 |
אני לא חושב שדברתי על "חיוני," אתה הכנסת את המושג הזה. מדובר על מוצר נפוץ ומקובל בחברה. יש מוצרים נפוצים אחרים כמו מקרר או מגהץ. טלויזיה שונה בגלל שזה מוצר שיש לו שימוש רק בהקשר חברתי. אתה רואה סרטים שאחרים עשו, אותם אתה שוכר בספריה. אתה רואה תוכניות משודרות. אתה משוחח עם חברים ומשפחה על מה שראית. אתה משתמש בביטויי לשון, דימויים וכו' שכולם קולטים בטלויזיה. בקיצור, הקרקע המשותפת של החברה בה אתה חי נבנית גם על סמך מה שרואים בטלויזיה.
אבל, השאלה אם מוצר כזה או אחר נכלל בסל המוצרים שנחשבים לסטנדרטים היא אולי שאלה של ויכוח פוליטי. העיקרון הוא אם מוצר בעל ערך חברתי שנמצא בשימוש נרחב בחברה יכול (צריך?) להיות כלול בסל כזה.
הבעיה מסתבכת משום שלא מספיק לחשוב שרשימת מוצרים יכולה לפתור בעיות. אתה יכול לדמיין מצב בו לכולם יש טלויזיה ועדיין יש אנשים שנמצאים במצב נחות, בגלל היחס שהם מקבלים, או חוסר הנגישות למשאבים של החברה (כמו חינוך, בריאות, סעד משפטי). זה "קל" להסתכל על רשימת מוצרים, או רמת הכנסה, כי אלו דברים שאפשר לכמת. אבל אז נוצרת האשליה של שיוויון, אם רק תמצא את הנוסחה האלגבראית המתאימה. לערוך רשימה זה חיוני, כי זה נותן אינדיקציה טובה ונקודת בסיס, אבל צריך לראות מעבר לה.
אני אתן דוגמה נוספת, ואני מקווה שזו תהייה דוגמה רלוונטית.
ממשל בוש יזם תוכנית בשם "לא משאירים אף ילד מאחור." התוכנית אמורה לשפר את יכולת הקריאה והחשבון של תלמידי גן-חובה ובי"ס יסודי (אאל"ט). לצורך כך הותקנו מבחני קריאה וחשבון סטנדרטיים שבתי הספר אמורים לערוך. מתברר עכשיו שבתי הספר העבירו משאבים ניכרים מכיתות היסטוריה, מדעים, אמנות או אזרחות, לטובת כיתות לימוד קריאה וחשבון, על מנת שהילדים יוכלו לעבור את הבחינות (וכך יזכה בי"ס בתוספת תקציב ופרסטיז'ה). יש נהירה לכיוון הבחינות על חשבון לימודים כלליים. התלמידים החלשים, שמתרכזים כמובן בבתי הספר החלשים, שנמצאים באזורים חלשים, שיפרו את יכולות הקריאה והחשבון (אם כי נדמה לי שהממצאים מעורבים), אבל הם מקבלים פחות חינוך באופן כללי. מצד שני, אתה יכול לטעון שאי אפשר לספק חינוך כללי אם אין לתלמידים בסיס של יכולת קריאה.
יוצא שכלי כמותי (מבחנים) לא בהכרח מוביל לשיוויון כללי בחינוך. אפשר הרי היה לחשוב על פתרונות אלטרנטיביים. למשל, היכולת המולדת ללמוד קריאה דומה אצל כל הילדים. תלמידים חלשים בד"כ לא התקדמו בקריאה לא בגלל חוסר יכולת אלא בגלל חוסר בסביבת לימוד מתאימה (מורים טובים, כיתות סבירות וכו'). האם לא היה כדאי יותר, ושיוויוני יותר, להעביר משאבים לבי"ס חלשים כדי שיתגברו את לימודי הקריאה שלא על חשבון שאר הנושאים? (כן, אפילו אולי במחיר פגיעה מסוימת, וזמנית, בבי"ס חזקים, וגם אם אתה תועלתני קשוח).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש