בתשובה לעומר, 26/03/06 18:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הצטרפתי אליכם. לפני כמה וכמה שנים כבר הבנתי שהחישובים למיניהם שאנשים נוהגים לעשות, מסוג "לא חבל להצביע לו? ממילא הוא לא יעבור את אחוז החסימה", או "אני רוצה וגם מאמין שזה וזה יזכה, אבל מצד שני אני לא רוצה שהוא ירגיש יותר מדי על הסוס, ולכן אני מצביע ליריב שלו" הם חישובים מטופשים למדי. לקח לי קצת זמן להבין את זה, אבל לאחר שראיתי כמה מפלגות שיכלו להועיל נמחקות, כי האנשים שתמכו בהן העדיפו לעזור למועמד הארבעים ושלושה ברשימה שהם פחות אוהבים אפילו את זה שעמד בראשה; ולאחר שראיתי כמה מצביעים אסטרטגיים שהאמינו שלא כדאי שפרס יהיה חזק מדי, ולכן תמכו בנתניהו - הבנתי עד כמה האסטרטגיות האלה מביאות לנזק יותר מלתועלת. מתי יש תועלת בהצבעה אסטרטגית, כלומר הצבעה שבה אדם מביע תמיכה ברשימה שאינה, בעצם, המועדפת עליו? רק במקרה אחד: כאשר הקול שלו הוא המכריע אם רשימה זו תקבל עוד מנדט. בכל מקרה אחר, הוא בעצם מצביע בסקר דעת קהל גדול. בסקר עדיף להצביע בעד מי שאתה באמת תומך בו. מה הסיכוי שקולו של המצביע האסטרטגי יכריע? אחד לשלושים אלף בערך, אם איני טועה. עדיף לחפש אסטרטגיה מנצחת בטוטו (סיכוי כזה מספיק לאחד הפרסים הבינוניים). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להציע גישה אחרת. אתה צודק שהסיכוי המעשי שההצבעה שלי תשנה הוא אפסי, ולא מצדיק התבלטויות, שיקולים, ואולי אפילו הצבעה. אבל ההצעה שלך לראות בבחירות סקר דעת קהל לא נראית לי מוצלחת בהרבה. סקר מטעם מי, ולשם מה? למה שאשתתף בסקר הזה? הרי יש כאן מין פרדוקס: הסיכוי של כל אחד להשפיע מעשית הוא אפסי, אבל בסופו של דבר ההצבעה כן קובעת מעשית. אבל זה מוכר גם מתחומים אחרים: החסכון במים שלי הקטן לא באמת ישנה כלום, ובכל זאת אני נדרש (נניח) לחסוך; אם אקטוף את הכלנית הזו זה לא באמת יגרום להכחדת הכלניות, ובכל זאת אני נמנע מלקטוף; והאווז המפוטם המסכן ממילא כבר מת, וההשפעה של ההזמנה הבודדת שלי על הביקושים העתידיים היא אפסית - ובכל זאת אני מתאפק. אחת הדרכים להסתכל על ציוויים מוסרים כאלה היא לדמיין שכולם יתנהגו כמוני - כך אני ממלא את חלקי בציווי קולקטיבי, שבאופן קולקטיבי כן יש לו השפעה מעשית. וכך אפשר לראות גם את ההצבעה בבחירות. ועכשיו, מעשה שטן, כן יכולים להיכנס כאן שיקולים טקטיים מעצבנים כמו אלו שאתה יוצא נגדם. באופן טבעי כאן השיקול הוא לא "אם כולם יבחרו כמוני", אלא "אם כל אלו שחושבים כמוני יבחרו כמוני". אז אם באמת יש מספיק אנשים שרוצים שזה שינצח לא ירגיש יותר מדי על הסוס,וכל חברי הקבוצה הזו יצביעו כמוני נגדו, אז באמת תקרה הפגיעה הרצויה. אני ממלא את "חובתי המוסרית" כלפי אותה קבוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אחת הדרכים להסתכל על ציוויים מוסרים כאלה היא לדמיין שכולם יתנהגו כמוני - כך אני ממלא את חלקי בציווי קולקטיבי, שבאופן קולקטיבי כן יש לו השפעה מעשית. וכך אפשר לראות גם את ההצבעה בבחירות." אבל יש כאן משהו מוזר: כדי שהטיעון הקאנטיאני יהיה רציונלי, פירושו של "שכולם יתנהגו כמוני" צריך להיות "שכל-אלו-שתומכים-במפלגה-שלי-אבל-מתלבטים-אם-כדאי-להצביע יתנהגו כמוני". הצו הקטגורי - מה היה עליו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי (אם זה חשוב לתגובה שלך - הטיעון הקודם שלי לא מחויב לתורה של קאנט). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיקולים טקטיים הם חסרי משמעות במציאות שיכולת ההשפעה שלך עליה היא אפסית; אם הטקטיקה שלך אינה יוצרת באופן ישיר הנעה של המציאות לכיוון הרצוי לך, אין בה תועלת. כך למשל, אם מספיק אנשים חושבים שכדאי שפרס ינצח אבל לא ירגיש יותר מדי על הסוס, זה מה שיקרה; אם יותר מדי אנשים חושבים כך, או אם יש יותר כאלה שרוצים לראות את נתניהו מנצח ממה שהטקטיקנים מניחים, התוצאה תהיה הפוכה והטקטיקה תביס את עצמה - כך קרה לארבעת ידידיי שהצביעו לנתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם אתה נגד הצבעה טקטית לא בגלל שזה בלתי-ראוי (בלתי מוסרי, או משהו בכיוון), אלא בגלל שזו החלטה בתנאים קשים מדי של אי-ודאות. זה נכון בהרבה מקרים, ובהרבה מקרים אחרים לא. במקרה של מפלגות שהן במובהק מתחת אחוז החסימה, השיקול הטקטי לא לבזבז את הקול עליהן נראה לי מוצק למדי, ולא נראה לי שההיסטוריה לא מלמדת אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל כל הדיון היה על 'מתנדנדות'. הגימלאים היו כאלו עד לפני יומיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהתיאור שלך אפשר להסיק (וייתכן שזו האמת) שאם התקשורת הייתה מוטה, נניח, לטובת ''עלה ירוק'', ''תפנית'' או ''דעם'' - היו להם סיכויים לעבור את אחוז החסימה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התקשורת, הסקרים. דווקא הסיקור התקשורתי של "עלה" בבחירות האלו היה די משמעותי. אבל לדעתי מספיק שביום א' זו הייתה "עלה ירוק" שהיתה מקבלת שני מנדטים בשני הסקרים הגדולים (פלוס חיוך של מינה צמח וכמה מלים על 'מגמה') שהיא הייתה מקבלת 3-4 מנדטים. כנ"ל, ואפילו יותר חזק, "הירוקים" שאין להם את סטיגמת הנגד של סטלנים (ובשקט-בשקט שילשו את כוחם בבחירות האלו), שלא לדבר על "תפנית". ול"דעם" אני הייתי מצביע אם הייתי חושב שיעברו, אבל זה רק אני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זה לא רק אתה. גם אני הייתי מצביעה להם לו היה סיכוי שיעברו. ב. כבר שאלתי ולא נעניתי: מה זה הסטלנים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטלן (סלנג): (1) בעל סגנון-חיים הסובב סביב צריכה תכופה (בד"כ יומיומית) של מריחואנה, ומורה על מזג שמח, רגוע מאוד, פשוט, ידידותי לבריות, ועצלני. (2) מעופף, לא מחובר למציאות. (עקב צריכה מוגזמת של מריחואנה, ר' 1, או בהשאלה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שקלתי ברצינות להצביע "דעם" דווקא בזכות הידיעה שהם לא יעברו; אם היה להם סיכוי טוב לעבור, לא הייתי שוקל להצביע להם. (הסבר: המצע שלהם הוא אסון בעיניי, אבל ברמה ההצהרתית הייתי מאוד שמח לתמוך במפלגה שנראה שמהווה שילוב יהודי-ערבי, אמיתי יותר מחד"ש, ושבראשה אישה ערבייה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה האסון במצע שלהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוציאליזם, ונסיגה לקו הירוק בעתיד הקרוב (לא זוכר אם זה בדיוק המצע, אבל זה רוח הדברים) הם שני דברים שאני מתנגד להם. נימוקים תמצא לאורך ורוחב האייל, לאו דווקא בתגובות שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפשתי וחיפשתי היכן גרמה מפלגה סוציאליסטית לאסון במדינה דמוקרטית ולא מצאתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי ''אסון'' היא מילה דרמטית מדי, אבל שיעורי האבטלה שאליהם דרדרה הלייבור את בריטניה בשנות השבעים, מתקרבים לכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרספקטיבה שלך מאד קצרה. בוא נראה כיצד עבדו השיטות השונות באירופה המערבית ובארה"ב עד מלחמת העולם השניה. אנחנו יכולים לומר שמדינת הרווחה שקמה במערב לאחר מלחמת העולם השניה, קמה בגלל שהכלכלה הליבראלית נכשלה באופן מחפיר. היא נכשלה בכל מקום בו פעלה. היא כפפה את טובת המדינה לאינטרסים של בעלי ההון, יצרה אי ודאות עצומה, משברים קשים ומחזוריים ועוני ועליבות נוראיים של שכבות גדולות. למעשה אחרי מלחמת העולם השניה לקחו המדינות אחריות על הכלכלה והחברה במידה זו או אחרת. ממשלות השמרנים או הלייבור ניהלו מדינת רווחה בבריטניה וההאטה בשנות ה-70 לא נבעה דוקא מהלייבור אלא מסיבות אחרות. המינוח "סוציאליזם" כמילה נרדפת לאבטלה, דיקטטורה ועוד כל מיני מרעין בישין, נקבע והופץ על ידי הניאוליברליזם כדי לבצע חלוקה מחדש של העושר הלאומי. קיבעו בראשי הציבור את הסוציאליזם כמילה נרדפת לבריה"מ, סטלין וכו' והציבור הלא חכם קנה את זה. מדוע הם קראו לעצמם ניאוליברלים? מפני שלא יכלו לקרוא לעצמם ליברלים שהרי הליברליזם נכשל במערב קודם לכן. אם בכל זאת אתה רוצה להשוות שלטון של הלייבור מול השמרנים, תשווה את בלייר לקודמיו. מצב הבריטים ככלל (פערים, עוני וכו') השתפר לעומת תקופתו של ג'ון מייג'ור. הסוציאליזם פירושו מדינת רווחה ואחריות המדינה להחברה והכלכלה- כולל ניהול ציבורי של תחומים שונים. לדעתי צריך להתייחס בביקורתיות רבה למלל הניאו ליברלי ולא לקבלו כאקסיומות. למה אני מתכוון? האמירה שניהול צבורי איננו יעיל ולכן צריך להפריטו. יש מוסדות בניהול ציבורי שאינם מתנהלים ביעילות וצריך לייעל אותם. קח לדוגמא את ענף הפנסיה במדינת ישראל. טוענים שבגלל הסוציאליזם הסתבכו קרנות הפנסיה ההיסתדרותיות ולכן צריך להפריטן. מי שבולע את השטויות הללו שיהנה. חלק מקרנות הפנסיה לא נוהלו היטב ויכלו להיות באותה מידה גם פרטיות-והיו דוגמאות כאלה בארה"ב. בניהול ופיקוח נכונים יכולה קרן פנסיה ציבורית (שייכת לאיגודים) להיות מעולה ויש דוגמאות לכך בעולם. ההבדל העקרוני בין ניהול פרטי של תחום כזה (גם החינוך, בתי הסוהר וכד') לבין ניהול פרטי הוא שהלקוחות מפסיקים להיות חשובים. אני מניח שבקרן פנסיה פרטית, יגולחו כ-30% על ידי הבעלים וזה יהיה לגיטימי. בקרנות ההיסתדרותיות, העברות הכספים לא היו לגיטימיות ואפשר היה להבריא אותן בלי "המס" של הרווחים שיורידו הבעלים. זה בסדר שאנשים פרטיים יקימו קרן פנסיה וינסו לשווק את תכניותיה לציבור. מה שלא בסדר זו קביעה אידאולוגית שקרנות פנסיה יהיו רק פרטיות ולמטרות רווח, ויעבירו את הקרנות הציבוריות לידים פרטיות. בתעמולה בוטה הותקפו משכורות העתק ששילמו הקרנות ההיסתדרותיות; אני מציע לאותם המתקיפים, לראות את המשכורות בקרנות הפרטיות, רק שעכשיו זה יהיה לגיטימי כי הן פרטיות, אך זה כמובן על חשבון מה שיוכלו לקבל העמיתים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה כלכלנים בעלי שם כותבים על בעיות הקפיטליזם הנוכחי; כדאי לקרוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשניה היה נדמה לי שהקישור הוא ל- http://www.theonion.com | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שהיה לך נאום מוכן, ומצאת אמתלה לא מוצלחת להשתמש בו. אינני מילטון פרידמן, ולא טענתי שצריך להפריט הכל, או שהניאוליברליזם הוא התרופה. רק הזכרתי, לשאלתך, שיש מקומות בהם סוציאליזם לא קומוניסטי, עם ועדים חזקים, שביתות, והעלאות שכר מופרכות, הביא לאינפלציה, אבטלה, פריון ירוד, והכי גרוע - הביא לבחירת תאצ'ר. בקיצור - אסון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי נאום מוכן. אתהמ דקלם זמירות שהטמיעו בך. כל מימשל-ניאו ליברלי או סוציאל דמוקרטי מגיע לפעמים להתנהגות לא רציונלית. הכניסו לך לראש שהתנהלות בריטניה לפני תאצ'ר נבעה מעצם היותה סוציאל דמוקרטית וזה לא נכון. היא נבעה מכל מיני גורמים-גם מהתנהלות לא הגיונית של האיגודים. זה איננו קשור לנפילת הרעיון הסוציאל דמוקרטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנלא יודע למה, אבל נפגעתי מהטענה שלך שאני ''מדקלם זמירות שהטמיעו בך''. מי שחושב בשונה ממך על תקופה ספציפית בהיסטוריה של אי בקצה אירופה, הופך בעינך לחסר מחשבה חופשית. בזאת הדיון הסתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שגם בי הטמיעו הרבה דברים ולקח לי שנים להתחיל לראות את זה. בכל אופן אני מתנצל על הטון המתנשא, לא הייתי צריך להשתמש בו -הוא לא לעניין ואני חש אי נעימות שכך כתבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתנצלות התקבלה בחיוך. תודה ושבוע טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי להבהיר עד כמה שהגישה השלטת אצלנו -אותה הבעת- היא בגדר תעמולה, שים לב לתופעה הבאה: כשממשל סוציאל דמוקרטי נכשל- אז זה מראה על כשלון הרעיון הסוציאל דמוקרטי. כשממשל ניאו ליברלי נכשל- ונכשלו די הרבה כאלה-אז זה מראה על כשלון אותה ממשלה. מ-1977 ואילך, לפחות עד שנות ה-90- נכשלו כל הממשלות בביצוע מדיניותן הכלכלית. מדוע לא שמענו על כשלון השיטה הניאו ליברלית? כי אמרו שלמעשה לא יישמו אותה או לפחות לא יישמו אותה נכון. לעומת זאת, לגבי ממשלות מפא"י והעבודה אמרו תמיד שהשיטה נכשלה, למרות שלדעתי לא יושמה אז התפיסה הסוציאל דמוקרטית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |