח אותם לבלוע כדורים? בדיוק צפיתי היום שוב בפרק של חשיפה לצפון שבו פליישמן שואל את מגי, "מה נותן לך זכות להרוג יצור חי?", או משהו דומה, והיא עונה לו "רישיון הציד שלי." אני לא אכה זר ברחוב, אבל אני לא אסכים שאין לי "זכות" לעשות את זה. המובן שלך ל"זכות" הוא פיקציה. המציאות היא לא משחק עם חוקים. |
|
||||
|
||||
''העובדה שהטעם הזה מהווה שיקול בדיון עקרוני - זה עצוב, עצוב מאוד.'' דיון בהצעת חוק איננו ''דיון עקרוני'' בלבד. לחוקים יש לא מעט השפעות פרקטיות - למשל עלות אכיפה, יעילות, מהומות של הציבור - שהן שיקול חשוב בחקיקה. זה אולי עצוב, אבל אלה החיים. |
|
||||
|
||||
הרבה מאוד נהגים עוברים לעתים את מהירות הנסיעה המותרת. אף אחד לא חושב להעלות את המהירות המותרת כדי לא להפוך את כולם לעבריינים. כמו חוקי המהירות, החוק האוסר הכאת ילדים איננו נאכף, בגלל מחסור בכוח אדם. גם חוקים יותר "משעממים" לא נאכפים מאותה סיבה, למשל החוק המחייב סימון מחירים. בכל זאת החוקים קיימים, כי הם בהחלט אמורים לשנות נורמות בהתאם לערכים חשובים בעיני המחוקקים. מהומות של הציבור הן שיקול חשוב בחקיקה? וההינתקות - היא היתה, או שחלמתי חלום? |
|
||||
|
||||
אני שמעתי כמה וכמה פעמים את הטיעון הזה בדיוק לגבי המהירות המרבית. אולי אתה שמעת טיעון דומה לדבי חשיש: כולם משתמשים, וכיוון שהשימוש אינו חוקי, כולם עבריינים ולא יכולים להיזהר לגבי טיב החומר וכו'. חשש ממהומות הוא שיקול בחקיקה - אך הוא לא תמיד מכריע. ראה למשל את חוק התעסוקה החדש ז"ל בצרפת. |
|
||||
|
||||
דווקא הרבה אנשים חושבים שצריך להעלות את המהירות המותרת כדי לא להפוך רבים לעבריינים ללא צורך. יש גם, אגב, מפלגה שלמה עם תומכים רבים (אם כי לא מספיק כדי להכנס לכנסת) שכל מטרתה היא לבטל חוק מסויים, כדי לא להפוך רבים לעבריינים ללא צורך. קוראים לה ''עלה ירוק'', ומטרתה היא דה-קרימינליזציה (חשוב לרגע על המושג הזה) של השימוש בקנביס. |
|
||||
|
||||
חרימפפתיך! |
|
||||
|
||||
אתה יודע מהי המהירות המותרת בד"כ בכבישים מהירים בארה"ב/אירופה? |
|
||||
|
||||
בארה"ב זה במיילים לשעה, אז אני לא מבין כלום. בקנדה 100 קמ"ש זה די נפוץ עבור כבישים בין-עירוניים רגילים, לא עליתי שם אל אוטוסטרדות, אז אין לי מושג. באיטליה אוטוסטראדות מגיעות ל-140 קמ"ש, אם אני זוכר נכון. |
|
||||
|
||||
באיסלנד 80 קמ"ש, בגרמניה אין הגבלה, בקנדה אפשר להגיע ל-110 קמ"ש ובארה"ב ל-130 קמ"ש. |
|
||||
|
||||
הטעות שלי, כרגיל, היא לדבר לפני שאני מחפש. בגרמניה אין בכלל הגבלת מהירות באוטובאהן. |
|
||||
|
||||
תודה.:) |
|
||||
|
||||
הרבה אנשים חושבים שצריך להעלות את המהירות המותרת כדי לא להפוך רבים לעבריינים *ללא צורך*. כלומר - הטענה המובלעת - אין צורך בהגבלה, אפשר להעלות את המהירות וזה לא יהיה יותר מסוכן. העובדה שרבים עוברים את המהירות איננה סיבה מספקת, היא אולי ראיה תומכת בכך ש(כנראה) אין צורך בהגבלה. בנוסף, יש הבדל חשוב בין חוקי המהירות לבין החוק האוסר הכאת ילדים. חוקי התעבורה אינם חוקים מוסריים, הם חוקים שבאים למנוע תאונות ופגיעה בחייהם ובריאותם של אנשים. נסיעה במהירות גבוהה איננה מעשה טוב או רע מבחינה מוסרית. לעומת זאת הכאת ילדים, כמו כל הכאה, היא מעשה שנחשב כיום (לשמחתי) פסול מבחינה מוסרית, והחוק בא לשנות נורמה ולהגיד באומץ: אם כולם עושים את זה, זה לא אומר שזה בסדר. |
|
||||
|
||||
בדמוקרטיה, הציבור אמור לקבוע את החוקים. חוק יכול לצאת נגד נורמה רק אם היא נורמה בקרב חלק קטן מהציבור. בן אדם יכול להגיד "למרות שהרוב חושבים שזה בסדר, זה לא." גוף מחוקק שנבחר בהליך דמוקרטי לא יכול. (במצב אידיאלי, בכל אופן. במציאות, לרשותנו מספר קטן של נציגים אפשריים, ואנחנו נאלצים לבחור מחוקקים שדעותיהם חופפות לשלנו רק בחלק מהנושאים. גם המספר הקטן של המחוקקים שנבחרים בסופו של דבר מגביל את הדיוק שבו הם יכולים ליצג את שכיחות הדיעות השונות בציבור.) אם אתה אדם מוסרי שמקבל שנסיעה במהירות גבוהה מסכנת חיים, לא רק של הנהג ואלו שבחרו להכנס למכונית שלו, אלא גם של נהגים אחרים בכביש, איך אתה יכול להגיד שהיא "איננה טובה או רעה מבחינה מוסרית"? |
|
||||
|
||||
חוק יכול לצאת נגד נורמה מקובלת גם אם היא מקובלת על הרוב, אבל היא עדיין לא מוסרית. עבדות בארה''ב, למשל, הייתה מקובלת על רוב האזרחים, אבל בסופו של דבר היא בוטלה בשל לחץ מהמדינות הצפוניות (עד כדי מלחמת אזרחים - למרות שכמובן שהיו גורמים נוספים למלחמה). בדמוקרטיה מנהיגים הם עדיין מנהיגים, והם יכולים - וצריכים - להנהיג נורמות התנהגות טובות יותר, גם אם רוב האזרחים אוחזים בנורמות פחות מוסריות. אם מקובל בתרבות מסויימת להכות נשים, זה לא אומר שאסור לממסד הדמוקרטי להכריז על הנוהג הזה כבלתי חוקי. |
|
||||
|
||||
נו? המחוקק לא היה מסוגל להעביר את החוק, גם לא בעזרת המשטרה. הצבא היה צריך לעשות את זה. הוא שאמרתי. בדמוקרטיה, המנהיגים נבחרים על ידי הציבור. אם רוב הציבור חושב שהכאת ילדים היא הדבר המוסרי, אז, במצב האידיאלי, המנהיגים שהם בחרו חושבים כך גם הם. מי ישנה את החוק הזה? אתה? המיעוט? אז תהיה רודן ("נאור" זה סובייקטיבי). |
|
||||
|
||||
דמוקרטיה אינה שלטון האספסוף. אם הרוב חושב משהו, אין זה אומר שחובה על מנהיגיו לנהוג בהתאם. המנהיגים צריכים לשכנע את הציבור בצדקת דרכם. אם יש צורך בכך - גם בדיעבד. |
|
||||
|
||||
אני לא רוצה להתווכח איתך על ההגדרות השונות שלנו ל"דמוקרטיה". נעבור להשתמש במילים פשוטות: אני אומר שחבורת מחוקקים שנבחרו על ידי הצבעה כללית, לא יכולים להעביר חוקים שנוגדים את רצון בוחריהם, מבלי להאלץ להשתמש בכוח בכדי להעביר את החוק (להבדיל מהכוח שנועד לאכיפת החוק, שנדרש כך או כך). תיאורטית. מעשית, הסטיה מרצון הבוחרים צריכה להיות מספיק גדולה בכדי להוציא אותם לרחובות. בכל מקרה אחר, החוק פשוט יבוטל לאחר הבחירות הבאות. |
|
||||
|
||||
לא כך? |
|
||||
|
||||
העבדות בארה''ב בוטלה בזמן שרוב מדינות מדינות העבדים לא היו בברית. גם לפני פרישת מדינות הדרום, נראה לי שהיה רוב למתנגדי העבדות, אם כי לא רוב מובהק מספיק. העבדות היתה רחוקה מלהיות סיבה עיקרית למלחמה. |
|
||||
|
||||
השיר The night they drove old dixie down מבטא יפה סיבות אחרות ולאו דוקא בעד העבדות. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא שיש ויכוח אם אמנם הנסיעה במהירות העולה על המהירות המותרת בארץ היא אמנם מסוכנת. יש בעיה מוסרית בהשפעות הפוטנציאליות של הנסיעה, וגם זה לא בטוח - יש רבים שטוענים שלא. הנסיעה עצמה היא מעשה נייטרלי. לעומת זאת הכאת ילדים היא מעשה שההתלבטות לגביו היא, בין השאר, מוסרית. |
|
||||
|
||||
לגבי הפסקה השניה: אין ספק. אני מתנגד להכאת ילדים כמו רבים בדיון הזה. רק ניסיתי להראות שהדוגמא לא מוצלחת. |
|
||||
|
||||
ניסית איפה? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |