בתשובה לדובי קננגיסר, 30/05/06 11:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ה"פרי" הזה, אל תשכח, מצטלם יפה. אם לעובר יש מאפיינים אנושיים, אין שום הצדקה מוסרית להעניש אותו על חטא אביו. אשר לאימו, הבעיה שלה ודאי אינה מצדיקה רצח; לכל היותר היא יכולה למסור את התינוק לאימוץ. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אילו הייתי חושב שבשום פנים ואופן אסור לעשות הפלות, כי לעובר יש זכות לחיים בכל מצב, הייתי אוסר על הפלות בחוק וזהו. מכיוון שאינני מציע לאסור על הפלות בחוק, הרי שאני רואה את זכותו של העובר לחיים פחותה מאשר דברים מסויימים אחרים. שפיותה של אמו היא אחד מהם, ואפילו אם תמסור את הילד לאימוץ, תשעה חודשים של נשיאת עובר שנוצר בגלל אונס היא עונש בלתי נסבל על היותה קורבן לתקיפה. הסבר נוסף שאני יכול להעלות על הדעת הוא שלא ניתן לדבר במקרה כזה על ''אחריות'' של האשה כלפי הילד - הוא לא נוצר על דעתה, הוא לא תוצר של רשלנות שלה או כוונה שלה, ולכן אי אפשר לראות בה אחראית עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש לו זכות לחיים במצב בו הוא נוצר כתוצאה מתכנון של שני בגירים אחראים, יש לו אותה זכות בכל קונסטלציה התעברותית אחרת. אתה לא יכול להעניק או לשלול ממנו זכויות בגלל מעשיהם של אחרים, אחרת אתה והיהדות עם חוקי הממזרות שלה נמצאים באותה סירה (קבל את תנחומי, בטח נורא צפוף לכם). ההשערה שאולי האמא שלו תתערער הנפשה כתוצאה ממצבה העגום אינה נמצאת באותה רמה כמו הידיעה שהעובר יומת בודאות גמורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכות שלו אינה מוחלטת (או עליונה, או איך שתרצה לקרוא לזה). אם הייתה לו זכות מוחלטת, הייתי מבקש לאסור בחוק את ההפלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם, בשביל שיהיה בדיון: הריון הוא תהליך פיזיולוגי מאמץ וקשה, רדוף סיבוכים, שגם במקרים הכי אופטימיים גורם לשינויים בלתי-הפיכים בגוף האשה. מכאן שאני לא רואה איך מישהו יכול לראות לנכון לכפות על אשה לעבור את התהליך הזה, או למנוע ממנה להפסיק אותו בכל שלב שהוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש: דובי יענה שהוא לא כופה שום דבר אל אף אחד בחוק. חבל שאנשים לא מכירים בכוח הכפיה שיש למושג "מוסר" ושלערכים מקובלים (ביחוד בחברה קונפורמית כשלנו) יש לפעמים יותר כוח כפיה מכל גחמה חוקית של המדינה (ארחיב על כך "בתגובה ההיא" לדובי). "לא מוסרי בעיני" ו"לא מוצא חן בעיני/אני הייתי נוהג אחרת" זה לא אותו דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"התגובה ההיא" לא תרגיש טוב יותר אם תהפוך למאמר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. התגובה לא מתעקבת כי יש לי המון מה להגיד אלא כי אני קצת עסוק ואין לי זמן לשום דבר מעבר לגיחות קצרות לאייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוד מקוה שהתגובה לא תתעקב עוד הרבה. גם ככה אני לא בטוח אם הצג הדו-מימדי שלי יוכל להציג אותה. :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון שלא יעקבו אחריה יותר מדי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנישתדלכתובאותהקצרוחתו כדי שיהיה מספיק מקום. :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה באמת בלבניסט, אני חושש שזה בגלל שהצג שלך הוא חד מימדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המטרה של טיעון הגג שלי היא לשכנע אנשים, כי הם צריכים להיות בעד הפלה לכל דורשת. הוא לא הופנתה ספציפית אל דובי, והיא גם לא מכוונת לשינוי החוק, דווקא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אז אם האשה לא צריכה להחזיק את העובר/תינוק/זיגוטה אם הוא לא תוצר של רשלנות או כוונה שלה, זה אומר שהעובר/תינוק/זיגוטה הוא עונש על הרשלנות/חוסר האחריות של האשה!? כי אם העת"ז הוא לא "עונש", למה זה משנה תוצר של מה הוא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא עונש, הוא פשוט כן אחריות שלה או לא אחריות שלה. זה הכל. לא כל מה שבאחריותי הוא עונש. אבל אני צריך לדאוג למה שבאחריותי גם אם זה לא נוח לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת, נראה לי שאם מישהו השאיר תינוק בפתח הבית שלי בסלסלה מרופדת עם "אנשים טובים אנא טפלו", אז אני אחראית עליו עד לרגע בו אני מעבירה אותו לרשויות הרווחה או לגורמים הרלוונטים. אבל מהרגע בו העברתי אותו, אין לי שום אחריות. לצורך העניין ה"תינוק" הושאר לא בפתח הבית אלא בפתח הרחם שלי. כל עוד אני מחליטה לשאת אותו תשעה חודשים, אני אחראית עליו בהמשך. אבל למה אני לא יכולה להחליט שאני לא רוצה שהוא יהיה אחריות שלי? למה אתה מחוייב לדאוג למה ש"נחת" עלייך כאחריות שלך גם אם לא רצית בו? למה לעזאזל זה משנה אם התינוק הגיע לרחם בגלל רשלנות או אשמה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי זו הייתה האחריות שלך מראש לדאוג שלא תכנסי להריון. אם לא דאגת לזה, אז אין לך ברירה אלא לשאת באחריות שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אני "צריכה לשאת באחריות שלי"? מה, זה אקט חינוכי? משום מה נראה לי שלהביא ילד לעולם כאקט חינוכי זו סיבה די גרועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קשור לחינוך. זה המוסר שלי. אני חושב שמה שאני אחראי לו, אני צריך להיות אחראי עליו (נראה לי הגיוני). שאני אחזור על כך שלא תכננתי לכפות שום דבר על אף אחד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את התינוק בסלסלה את מעבירה לרשויות הרווחה, ואילו את התינוק שברחם את מעבירה (כשהוא כבר ברחם, לא בפתח) לעולם שכולו טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היות ואני לא חושבת שמדובר בתינוק ממש, אני לא מסכימה. רוצה לומר - מניעת התפתחות של חיים או פוטנציאל של חיים, לא שקולה לחיסול חיים קיימים ולכן נקודת האיזון בין השניים צריכה להיות שונה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |