בתשובה לשוקי שמאל, 27/04/06 1:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה לא "לתפוס במילה." זה חלק מתופעה בה אנשים חכמים ונבונים רואים כל שטות כרעה חולה אמריקאית. אבל על הדברים הרציניים שצריך לבקר את אמריקה? שתיקה. דבר טוב: דבר רע (וזה איננו "עניין פנימי אמריקאי"): |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יציאתה של אמריקה למלחמה חסרת סיכוי, על בסיס מודיעין קלוקל, היא עניין הנוגע לעולם כולו, ובטח לנו. ההתעסקות בקשר למי בדיוק גילה לעיתונאים מי היה השליח לאפריקה שהדליף שפריט מודיעין שולי היה שגוי, היא די שטותית. לא כמו ההתעסקות במהו sexual intercourse, אבל עדיין זוטות דברים. העניין הוא שלא ניתן להדיח נשיא בגלל שהשיקולים האיסטרטגיים שלו מטופשים. אז מנסים לסבך אותו בשקרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי זו ראיה מיופית לקויה. כבר הסברתי במקום אחר מדוע הנושא הזה איננו שולי ועד כמה הוא נוגע בדברים מהותיים וחשובים לא רק לארה"ב אלא לכולנו. הערה בכלל לא אגבית: מדוע אתה קורא "שקר" למה שהנשיא, סגנו, ועוזרו המודח של הסגן (בעדות לפני חבר מושבעים גדול) הודו שהם עשו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, המשפט שלי לא היה ברור דיו: יריבי הנשיא אינם מסוגלים, פוליטית, להדיח אותו על בסיס המעשים שלו. לכן הם מנסים לגרום לו ולממשל שבראשו הוא עומד לבצע עבירות שעליהן *כן* אפשר להדיח. למשל, שקר בשבועה. אני משוכנע שאנשי הבית הלבן בגיבוי הנשיא, הם שחשפו את המדליף מאפריקה, ולא טענתי שזה שקר. טענתי שזה לא מעניין - אלא אם העניין שלך הוא ללחוץ על הנשיא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב: הם לא חשפו את "המדליף מאפריקה" (ואני מניח שאתה מתכוון לשגריר ווילסון שחקר בשליחות הממשל ולא מצא בסיס לטענות המימשל שעירק רכשה חומרים רדיואקטיביים בניגריה, ודיווח על זה וגם כתב על זה מאמר מערכת בני"ט). אלא שבמטרה (כנראה) לערער על אמינותו, הם חשפו את שמה של אשתו, סוכנת סמויה של הסי.איי.איי., שחשיפתם אסורה על פי חוק. (הנשיא טוען שברגע שהוא חושף סודות הם הופכים להיות "מידע לציבור." בזה הוא הולך בעיקבות ניקסון שטען שכל מה שהנשיא עושה, זה חוקי מהגדרה). העניין איננו ללחוץ על הנשיא (אם כי יש לזה חלק, כמובן), אלא להתנגד למגמת הכירסום בסמכויות בקרת הגופי המחוקקים על הגוף הביצועי (מאושיות השיטה האמריקאית, כידוע), ועל הרחבת סמכויות המימשל מעבר למה שהחוק מתיר, בחזקת "תן בנו אמון, אנחנו מהממשלה ותפקידנו לעזור לך." המעניין הוא שההתנגדות מובעת גם מחוגים שמרניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. איך חשיפתה של אישתו כעובדת CIA (הכינוי "סוכנת סמויה" מתאים לה?) אמור היה *לפגוע* באמינותו? נראה לי - שעבור קהל אמריקאי פטריוטי - זה רק מועיל לאמינותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות: נקמה (היא כבר לא יכולה לעסוק בהתמחותה) והרתעה. השלכת בוץ כאילו יש לו אינטרס אישי או אפילו קשירת קשר משפחתי. ערעור העצבים שלו שיכול להוביל מצדו לתגובה עצבנית וכך להראות שהוא בעצם לא אמין (בדומה להאשמות בבחירות המקדימות 2000 שסנטור מקיין לא שפוי, עצבני ולא שקול בגלל שנות השבי וההתעללות בויאטנאם). העדות על "העוגה הצהובה" הייתה קריטית לסיבות ליציאה למילחמה (היום ידוע שהמימשל כבר ידע שאין בהן ממש, ממקורות שונים), והיא הגיעה לנאומו של פאואל באו"ם, כך שדובר על נושאים גורליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנין הקרצת עוגה צהובה, ולמה לא תביא חתיכה לטעום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שזה לא רון שהקריץ אותה, אלה שירותי הביון האמריקאים שקנו מודיעין גרוע על ניסיון עירקי לרכוש עופרות אורניום (שצבען צהוב). היו עדויות אחדות שתמכו בסיפור, והיתה עדות המוכרים לכאורה שאמרו שלא היה ולא נברא. הבית הלבן החליט להאמין למרגלים שלו ולא למוכרי האורניום לכאורה. זה נראה הגיוני בשעתו, אבל זו היתה טעות. הקטנה בטעויות הקשורות לכיבוש עיראק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, תודה. אז המלה עוגה הייתה סתם עבודה בעיניים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל לא, זה הכינוי הנפוץ לחומר. (חבל שאתה לא קורא את הלינקים שהבאתי בנושא). חפש בגוגל חדשות "yellow cake". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא האשמתי *אותך* דווקא בעבודה בעיניים... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |