בתשובה לבלבניסט/מלש''ב, 01/06/06 22:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נתון: 1. פרס חשב שאם רמון יעזוב את ההסתדרות ויקבל את משרת ניהול הקמפיין שלו, זה ישרת את המטרה הבדלנית יותר טוב מאשר אם רמון ישאר בהסתדרות. 2. רמון חשב שאם הוא יעזוב את ההסתדרות ויקבל את משרת ניהול הקמפיין של פרס, זה ישרת את המטרה המשתלבת יותר טוב מאשר אם הוא ישאר בהסתדרות. שאלה: כמה מטומטם צריך להיות פרס כדי שלא לחשוב שלרמון יש איזו תוכנית סודית/מידע לא גלוי? כמה מטומטם צריך להיות רמון כדי שלא לחשוד שלפרס יש איזו תוכנית סודית/מידע לא גלוי? לשני הפוליטיקאים היה את המידע שהפוליטיקאי השני מסכים למהלך שהוא עצמו חושב שהוא מיטבי עבור האינטרס של עצמו. מכאן קל להסיק שלאחד מהם יש מידע חסר, וקצרה הדרך להסיק שעדיף לא לתת לפוליטיקאי השני את מה שהוא רוצה, כי הוא בטח מסתיר איזה משהו שיהרוס לי את התוכניות. לפיכך, בהנתן המידע שהיה גלוי בפני פרס, הוא *טעה* כאשר החליט לתת לרמון את המשרה הקריטית של ניהול הקמפיין. הוא *טעה* שוב, כאשר "התבשם" בריח הסקרים שרמון הציג בפניו (מה, פרס מטומטם? הוא לא יכול להזמין סקרים בעצמו?), והוא המשיך *לטעות* כאשר לא החליף את רמון במישהו קצת יותר מוצלח, חרף הסקרים העצמאיים שהציגו ירידה מתמשכת ומדאיגה ביתרון של פרס. מסקנה: פרס אינו פוליטיקאי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה לא מבין במילה "אילוץ" (או בראשי התיבות "מו"מ")? פרס לא יכול להדיח את רמון מההסתדרות, והוא יודע שהוא צריך לשלם משהו אם הוא רוצה שרמון יסתלק משם. בוודאי שכולם מניחים שלכולם יש תוכניות שהם לא מספרים להם עליהם, אבל זו לא סיבה לא לנסות למזער נזקים ע"י פשרות. אולמרט רוצה את פרץ בממשלה כמו שהוא רוצה טחורים, אבל הוא יודע שהוא חייב אותו שם, כי אחרת אין קואליציה. אבל מה, הוא שם את פרץ במקום שנראה שהוא יחולל מינימום נזק. האם פרץ לא יכול להפתיע ולהכריז מלחמה? אולי כן, אבל זה חלק מהמשך המאבק ביניהם, שיגיע לשיאו במישור הביטחוני (אם הממשלה תשרוד עד אז בהרכב דומה) בסבב המינויים הבא של הגנרלים, כשפרץ יעדיף את הרמטכ"ל שלא ינטרל אותו. כך גם רמון ופרס: פרס יודע שרמון מנסה לתחמן, אבל אין לו ברירה: מי שמפרסם סקרים *לציבור* הוא מטה הבחירות של רמון, שמנסה ליצור דעת קהל לפיה אין סיבה לפטר אותו. מה גם שפיטורים של מנהל קמפיין זמן קצר לפני הבחירות לא עושות טוב למועמד. לכן פרס מנסה מסלולים עוקפים, כמו מבצעים צבאיים, פסגות בשארם ועוד ועוד. הכל חלק מהמאבק. אף אחד לא מטומטם, אבל כולם חיים תחת אילוצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אבל סקרים שמוציא מטה הבחירות של מפלגה זו או אחרת זוכים לאמון ציבורי בערך באותה מידה כמו שהציבור מאמין שג. יפית היא אדם כן שהמלצותיו לא נקנות בכסף. הסקרים שהציבור נחשף אליהם, אלו האובייקטיביים לכאורה או שלא של העיתונים הגדולים, הצביעו על צמצום מטריד של הפער בין ביבי לפרס. אילו פרס רק חיפש תירוץ להעיף את רמון - היו לו כמה וכמה כאלה, אלא אם הוא טמבל. גם אם מישהו היה מאמין לסקרים של רמון, אין קל יותר מ"להדליף סקרים פנימיים" של המפלגה ש"מעוררים דאגה במטה פרס". לא רק שזה קל - דיווח כזה יזכה להרבה יותר אמון ציבורי מאשר הסקרים ה"רשמיים" שמשחרר מטה פרס. (כמו שאמר מישהו, אנחנו חיים במדינה שבה אנחנו לא מאמינים למילה שאומרים הדוברים הרשמיים, אבל מאמינים לכל מילה שאומר "מקור חסוי".) ואני אחזור על דברי ועל דברי אחרים: אין סיכוי ששני אנשים הגיוניים שמודעים לכך שהם עומדים משני עברי המתרס יסכימו לאותו מהלך בדיוק, בלי ששניהם יבינו מיד שהצד השני מנסה לתחמן אותם ויסוגו מהחלטתם. רוצה לומר, מדובר בדילמת אסיר שבה שני האסירים יודעים מראש שהשני לא ישתף פעולה (כלומר, לא יפעל לקדם את האינטרס המשותף שלהם, כי אין להם כזה), ולכן הם בהכרח לא יסכימו לפעולה שנראית כמו שיתוף פעולה (כלומר הסכמה על אותה דרך). אם היית אומר "פרס היה נתון לאילוצים של חברי מפלגה בדלנים אחרים ולפיכך לא הייתה פתוחה בפניו הדרך לסרב לרמון", הייתי יכול לקבל את זה. אבל אתה לא אמרת את זה, אתה אמרת שפרץ הסכים לדרישה של רמון כי *הוא חשב* (בטעות) ששם רמון יעשה פחות נזק מאשר בהסתדרות. קל לראות שהוא טעה, שכן הוא פעל באופן שבאופן מובהק פגע באינטרס הבדלני (והאישי) שלו. מדוע הוא טעה? כל מה שאתה מוכן להגיד הוא ש"היה לו מידע חסר". צר לי, אבל זה תורם לניתוח המהלך הפוליטי לא יותר מאשר "הוא טעה". אתה צריך להסביר לי *מה* המידע שהיה חסר לו, אחרת אתה מנפנך בידיך בצורה די דבילית. אתה צריך להסביר לי איזו דרך חלופית עמדה בפניו אילו היה בידיו המידע הזה. בלי כל זה, אתה בסך הכל סיפקת הסבר פתלתל ומבולבל למהלך מסויים של פוליטיקאי, שדורש מאיתנו לשנות את כל הבנת העולם הפוליטי המקובלת, וכל זה כדי להגיע לתוצאה שהיא, במקרה הטוב, לא יותר טובה מהניתוח הסטנדרטי. האם לא היה קל יותר לנטרל את פרץ במשרד האוצר, שם היה נתון בסד של הדרג המקצועי שהוא משתלב (=קפיטליסטי) לעילא ולעילא? בצבא פרץ עוד עלול למצוא כמה גנרלים בדלנים ולקדם אותם (אחרי הכל, גם קודמו בתפקיד היה בדלן. בטח הוא טיפח כמה בדלנים קטנים בארגון שהיה נתון בידיו). באוצר אין לו אפילו את הסיכוי הזה. בקיצור, כולם חיים תחת אילוצים כשזה מתאים לך, אבל מצליחים להשיג ניסים ונפלאות כשזה מתאים לך (אנחנו רואים כאן איזשהו דפוס חוזר?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז אתה כנראה לא מבין את המילה "אילוץ". אתה כנראה אחד מהאנשים המאושרים ביותר בעולם. (דרך אגב, פוליטיקה זו לא דילמת האסיר, וגם לא דילמת הקרונית.) (ומאיפה אתה מביא בשמי את נושא "המידע החסר"? האם השתמשתי בו כהסבר למשהו? האם ביססתי עליו ניתוח כזה או אחר?) לגבי ההמשך: שני התיקים הם תיקי מפתח, אבל באוצר יש פחות יכולת נטרול של בדלן מאשר בצבא (רמז: קשה יותר לפטר או להחליף רמטכ"ל). לגבי המשך ההמשך: אני בהחלט מזהה את הדפוס החוזר ברוטינה הקבועה שלך. חבל. בדיוק כשהיה נראה שאתה מתחיל להיות ענייני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |