בתשובה לעדי סתיו, 18/05/06 0:44
386199
לא אמרתי מילה על אונס בפנימיה. נתתי את השליחה לפנימיה כדוגמא למצב שבו כל הצרכים הפיזים שלך מתמלאים בצורה מלאה, אבל הצרכים הנפשיים שלך חסרים. במצב כזה, לדעתי‏1 זה ישפיע על החיים שלך אחר כך ויציב אותך בעמדת פתיחה טובה פחות מאשר מישהו שכל הצרכים הפיזים וכל הצרכים הנפשיים שלו מתמלאים. וכן, ברור שזה תלוי בבנאדם ויש אנשים שממצבים כאלו יכולים לצמוח חזקים ומעניקים, ויש את מי שגם כשיש לו הכל (לכאורה) הוא עדיין אדם חלש וחסר.
אם אתה אומר שהכל תלוי באדם, אז בעצם אין סיבה לחינוך ואין תפקיד לתא המשפחתי, לכאורה. כי מה שלא יהיה אתה תגדל להיות מי שאתה. אני לא חושבת ככה. בצל של צבעוני הוא פוטנציאל לצבעוני. אם תשתול אותו בעונה המתאימה, ותשקה אותו בכמות הראויה, עדיין תצטרך לקוות שלא יהיה שרב פתאומי שיהרוג את הצבעוני היפה שגדל לך בגינה. נכון שאם מלכתחילה קנית בצל דפוק, אז יש לך פוטנציאל לצבעוני שלא יוציא פרח או שלא יצמח לגובה, אבל גם במצב כזה, השאלה היא לאיזה מצב אופטימלי אתה יכול להביא אותו.

זה לא הוגן אולי להגיד דבר כזה לבחורה בוגרת שצעירה ממך בשנתיים שלוש. זה נראה לי הוגן מאד לומר דבר כזה לנערה, קטינה, קטנה, שצעירה ממך בשש שנים לפחות.

1ודעתי נשענת על כמה נערים שיצא לי לפגוש לאחרונה בסיטואציות שונות.
386208
לא יודע. אני נרתע מלומר "הוא ככה בגלל...". אני מסכים איתך שגורמים שונים משתקללים ביניהם כשאדם גדל, וברור שעדיף לתת לכולם חום ואהבה ואוכל בריא בכל מקרה. אבל לא יודע עד כמה אפשר למשוך את זה עד להחלטה הקונקרטית עם מי ובאיזה נסיבות לשכב. אדם הוא לא צבעוני מהבחינה שחלק אינהרנטי מההתבגרות שלו זה לקחת מהגנן הקוסמי את הסמכות והאחריות על חייו, ואז אין כבר באמת מקום להאשים אף אחד. זה לא קורה בין-רגע, וזה לא קורה לחלוטין – כל מבוגר הוא קצת ילד וכל ילד הוא קצת מבוגר. אבל עבורי, בסופו של דבר ההחלטה בינרית: האם האדם מולי נתון לחסותי (במובן מסוים מאוד ומוגבל מאוד, ובכל-זאת) או שהוא אדם חופשי כמוני וכל רמיזה אחרת תהיה התנשאות ולא במקום.

אני מסכים איתך והבחלט הייתי אומר דבר כזה לקטינה היום, או לבת 14 כשהייתי בן 20. לא הסכמנו לגבי איך החיילים ראו את הגיל של הנערה, ומסתבר באמת שזה המקור למחלוקת.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים