בתשובה לערן בילינסקי, 16/04/06 16:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. אולי אתה עושה קניות בצורה יותר נבונה ממני,אבל כשאני צריכה לקנות כיסא או נעליים אני לא עורכת סבב התייעצויות, אלא נוסעת לעיר, נכנסת לכמה חנויות וקונה את הדבר הראשון שמוצא חן בעיני ועומד בטווח המחירים שלי. איך אני יודעת מה טווח המחירים ההגיוני לכסא או נעליים? פשוט יודעת. יצא לי לקנות נעליים וכיסא פעם פעמיים בחיים שלי. ואם פישלתי? נו, קורה. אם אני שמה לב שכבר חמש שנים לא נגעתי בסנדלי הכסף עם הפלטפורמה1, אני זורקת אותם. כאב הלב לא מאד גדול. לא שאני בטוחה ש"גילדה מונופוליסטית בחסות הממשלה וחוק לשכת עורכי הדין" זה מה שצריך, אבל לא כל דבר אפשר להשוות לכל דבר. ריהוט הוא לא עו"ד (וגם לא רופא) כמו ששילשול אינו הנקה. תגיד "טוב, אבל עו"ד כן דומה לרופא". אבל גם זה לא מדוייק. אם אני שוברת את היד, אני מגיעה למיון הקרוב ביותר שם מגבסת אותי הרופאה (האחות?) התורנית. לא ממש עניין של בחירה. אתה רוצה להתחיל להתייעץ עם אנשים לגבי איכות הרופאה? אחלה, אבל אתה באמת רוצה לעשות את זה כשהשעה שתיים בלילה והיד שלך מרוסקת בשלוש נקודות שונות? אתה אולי כן. אם כן, אולי תרצה לערוך סקר שווקים כשהבן שלך במעצר. שיחכה יום יומיים בכלא, מה הבעיה? קודם שנמצא לו עו"ד טוב. בתיקים פליליים, הימים הראשונים יכולים להיות מאד משמעותיים ולהשליך על המשך המשפט הלא בזקי. ב. המגמה בשנים האחרונות (אצל עו"ד כמו אצל רופאים) היא להתמחות בנושאים ספיציפים. החברים שלך מכירים פליליסטים טובים שמתעסקים עם נוער? מכירים עו"ד אמינים שמוכנים להתעסק עם הוצל"פ? ברכותיי. החברים שלי לא מכירים כאלו.2 ד. אולי אני תמימה במיוחד, אבל למי אתה משלם שוחד היום? אם כבר, אז הדבר ההגיוני הוא לשלם שוחד ל*שופט*, ולא לעוה"ד. 1על מי אני עובדת. כבר יותר מחמש שנים, ואם אני זוכרת נכון, הן עדיין בארון. 2למען האמת, יש לי חבחים שכן, אבל אני לא חושבת שאני דוגמא טובה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. כיצד קיומה של הגילדה המונופוליסטית מסייע לי, כאזרח, לבחור עו"ד טוב? ב. את רק מדגישה את העובדה שקיומה של הגילדה לא משרת אותנו כאזרחים. האם אנשים פונים ללשכת עורכי הדין ומבקשים "תמליצו לי על נדלניסט טוב?" אם לחזור לנקודה המקורית: בארץ ישנו מונופול של לשכת עורכי הדין, בחסות הממשלה, על הזכות לעסוק בעריכת דין. עדיין לא הבנתי מהדו-תלת-רב-שיח הזה מדוע ביטול המונופול, וניתוק הקשר העקיף בין עורכי הדין לשלטון, יפגע בצרכנים ולא יטיב עימם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיום יכולים לעבוד כעורכי דין רק חברים בלשכת עורכי הדין. כדי להיות חבר בלשכה אתה צריך לעבור את מבחני הלשכה (ולשלם סכום כסף מסויים, בנוסף), כך שנקודת המוצא היא שאם אתה עובד כעו"ד אתה יודע *משהו* ויש פיקוח *כלשהו* על עבודתך.1 אם נקודת המוצא שלך היא שצריך שתיים או שלוש לשכות - אין לי וויכוח אמיתי איתך, אני פשוט לא יודעת מספיק טוב את הנתונים כיום כדי לגבש איזשהי דעה בנושא. 1אל תשאל איזה - אין לי מושג.2 2אבל בטוח שמבין כל קוראי האייל יש איזשהו עו"ד אמיתי שיכול לאשר/להכחיש את מה שאני כותבת פה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אני בעד ביטול המונופול של לשכת עורכי הדין. אני לא רואה סיבה שבעטייה לא יקומו כמה לשכות, שיגדירו את התנאים שלהן. טרם החלטתי האם יש צורך בפיקוח כלשהו על עורכי דין (כלומר, האם תנאי לעסוק בעריכת דין חייב להיות שייכות ללשכה מסוימת), שכן מייד יכולה לקום לה לשכה שתגדיר שאין לה דרישות מהחברים בה (פרט לתשלום דמי חבר). בארצות הברית, למשל, ישנן מדינות שאינן מחייבות את עורכי הדין להיות שייכים לאגודה מקצועית (ישנן םג מדינות שכן), וישנן כמה וכמה אגודות מקצועיות שאינן בחסות מדינה שאליהן יכולים עורכי דין לבחור להשתייך. ראי למשל: http://en.wikipedia.org/wiki/American_Bar_Associatio... וכנראה יש עוד.http://en.wikipedia.org/wiki/Milwaukee_Bar_Associati... http://en.wikipedia.org/wiki/National_Bar_Associatio... http://en.wikipedia.org/wiki/The_Barristers%27_Assoc... אני עדיין סבור שבמצב המוצע יעמוד לרשות כל אדם סביר, גם דל אמצעים, די מידע על עורכי דין ועל הלשכות, כדי לשכור לו עורך דין שיוכל לייצג אותו באותה רמה של עורך דין שהיה יכול לשכור היום. יש לי סיבות להניח שיוכל לעשות זאת אפילו בזול יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי (אישית) שום בעיה עם ביטול הלשכה. אני אפילו אשמח על כך (אבל מסיבות שאינן קשורות לדיון הנוכחי, אלא נקמנות אישית זולה). אני כן רוצה שימשיך להתקיים מנגנון של מתן רשיון לעסוק בעריכת דין, מאותה סיבה שאני רוצה שימשיך להתקיים רשיון לעסוק ברפואה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מקצועות שהיום לא נדרש בהם רשיון ולדעתך ראוי שיידרש? אינסטלטורים? מתקני תנורים? חשמלאים? מתכתנתים? כולם, שים לב, מקצועות שבהם איש-מקצוע לא טוב יכול לגרום נזק עצום לרכוש, ואף סכנת נפשות. אני מניח שאפשר לערוך "סקאלת רגישות" רציפה למקצועות - כל מקצוע והמידה השונה שבה מתקבל על הדעת שמנגנון רישוי יהיה מועיל או חיוני (כמובן בכפוף לשאלה עד כמה אתה מחזיק באופן כללי ממנגנוני רישוי), וסביר שרפואה תהיה במקום גבוה בסקאלה הזו. דווקא עריכת דין נראית לי פחות רגישה מארבעת המקצועות ששרבטתי (די באקראי) בפסקה הראשונה; סיבה אחת גדולה (ולא היחידה) היא האיטיות של רוב ההליכים המשפטיים, שבגללה יותר קל ללקוח לקבל מושג על רמתו של העו"ד לפני שהנזק שנגרם הוא בלתי-הפיך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל עורכי-דין לא עוסקים רק בייצוג לקוחות בפני בתי המשפט. הם משמשים גם כנאמנים וכולי. ועוד לא הזכרנו את חובת האתיקה המקצועית עו''ד-לקוח שלא קיימת אצל אינסטלטור. התפיסה המסורתית של העו''ד היא כחלק מ''מערכת המשפט'', מעמד שמקנה לו חובות וזכויות מסוימות, ולא רק כתגרן בשוק החופשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם, איזה זכויות וחובות מיוחדים יש לעו"ד? (אולי שווה לדון על נחיצותם.) עניינים כמו חובת תום-לב יש גם בין התגרן בשוק לבין הלקוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע. אני מכיר רק מקרים פרטיים. למשל, חסיון עו"ד-לקוח, שלמיטב ידיעתי לא מעוגן בחוק אלא בתקנון הלשכה; היכולת של עו"ד לפעול כנאמן; החיוב החוקי בעו"ד ע"מ לרשום שינויים בתקנון החברה אצל רשם החברות וכולי. אני לא מכיר את העקרונות שמאגדים את החובות והזכויות הללו (ויהיה נחמד אם מישהו שמכיר יוכל להוסיף כאן), אבל הם נראים לי דומים למעמד החוקי המיוחד של רואי-חשבון או נוטריונים יותר מאשר לזה של האינסטלטורים או החשמלאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי רק לחשמלאים מורשים (ע''י משרד העבודה והתעשיה) מותר לעשות עבודות חשמל. אני לא טוען שזה נאכף (אני עשיתי לא מעט עבודות חשמל בעצמי) אבל זה החוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מתכתנתים'' - האנשים שהביאו לכם את האינטרטנט. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |