בתשובה לדובי קננגיסר, 29/04/06 8:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה קצת יחליש את המפלגות, לא? כרגע דרכה של מפלגה נקבעת מיד לאחר הפריימריס, כשידועה הרשימה לכנסת. בשיטה שאתה מפלגות ידעו לאן הן הולכות רק אחרי הבחירות, ולא יהיה טעם לבחור ראש מפלגה אלא כשידוע מה הרכב הסיעה. אני מדמיין לעצמי שברוך מרזל יכול לכבוש בצורה כזו את הליכוד הרבה יותר בקלות, וזה יהיה ידוע רק אחרי הבחירות. בעצם זה הופך את המפלגות ללא יותר מהתארגנות לפני בחירות, כשחלוקת הכנסת לסיעות לצורך הרכבת קואיליציה לא בהכרח תהיה לפי אותם קווים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המפלגה עדיין קובעת מי המועמדים שהיא מציגה לבחירה. המפלגה, במקרה הזה, תגיד לבוחר: אלו האנשים שלנו. כל אחד מהם ראוי לכהן בכנסת, לדעתנו. תבחרו מי מהם אתם הכי רוצים. מפלגה שמכניסה את מרזל לתוך הרשימה שלה, תהיה מוכנה לכך שאם הוא יקבל מספיק קולות של מצביעים, הוא יכנס לכנסת. אולי זה כדאי לרשימה הזאת, אם היא חושבת שמספיק אנשים יסכימו להצביע למפלגה הזאת אם הם יוכלו תוך כדי כך להכניס את מרזל פנימה. מצד שני, אולי זה ידחה מצביעים אחרים, שידעו שבקולם הם מסייעים להכניס אותו (גם אם הם לא בחרו בו אישית). בנוסף, המפלגה גם תקבע (בצורה מסויימת של השיטה) את ה"סדר המועדף", שמי שלא רוצה להתחיל לברור בין המועמדים יכול לבחור בו, וכך בעצם לתת את קולותיו לפי הסדר שהמפלגה הציעה1. אפשר גם, כמובן, לקבוע שראש הרשימה אינו ניתן להדחה בשום צורה, ורק המקום השני והלאה נתונים להשפעת המצביעים. 1 כשאני חושב על זה, השיטה עובדת הרבה יותר בבחירות אזוריות, כאשר כל אזור מכיל 5-15 מושבים בלבד. היא תהיה בעייתית יותר אם עושים את זה על אזור כלל ארצי של 120 מנדטים. אבל אני בטוח שאפשר לסדר את זה איכשהו. הבעיה הזו לא מתעוררת בבחירה האישית השלילית שאני תומך בה, אבל אף אחד לא מקשיב לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתלמיד מדע המדינה, מתוך עשרות דמוקרטיות בעולם, בכמה מדינות אין כל אלמנט אזורי בבחירת הפרלמנט? אני מצאתי עד כה רק דוגמא אחת לעניין- איטליה של עד 1990, והשיטה החדשה שהונהגה שפ עכשיו. (אשמח אם מישהו מכיר עוד). הדרך היחידה לייצא אחריותיות היא בהעמדה של נבחר מול קהל בוחרים מסויים. זה לא קשור לאינטרסים מקומיים- אני לא בטוח שלמחוזות החחירה בלוקסנבורג, או בבחירות ל welsh assembly או לרשויות מקומיות בארצות הברית (נציג לשכונה)יש אינטרסים מקומיים. (בכל אחתץ מהדוגמאות מחוזות הבחירה הם יותר קטנים ממחוז של 1/120 בישראל). העובדה שיוסי הוא הנציג שלי מייצרת בינו לביני מערכת של ציפיות , שתגרום לו לעשות מה שאני רוצה, מתוך ידיעה שאם לא יעשה כן, אני לא אבחר בו (אני, ולח חבר המרכז). המפלגות ייאלצו להציג מועמדים אטרקטיבים, כי אחרת אצביע למפלגה אחרת. זה חלק בלתי נפרד מ"מודל וסטמינסטר" שרעיון היסוד שלו הוא אחריותיות לאורך כל הדרך (בוחר- נבחר, נבחר- ממשלה). יישום השיטה היחסית מובילה בהכרח לשיטה לא יציבה, לח"כ גרועים ולשחיתות פוליטית בשני מקרים מתוך שניים (ישראל ואיטליה 45-90). למה להתעקש על השיטה הזאת? מה טוב בה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נוקדנות קלה, סליחה מראש: למה "אחריותיות" ולא "אחריותיותיות"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחריותיזם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קח בתור דוגמה את הליכוד1 של ימינו. יש הרי לראש המפלגה השפעה לא מועטה על הפריימריס. ביבי דאג לזה שיהיה תמהיל מאוזן של תומכי-התנתקות ומתנגדים. ברגע שאתה מעביר את ההחלטה למצביעים אין לך מושג מה יכול לקרות. מה ביבי יעשה את ימצא את עצמו בראש סיעה שבה כולם תומכים באולמרט? מה סילבן שלום יעשה בראש סיעה בה כולם אומרים "אף לא שעל"? שום שריון לא יעזור. 1 אתה יכול לומר שהוא לא מייצג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הוא יעשה? במדינה מתוקנת הוא יסיק את המסקנות ויפרוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יהיה ארוע די תדיר בשיטה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא עשה כעצתך בסיבוב הקודם, וקיבל קיתונות של שופכין בסגנון ''ביבי ברח'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני ליכודניק, ולא בן ליכודניק, וגם לא בולס שיקמים, אבל אני מודה שכאשר ראיתי את ביבי מודיע במרכז הליכוד שהוא לוקח על עצמו את האחריות ומתפטר, נמלטה מפי צעקה לא רצונית "הוא קוסם!", בעקבות פרץ ההערכה שההודעה הזאת יצרה אצלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולעומת זאת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצחיק. עכשיו הוא קורא לביבי להתפטר, לא? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |