|
||||
|
||||
בגרמניה (וגם באוסטריה ונדמה לי שגם בשוויץ) יש שתי צורות להתאזרח: אחת הכרוכה בוויתור על כל אזרחות אחרת ומושגת אחרי שהיה (חוקית, למשל ע"י נישואים לאזרח או היתר עבודה ארוך טווח) במדינה לפרק זמן ארוך מספיק (בד"כ לפחות 5 שנים). השניה היא ע"י זרימת דם גרמני בעורקים, וזה מושג ע"י סבא או סבתא (וכמובן הורה) גרמני/ה. במקרה זה אין צורך לוותר על אזרחות אחרת. לצורך העניין, אין פה הבדל משמעותי מחוק השבות. |
|
||||
|
||||
ההבדל המהותי הוא שבגרמניה יש שתי דרכים, ובישראל יש אחת ורק אחת. כלומר - או שאתה יהודי, או שאתה לא תוכל לעולם (פחות או יותר) להיות ישראלי. יש בקיעים בחוק, שמאפשרים ללא-יהודים להתאזרח לפעמים, אבל הם מועטים, וכשמדובר בערבים סוגרים גם אותם. בגרמניה, לעומת זאת, יש 'מסלול מקוצר' לבני האתנוס הגרמני, אבל יש מסלול אלטרנטיבי ולאייל האלמוני - מעולם לא טענתי שישראל היא המדינה הגזענית *היחידה*. מעניין אותי כמה אני מוסרי, לא כמה אנשים הצליחו להגיע לשפל שאני הגעתי אליו. |
|
||||
|
||||
ממש לא נכון. גם בישראל, מי שגר בה באופן חוקי (למשל ע''י נישואים לאזרח או ע''י אשרת עבודה לאורך זמן) יכול להתאזרח. אני אפילו מכיר כמה שעשו את זה. החיסרון - ויתור על כל אזרחות אחרת (מה שלא חל על זכאי חוק השבות). |
|
||||
|
||||
בגרמניה, למיטב ידעתי, בכל מקרה עליך לוותר על כל אזרחות נוספת (ישראלית היא יוצאת דופן). |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני יודע, מי שזכאי לאזרחות גרמנית מכוח הדם, מאבד זכאות זו אם הגיש בקשה לאזרחות אחרת. מי שקיבל אזרחות אחרת ללא בקשה (למשל, נולד במדינה אחרת וקיבל את אזרחותה) או מי שאזרחותו הגרמנית נשללה שלא כדין (למשל יהודים ב1938) ועקב כך נאלץ לבקש אזרחות אחרת, לא מאבד זכאות זו ולא נדרש לוותר על האזרחות הנוכחית שלו. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |