בתשובה לדובי קננגיסר, 09/05/06 9:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השתלבות באזור=יציבות אזורית. גבולות סגורים לא מעודדים יציבות (הם לא תמיד מפרים אותה, אבל כדי להבטיח יציבות לאורך זמן רצוי שיהיו פתוחים). יציבות אזורית טובה להשקעות וסחר מכל מדינה. בישראל של פרוץ המדינה (בה הגישה הבדלנית היתה השלטת), לא היו השקעות בסדר גודל בו הם מגיעות כיום. אף אחד לא היה חולם על תופעות כמו מיראביליס וישקר. אין צורך בסחר עם סוריה, דווקא, אבל עוזר ייצוב מירבי של האזור. כיום הגבולות פתוחים כמעט עם כל שכנה למעט הצפונית (וגרורתה הקטנה), וגם זו שומרת על יציבות לפחות כל עוד אסד שולט. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם לא יתכן שלום "בדלני", קר? האם ביילין, פרס, שריד ופרץ כולם מתנגדים להסכמי שלום ויציבות אזורית? האם שרון וליברמן שואפים (שאפו) לגבולות פתוחים, שלום עם המדינות הסמוכות והשתלבות במרחב הערבי? אני באמת לא מבין איזה ניתוח של המציאות יכול להביא לכך שליברמן מבקש להשיג השתלבות באזור ויציבות במזרח התיכון. עד כמה יועיל להשקעות במדינה צירופו של שר לממשלה שדוגל בהוצאה להורג של חברי כנסת, בשלילת אזרחות מערביי ישראל ובהפצצת סכר אסואן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שייתכן שלום בדלני קר - ההסכם עם מצרים הוא כזה באופיו, בשל בדלנותו של מובראכ - כמעט ללא הסכמי סחר, עם הסתה גלויה בכלי התקשורת המצריים, ושום דבר מלבד פיסת נייר וסיוע צבאי אמריקני שלא מבטיחים שמצרים לא תשנה כיוון ביום מן הימים. שריד אינו שייך לקו של ביילין, פרס ופרץ. הוא משתלב והם בדלנים. לא פשוט תמיד לראות במבט ראשון מעבר לדימוי השיווקי, ולפעמים קשה לזכור שהוגה ''מזרח תיכון חדש'' הוא אבי תוכנית הגרעין הישראלית (יציבות גרעינית מבורכת), ושליברמן, למרות הצהרותיו הנוכחיות, להם מטרה נקודתית כזו או אחרת, ניסה בתקופת כהונתו כשר התחבורה לסלול את אחד הכבישים המשתלבים ביותר שיש - מבקעת הירדן להרצליה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |