בתשובה לסמיילי, 16/04/06 13:27
הגלגל 379263
אגב, ניתן היה לצפות שחנות לבגדי תינוקות תהיה אחת מאותן ידידותיות למניקה.
הגלגל 379275
זהו, שזאת שאלה תרבותית, ולא שאלה שקשורה למוצר הנמכר. גם לחרדים יש תינוקות (ואומרים שהרבה).
הגלגל 379283
זה דווקא מאוד קשור למוצר הנמכר.
מצופה מחנות לבגדי תינוקות, שסביר להניח שהורי התינוקות מביאים את התינוקות עימם לחנות הזו, שיהיו יותר ערוכים ורגישים לסוגיית ההנקה, מאשר, נניח, חנויות למוצרי חשמל או לתשמישי קדושה.

חרדים יש הרבה, כל חנות בירושלים ניתן להגיד שהיא משרתת גם חרדים. אז מה, האם תצא מהחנות, ועם תינוק בוכה בידיים תצא ותתדפק על דלתי חנויות שבהן היא לא לקוחה, ואף הן משרתות גם דתיים וחרדים, על מנת להניקו שם?

וזה בדרך כלל חרדיות, לענ"ד, שקונות בגדים, והן משום מה, פחות נוחות להתרגז מהנקה, אולי משום שהן מניקות בעצמן.

אגב, חנות היא מקום פחות פומבי מאשר רחוב או גן ציבורי.
הגלגל 379284
נכון, חנות היא מקום פחות פומבי, אבל מצד שני - בחנות האנשים הרבה יותר צפופים מאשר ברחוב, ומי שיש לו נטיה להיות נבוך - יהיה יותר נבוך. דבריי לא באים להאשים במשהו את המיניקות אלא רק להסביר למה חנות היא, מבחינה מסויימת, מקום קצת יותר בעייתי.
הגלגל 379285
את מצפה מחנות לבגדי תינוקות שתהיה ערוכה ורגישה לסוגיית ההנקה(א), אני מצפה מחנות לבגדי נשים שתכיל מבחר לכל סוגי הנשים(ב). מתברר שהצפיות של שנינו לא עומדות בפני המציאות. אז מה נשאר לנו לעשות? להתווכח עם המציאות? <הכניסי אנלוגיה שהמשתומם לא מרשה לי להכניס כאן>? זה לא באמת יעזור. מה שכן אפשר לעשות זה:
1. לנסות להבין את המציאות.
2. לנסות להבין מה אפשר לעשות במציאות הקיימת.

לגבי 1. (א) נתתי הסבר שנראה לי מדוייק לחלוטין (ומתאים לתצפיות, למשל, השוואה בין חנויות בתרבויות שונות *אפילו בתוך הארץ* תגלה לך שבהתאם לתחזית מההסבר שנתתי, רמת ההתאמה של חנויות להנקה היא באמת פונקציה של תרבות הקונים בחנות, ולא של המוצרים הנמכרים בה). (ב) אני עדיין לא מבין למה חנויות לבגדי נשים לא מוכרות מידות גדולות, האם זו מהחידות שנועדו לשהאר פתוחות עד הקבר?

לגבי 2. (א) כבר התיחסתי לזה בהרחבה, אני לא מוצא טעם בלחזור על מה שכתבתי, בעיקר בגלל שאין לי מה לחדש. (ב) ומה עושות נשים שצריכות בגדים במידות גדולות, אין לי תשובה, אולי קונות בגדי גברים? אולי קונות בגדי הריון?
הגלגל 379289
פעם היה ברדיו "יום השמנים" או משהו כזה. היתה שם אשה שמנה שהסבירה מה עושות הנשים השמנות: הן לא מסתובבות ערומות ברחוב, אבל הן פשוט קונות הרבה פחות בגדים מהרזות, כי הן קונות רק לפי הצורך ולא לפי המצברוח או לפי "הקריזה".

היה גם מעצב אופנה שהסביר למה זה ככה, למה לנשים שמנות מייצרים הרבה פחות בגדים: טקסטיל זה לא אידיאולוגיה, זה ביזנס כמו כל ביזנס. תעשיית ייצור הבגדים עובדת עם פלח השוק שמכניס הכי הרבה כסף, ומן הנסיון, הפלח שמכניס הכי הרבה כסף הוא מגיל X עד גיל Y וממידה X עד מידה Y, כששני הפרמטרים האלה הולכים כמעט תמיד בהתאמה. אולי זה עצוב, אבל כמו שאתה אומר - זאת המציאות.
הגיוני, תודה. 379291

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים