 |
שיטת הניתוח לא מסוגלת להסביר כל התרחשות, אלא רק כאלה שיש מספיק נתונים לגביהן. זה הרבה יותר מכל אלטרנטיבה, ועם השנים מצאתי שהיא עקבית עם התנהגות הפוליטיקאים ולא נסתרת. כשהיה נדמה לי שיש סתירה, והיו מקרים כאלה בהתחלה, העמדתי אותה בסימן שאלה, והמשכתי לנתח את הפעולות, עד שהבנתי שהן מתיישבות זו עם זו (אם לא היו מתיישבות, התורה היתה נזנחת, בדיוק כמו שהבתי שנפנופי הידיים מהסוג שאתה מספק אינן תורמים מאומה להבנת פוליטיקה ופוליטיקאים).
למשל, אתה יכול לטעון בגרון ניחר שתמיד אצלנו יש סגר כללי אחר כל פיגוע, אבל למעשה זה רחוק מלהיות נכון. אם פרץ היה באמת מתכוון להפוך את החלטת מופז, הוא היה ממשיך בסיוע בגבולות הפתוחים למרות הפיגוע. אחרי הכל, אף אחד לא יצפה שמחסום קרני ייסגר בתגובה לפיגוע *בתוך* יו"ש.
מה ישכנע אותי ששיטת הניתוח אינה נכונה? מה שהעמיד אותה בעבר בסימן שאלה - כשפוליטיקאי שכבר סיווגתי אותו למחנה מסויים על סמך תצפיות עבר, מתחיל לבצע *לאורך זמן* וללא לחצים נראים לעין פעולות הפוכות לאינטרס שלו. זעזוע כזה היה קורה לו אולמרט היה ממנה את פרס כממלא מקומו, או מצרף את מרץ של ביילין לקואליציה או ממנה את פרץ לשר האוצר.
אגב ליברמן: המשבר הראשון של הממשלה צפוי לעבור ללא צורך לצרפו, ובינתיים הוא משמש רק כאיום מבחוץ. התחזית האחרונה שלי לגביו (באחת התגובות הקודמות) היתה נחיצותו לאולמרט במשבר הבא, שכרגע נראה תקציב 2007.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש