 |
אחרי המשך קריאה בבלוג אני חושב שאני מבין למה אתה מתכוון ב''אני לא חושב שאם הייתי נאנס זה היה גורם לי לטראומה בעוצמה כזאת. ברור שזאת היתה יכולה להיות חויה קשה, אבל קשה לי להאמין שהיא היתה גורמת לי פצעים נפשיים עמוקים כאלה.'' אבל אני חושב שאתה מבלבל פצעים נפשיים עם דרך התמודדות.
אנתיאה שופכת מפלים של מילים, שבחלקם נראים לי ולך קצת מוגזמים - אבל זו דרך ההתמודדות שלה. זה לא נכון לקחת את המילים האלו או את הכמות שלהן ולנסות להסיק מזה משהו לגבי ה''עוצמה'' של הטראומה.
אם מתעלמים מהמילים שלה ומתרכזים בעובדות עצמן, היא חזרה לעבוד ולתפקד אחרי זמן קצר יחסית. היא הייתה מוכנה נפשית להתעמת עם התוקפים שלה (''חבוי בתוכי מניפסט נאצה מנומק וכמעט אינסופי, שרק משתוקק להתפרץ עליהם ועל שכמותם''). אלא לא דברים שנאמרים ע''י בנאדם שהתפרק לחתיכות, אלא ע''י בנאדם שכבר עיכל מספיק את החוויה כדי להילחם בחזרה. וכל זה בתוך פרק זמן מאוד קצר יחסית.
אני לא רוצה להגיד דברים כמו ''הגזמה'' או ''מלודרמה'', מכיון שהן מכילות בתוכן שיפוט מסויים שאין לי שום כלים או או לגיטימציה להעביר. אבל אני כן חושב שיש פער גדול בין הררי המילים של אנתיאה לבין ההתמודדות האמיתית שלה עם החוויה הקשה שהיא עברה. היא הרבה יותר חזקה ממה שניתן לחשוב מקריאה שטחית וקבלה המסר שלה כמו שהוא, מבלי לנסות לקרוא בין השורות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש