בתשובה להאייל האלמוני, 09/05/06 13:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הפעולה בה נוקטים משתלבים היא קידום *יציבות*. "שלום" היא מילה אמורפית מדי. מצב של שלום יכול להיות מצב של "שלום אוסלו", שאני לא בטוח שהוא עדיף על מבצע קצר שמנטרל אותו ומשיג יציבות ושקט אמיתיים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על זה אין לי מה לומר. האינתיפאדה היא מצב יציב בהחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האינתיפדה היתה מצב זמני, שהתמשך הרבה מעבר לרצוי ע''י המשתלבים בשל חילופי שלטון בארה''ב (מקלינטון המשתלב לבוש הבדלן). חיסולה ובידודו הגובר של ערפאת הביא לחידוש היציבות ולתחילת ההתאוששות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חיסולה ובידודו הגובר של ערפאת הביא לחידוש היציבות ולתחילת ההתאוששות". אתה בטוח בסדר העניינים הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא הייתי בטוח לא הייתי כותב זאת. אינדיקציה אובייקטיבית טובה היא מבט לבורסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוש הבדלן הסוציאליסט? אני חייב להודות שהרעיון היה קשה לי לעיכול, עד שגיגלתי קצת והסתבר שזו בדיוק הטענה של רפובליקנים רבים: בוש מגדיל באופן דרמטי את חלקה של הממשלה בכלכלה האמריקאית, ומוציא סכומי עתק לא רק על המלחמה בטרור, אלא גם על פרויקטי ענק במערכות החינוך והבריאות. בקיצור, אין ספק שיש כאן זוית ראיה מעניינת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מתכוון-"מבצע קצר"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון להכי קצר שאפשר, מאחר ומצב מתיחות מתמשך אינו טוב ליציבות. לעיתים, הכי קצר שאפשר הוא די ארוך, כמו שהתבדח כאן מגיב אלמוני, אבל הכל יחסי. קצר זה מול אלטרנטיבה ארוכה הרבה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אם אינני טועה אז פעם קראו לבלבניזם-וגנריזם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד"ר יגאל וגנר. אפשר לקורא עוד במאמר על איל כפכפי ב"הארץ", בפסקה "תרבות שהושמדה": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה מסכים איתי שהבלבניזם ממשיך את הוגנריזם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטעות שאלתי את איציק אבל התכונתי לשאול אותך: מה זה מלש"ב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיועד לשרות בטחון, מי שעומד לפני גיוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שהנמלה עמלה ואמרה, אבל השתמשתי בזה גם ל''מנתח לפי שיטת בלבן''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לשניכם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבצע קצר אולי ישיג יציבות ושקט, אבל לא גבולות פתוחים - ואולי אף סגירת שווקים אחרים בפנינו, מטעמי סנקציות כנגד ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקרון אין דרך פעולה קבועה. כפי שכתבתי - שום פוליטיקאי לא פוסל אף דרך. הכל נזיל ומשתנה בהתאם לנסיבות. עם זאת, רוב הזמן יעדיפו המשתלבים מבצעים קצרים, ובד''כ לא מהסוג שסוגר דלתות. דלתות שנסגרות כתוצאה ממבצע יהיו לרוב ''דלתות בדלניות'' שלא ממש היו פתוחות גם קודם. לכן חשוב לדון בכל מקרה לגופו כדי לנסות להבין את הנפשות הפועלות. אם יש לך דוגמה - אפשר לדון בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, אני לא זוכר שמלחמת לבנון פתחה בפנינו יותר מדי דלתות בעולם... אם אני זוכר את הבלבניזם שלי כראוי, לא יתכן שאותה פוליטיקה מביאה למדיניות שונה, ופוליטיקות שונות מביאות לאותה מדיניות, ולכן לא יתכן ש''שום פוליטיקאי לא פוסל אף דרך''. אבל אולי לא הבנתי אותך נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זיכרון זה דבר מתעתע. מלחמת לבנון היתה הכלאה קלסית בין מדיניות משתלבת ובדלנית (רה"מ בדלן ושר ביטחון משתלב) שיצאה כמיש-מש שנתן משהו לכל צד, אבל הניצחון הסופי לצד המשתלב בגזרה זו הגיע רק הרבה שנים אחר כך, בנסיגה של ברק. לגבי הדרך, אנסה במילים אחרות: פוליטיקאים לא מגבילים עצמם בד"כ באופציות העומדות לרשותם כדי לקדם את הפוליטיקה שלהם. הווה אומר, אם האופציה היחידה לקדם מהלך משתלב/בדלני מסויים הוא לחימה, שניהם יצאו אליה (כמובן יעדי הלחימה ישתנו באופן קיצוני בהתאם למדיניות הדומיננטית). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |