 |
זהו, שאני פשוט לא מסכימה עם ההגדרות שלך.
אם זה "פוטנציאל" של אדם, אז כרגע הוא לא אדם. אם הוא לא אדם, אתה לא הורג אותו. אם אתה לא הורג אותו אלא רק לא מממש את פוטנציאל החיים שלו, נקודת האיזון משתנה פלאים.
ולי נראה שלהפוך להורה זה עניין *כל כך* משמעותי כלפי המשך החיים שלך, שלקבל החלטה כזו *רק* כי בטעות הקונדום נקרע, זה חסר אחריות. להבדיל למשל, ממצבים בהם לא חשבת על להביא ילד לעולם, אבל מהרגע בו הציבו אותך בפני עובדה הגעת למסקנה שאתה כן רוצה, או תשנה את לוח הזמנים שתכננת לחיים או את התוכניות שלך בהתאם למצב הקיים, כי זה מה שאתה רוצה *עכשיו*.
זה לא שלחפציבה לא מתחשק ילד עכשיו, אבל בעוד שבועיים כן יתחשק לה (להבדיל מחוסר החשק לצאת לחפש עבודה, לעשות שיעורי בית או לנקות את הבית), אלא שחפציבה לא חושבת שבנקודה הזו של החיים שלה, בשלב הזה של האנרגיות, הבגרות והשאיפות שלה, ילד (שכזכור, דורש טיפול, השקעה ואחריות גם אחרי ההריון) פשוט לא משתלב.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש