בתשובה לאיציק ש., 29/04/06 9:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כאמור, להגיד "משולבת ארצית ואיזורית" לא אומר לי כלום. איך יתחלקו המושבים? האם יהיה "פיצוי" למפלגות קטנות שלא נבחרו באיזורים? ושאלות פשוטות יותר: מה גודל כל אזור? (כלומר, כמה מושבים ינתנו לכל אזור?) האם אזורים חד נציגיים, או רב נציגיים? אם רב-נציגיים, כמה איזורים יהיו? לא ברור לי עניין 5% החסימה? האם מפלגה שלא תעבור את אחוז החסימה הזה לא תזכה למושבים כלל? מה אם מועמד עצמאי זכה במושב באיזור מסויים, אבל לא זכה בשום אחוז בבחירות הארציות? אחוז חסימה גבוה בד"כ אמור להשפיע רק ברמה הארצית (ברמה האיזורית, בין כה וכה יש אחוז חסימה טבעי, מעצם כמות המושבים הנמוכה), שהרי לא הגיוני לגזול ממועמד איזורי שזכה במושב את מקומו רק משום שלא זכה באחוז מספיק ברמה הארצית. המשמעות היא פוטנציאל לריבוי נציגים אזוריים א-מפלגתיים שאינם מחוייבים לשום מפלגה - שזה נחמד בפוטנציה עבור תושבי האזור, אבל זה רע מאוד ליכולת המשילות של הממשלה. אינני חושב שיש מקום לייצוג אינטרסים מקומיים בישראל. האינטרסים הללו הם מאוד מעורפלים, והם קשורים יותר לשסעים אתניים/לאומיים/דתיים בישראל מאשר לשסעים גיאוגרפיים. לפיכך, שינוי השיטה לא ישנה דבר, במקרה הטוב, ויחריף את הפילוג בישראל במקרה הרע. לעומת זאת, יש מקום ל-accountability גבוה יותר בישראל, ולכן יש מקום לתת את בחירת המועמדים ישירות למצביעי כל מפלגה, ולהוציא את התהליך הזה מידי קבוצות מתפקדים שאלוהים יודע מאיפה הם הגיעו ולמי הם יצביעו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. ברור שאת שינוי השיטה לא נכין באייל. הכוונה איננה לשיטה הרובית בה נבחר רק אחד בכל איזור אלא שיטה יחסית. מי שיכול להדפק הם הדתיים ולא הערבים. אם החברה היהודית היתה מקבלת יותר את הערבים בתוכה, אז היתה להם בעיה. היום הם גרים בריכוזים שלהם. אתה מעלה בעיות? בודאי שיש הרבה עבודה שצריך לעשות. ב. ההצעה שהוצעה משלבת בחירה על בסיס ארצי ועל בסיס איזורי. הנציגים על בסיס איזורי יובילו גם אג'נדה לאומית. אני לא אבחר איש ימין לייצג אותי בכנסת. אם המפלגות יציגו אנשים לא ראויים אז יקומו מועמדים עצמאיים. אפשר יהיה למנוע בכל מיני אמצעים בחירה של מועמד שייצג רק את עצמו כלומר לא תהיה סיעה של איש אחד. על דבר אחד נדמה לי שאנחנו יכולים להסכים: המערכת הפרלמנטרית הישראלית מתפקדת רע מאד ולא באופן יציב אלא הולך ורע. על זה צריכה להיות הסכמה רחבה ואחר כך אפשר יהיה לדבר על הגורמים ומה צריך לעשות כדי להבריא את המערכת הפרלמנטרית. אני בכוונה מתמקד במערכת הפרלמנטרית כי היא הבסיס עליו נשענת הדמוקרטיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מעלה הצעה, את ההצעה אתה מגדיר במושג רחב ידיים שיש לו מספר גדול מאוד של יישומים מעשיים בעולם, כל אחד מהם שונה במידה ניכרת ממשנהו. ואז כשאני מבקש ממך להבהיר למה אתה מתכוון, אתה אומר ש"את השיטה לא נכין באייל"? שיטה איזורית היא פחות יחסית משיטה ארצית. שיטה איזורית מעורבת יכולה להיות יחסית בדיוק כמו השיטה הארצית (למשל, בגרמניה, חלוקת המושבים בפרלמנט נקבעת באופן בלעדי על פי ההצבעה הארצית, ואילו הבחירות האזוריות קובעות רק את (חלק מ)המועמדים הספציפיים שימלאו את המושבים הללו. בשיטה הרוסית, לעומת זאת, ההצבעה הארצית קובעת את חלוקת המנדטים רק על חלק מהפרלמנט, והתוצאה היא שיטה הרבה פחות יחסית לעומת שיטה ארצית. גם הערבים ידפקו בשיטה מעורבת, כי אפשר לנטרל חלקים גדולים מהם (למשל, אם נחלק את המדינה ל-10 אזורים של 6 מנדטים כל אחד (ויתר ה-60 בבחירות ארציות), אזי ניתן יהיה לנטרל חלק גדול מכוחם של הערבים ע"י חלוקה מושכלת של המדינה). אי אפשר "למנוע בכל מיני אמצעים בחירה של ... סיעה של איש אחד". אם אתה מציע בחירה ישירה, אז אי אפשר למנוע סיעה של איש אחד. האיטלקים ניסו לצמצם את האפשרות הזאת למינימום, והתוצאה היא שיטה מסובכת להפליא, עם התוצר הסופי המופלא של מפלגות גדולות מוחלשות עוד יותר ע"י מפלגות קטנות שמסוגלות לסחוט אותן עוד לפני הבחירות. אינני מסכים שהמערכת הישראלית מתפקדת בצורה הולכת ורעה - אני חושב שהשינויים בשיטת הבחירות בישראל הם שגרמו לערעור זמני של מערכת יציבה מאוד, ואני נוטה להאמין שהעניינים יחזרו לגריעותם היציבה הקודמת על מהרה. אני גם מאמין שלא ניתן לשפר את המצב באמצעות מניפולציות טכניות. מקור הבעיה הוא בציבור - בנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך שהציבור הוא בעל תודעה דמוקרטית מאד עלובה. הרשה לי להזכירך שהשינויים שנעשו בשיטת הבחירות לא נעשו בגלל שהשיטה הישראלית היתה טובה ויציבה. הפרלמנט שלנו מתפקד גרוע. יוקרתו קרובה לאדמה; הועדות עושות בד"כ עבודה שיטחית וחלקן דנות בנוכחות של שני ח"כים או אפילו אחד. המישרדים וועדות הכנסת מסורסים על ידי משרד אוצר רב עוצמה ואחת מזרועותיו-חוק ההסדרים. חברי הכנסת עצמם בזים לתפקידם ומוכנים לותר עליו-לא על התואר- לטובת מישרה סתמית של סגן שר. מה עושים עם כל זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיטה היה גרועה ויציבה. עכשיו היא עוד יותר גרועה, וגם רעועה. אני לגמרי לא בטוח שכל מה שאתה מתאר היה נכון גם לגבי סוף שנות ה-80 וראשית שנות ה-90. הניפוח של הממשלות התחיל בממשלת ברק, והוועדות זכו לכבוד גדול יותר לפני הפרסונליזציה שהביאה איתה הבחירה הישירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיטה הייתה, לא ''היה''. יש לי כאב ראש. עזבו אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר בבחירות ב-92 היתה פרסונליזציה; רבין הופיע כבחירה אישית שיש מאחוריו גם מפלגה. כבר בסוף שנות ה-80 היתה ירידה בתפקוד הכנסת. לא מאד משנה האם זה היה תמיד אלא שהתהליך מוליך את הכנסת מטה. תטען שכל החברה שלנו עוברת תהליך של התגברות השיטחיות והפרסונליזציה ואני אסכים איתך. גם יותר ויותר צעירים משתחררים מוקדם מהצבא או לא משרתים בכלל אםזה שייך; השאלה מה אנחנו צריכים לעשות עם כל זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבלטה של רבין בנתה על אותו הגל שהביא את הבחירה הישירה, ולמעשה ניסה לכפות מעין מערכת בחירות של בחירה ישירה למרות שהחוק טרם הוחל ב-92' (הוא עבר כבר לפני הבחירות, אבל רק בהסכמה שהוא יופעל החל מהבחירות לכנסת ה-14. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השינוי לא היה בחוק אלא בתפיסה. גם בבחירות הנוכחיות היו אנשים שואלים: "אתה מצביע לפרץ" ולא " אתה מצביע למפלגת העבודה". הסיבה היחידה שלא כך היה לגבי אולמרט- היתה ששרון עדיין שוכב בהדסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצורה הזאת, של ''אתה מצביע פרץ'', היא תוצר מובהק של שיטת הבחירות הישירות, ושל הפרסונליזציה שבאה בעקבותיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון מאוד, אבל קשה להשתחרר מזה. המפלגות הגדולות מבססות את כל התעמולה שלהן על העומד בראשן (שרון, למשל...), ולמען האמת - קשה לי היום לחשוב על ראש ממשלה כחלק ממפלגה. נראה לי שאישיותו באמת משפיעה בצורה מכרעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ישראל מחכה... מחכה לרבין!" "הגידו כן לזקן" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי רבין כבר דיברתי לעיל. לגבי בן-גוריון, אני לא חושב שיש טעם להשוות את מי שנחשב לאב המייסד של המדינה לפרץ או ביבי. אפילו על מרצ היו כאלו שדיברו על ''להצביע לביילין''. מדובר באנומליה מהותית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרסונליזציה אינה תוצאה של שיטת בחירות, אלא של העלמותה של האידאולוגיה כיסוד מבדֵל בין המפלגות, ושל מגמות תרבותיות של עליית האינדיבידואל על חשבון הקבוצה. השורשים שלה עמוקים הרבה יותר מחוק כזה או אחר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |