|
||||
|
||||
כדאי להזכיר שכשאני אומר "אותו מוח פיזי" הכוונה היא גם שה*מיקום* הפיזי של המוח זהה. |
|
||||
|
||||
מטבע הדברים מוחם של תאומים זהים זהה. גם אם נניח שאין השפעה למיקומם ברחם בזמן ההריון, מרגע שיצאו לאויר העולם בהכרח תפיסתם את הסביבה, ואת עצמם - כל אחד לעצמו, שונה. כמה שונה? כנראה לא הרבה, אבל מספיק כדי להיות שונה. לכן גם שיבוט של היטלר, כפי שחוששים שמרני הגנטיקה והביולוגיה, לא יצמיח היטלר חדש. מבחינה גנטית זה יהיה אותו אחד, אבל תודעתו תהיה שונה בהחלט. לפי התנאים והסביבה בה יגדל. |
|
||||
|
||||
טבע הדברים אינו אומר שמוחם של תאומים זהים זהה לחלוטין. אם טביעת האצבעות שלהם שונה, והיא שונה, כמעט בטוח שגם חלק מטריליוני הקשרים הסינפטיים שלהם אינם זהים. אין מספיק מקום ב DNA לתאור מפורט של כל הקשרים האלה. |
|
||||
|
||||
וואלה? לא ידעתי ולא חשבתי על עניין טביעות האצבעות. ממה נובעים ההבדלים ומה זה קשרים סינפטיים? |
|
||||
|
||||
קשרים סינפטיים הם הקשרים בין נוירון אחד למישנהו. כל נוירון מרושת לכמה אלפים נוירונים אחרים, והרישות הזה נבנה בתהליך דינמי מהשלבים הראשונים של ההריון ועד... לא ידוע בדיוק, אבל כנראה שהתהליך לא מסתיים לחלוטין אף פעם, אם כי הוא מואט מאד אצל אנשים מבוגרים. די מעניין שחלק גדול ממה שקורה בשנים הראשונות הוא דווקא גיזום של קשרים סינפטיים מיותרים, כלומר כאלה שאינם בשימוש (האם ד"ר למפרט הזכירה את זה במאמרה? נדמה לי שכן) . המוח נותן לאלף פרחים לפרוח, אבל דואג לייבש את אלה שלא עולים יפה, וזאת נראית כמו שיטה הגיונית בעולם שבו אינך יכול לבנות את הרשת המסובכת מלכתחילה. ההבדלים נובעים ככל הנראה מלימוד (במלים אחרות: נסיון) וגם מגורמים מקריים. |
|
||||
|
||||
תודה על ההסבר לגבי הקשרים הסינפטיים. שאלתי, ורצתי לקרוא אצל הדוד גוגל. מה שיותר מציק לי זה עניין טביעת האצבעות השונה. ממה זה נובע אם התאומים נושאים אותו מטען גנטי בדיוק? |
|
||||
|
||||
חשבת לרגע שהמטען הגנטי מציין את צורת טביעת האצבע? זה יהיה בזבוז משווע של הגנים המועטים שלנו (כעשרים וחמישה אלף בספירה אחרונה) על משהו שאין בו כל תועלת. יש להניח שהפרטים האלה נקבעים באופן מקרי. |
|
||||
|
||||
מה זה "בספירה אחרונה"? וזה באמת נשמע מספר זעום להפליא. אין איזה משהו למילואים? |
|
||||
|
||||
האמת היא שאין לי שום מושג איך הם סופרים גנים, כיון שהתפיסה "גן אחד - חלבון אחד" כבר אינה מקובלת. מכל מקום, פעם העריכו שיש לאדם משהו כמו 80,000 גנים (שוב, אין לי מושג מי החליט ועל מה הוא הסתמך) וככל שפרויקט הגנום האנושי התקדם ההערכות האלה הלכו ופחתו עד שהגיעו למספר שציטטתי. |
|
||||
|
||||
אני דורשת גן לכל נוירון שנעלם לי השנה! |
|
||||
|
||||
לא, לא חשבתי. מודה. כגולם מוצהר בכלל חשבתי שתאומים זהים, זהים גם בטביעת האצבעות, וקישרתי זאת לדיבורים על בדיקות דנ"א כמחליפות אמינות ומדויקות יותר מבדיקת טביעת אצבעות. אבל למה לבזבז חומר משובח(1) בתוך הגנים, אם רוב החומר הגנטי בכלל מוגדר כ*דנא זבל* ונמצא מחוץ לגנים? מה, האבולוציה לא יכלה לארגן עוד קצת גנים לטביעת אצבעות? אין לה יחס לחוקרי מז"פ(2)? ------------------------------ (1) האם ידוע במקרה אם THC מגביר קשרים סינפסיים או מקטין? (2) אתמול שודר פרק מזהיר של *זירת הפשע* בביום קוונטין טרנטינו. בשבוע הבא השני והאחרון בסדרה. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע כלום על גנטיקה, אבל: 1) כדאי לזכור שה-DNA בסה"כ מספק "תוכנית עבודה" לגבי הצורה שבה האדם יתפתח. הנה ניסוי נחמד: קח ערכת "בנה זאת בעצמך", חלק אותה לעשרה אנשים, ובדוק האם קיבלת תוצאות זהות לגמרי. אם לא, קשה להתפלא שגם תוצרים של אותו DNA לא יוצאים זהים לגמרי (למרות המראה הדומה). 2) בפעם האחרונה ששמעתי (וזה היה מזמן, אולי דברים השתנו) הגיעו למסקנה שה"DNA זבל" הוא לא כל כך זבלי למרות הכל ויש לו מטרה מסויימת (אין לי מושג מה). |
|
||||
|
||||
1) נראה שאמירתך כי "הדנ"א מספק רק *תוכנית עבודה* לגבי הצורה שבה אדם יתפתח" מתנגשת במידה רבה עם הטענה שהגנום האנושי מכתיב במידה עצומה את חיינו כפרטים של אותו מין, כפי שבא לידי ביטוי בספר הידוע *הגן האנוכיי*. 2) גם אם הוא לא לגמרי זבלי, *הדנא הזבלי*, די ברור שהוא גם רוב החומר הגנטי, וגם לא-מי-יודע-מה אחראי על כמעט כל התכונות של האורגניזם. די משונה מצד האבולוציה לא לעשות בו שימוש בהיותו בסביבה ממילא. |
|
||||
|
||||
סביר להניח שהדי.אנ.איי. הזבלי איננו זבלי כלל ועיקר, רק שעד עכשיו עוד לא פענחו בדיוק מה תפקידו. |
|
||||
|
||||
דומני שהיו באייל תגובות שהתייחסו ספציפית לנושא *הדנ"א הזבלי*, בהן נטען במפורש כי בהיות מקטעי אותו דנ"א מחוץ לסידור בתוך גנים, הם אינם משפיעים בהתחברות עם RNA ליצירת חלבונים מסוימים. |
|
||||
|
||||
גם אם על זה הם אינם משפיעים, זה עוד לא אומר שהם לא משפיעים על דברים אחרים... |
|
||||
|
||||
אולי הם משפיעים באמצעות טלפטיה... |
|
||||
|
||||
אולי הם בעצמם יצרני הטלפתיה. |
|
||||
|
||||
אולי. מי ידע נפש דנ''א זבלוני ומנותק קשר מחלבונים. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שנאמר גם, ע"י קוהלת (?), שזה לא מדויק. |
|
||||
|
||||
אאז''נ קהלת דיבר יותר על שיחלופים בתוך הגנים ופחות על הדנ''א מחוץ לגנים. |
|
||||
|
||||
תגובה 366306 בסוגריים. |
|
||||
|
||||
תודה שהבאת שוב. לא זכרתי במדויק את מה שקהלת אמר. גם לא ראיתי את המשך הדיון לאחרונה. אביט בזה מחר. בהחלט שווה כבילוי סופשבוע. |
|
||||
|
||||
הבאתי פעם לינק על עכברים שקצצו להם את ה dna ה"זבלי" והם התפתחו יפה. אפילו נוצר שם דיונון בשאלה עד כמה ה"זבל" הוא באמת זבל. יוצא שקהלת לא אמר אלא "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה". |
|
||||
|
||||
לא, הוא אמר, ''זבל זבלים הכל זבל''. |
|
||||
|
||||
מה, הקהלת ההוא מהאמירות והמשלים עבר הסבה מודרנית לגנטיקה? |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני זוכר, קוהלת אמר שהבל הבלים הכל הבל. |
|
||||
|
||||
1) לצערי עוד לא קראתי את הספר, אבל אני לא חושב שיש התנגשות גדולה כל כך. למה לדעתך יש התנגשות? 2) אני לא מבין כל כך את ייחוס התכונות התועלתניות הללו לאבולוציה. איזה שימוש היא עושה בתוספתן שלי בהיותו בסביבה ממילא (חוץ מלנסות להרוג אותי)? |
|
||||
|
||||
1) יש התנגשות כי לפי הספר המון תכונות והתנהגויות אנושיות הן לא תוצאת בחירה חופשית לכאורה של כל פרט ופרט מהעדר האנושי, אלא יותר הכתבה של הגנים האנוכיים של כלל המין שבתוכנו. (כדאי לקרוא את הספר כי הוא באמת מסביר, מתאר ומוכיח מחקרית) 2) לאבולוציה אין שום רצון ושאיפה. זה סתם מנגנון העדפה בדרך הברירה הטבעית. סתם תמהתי למה בהימצא כ"כ הרבה מקטעים גנטיים מחוץ לגנים לא דאגו הטכנאים של האבולוציה לשלב גם את עניין מורשת טביעות האצבע במסגרת עבודתם על הנחלת התכונות הזהות אצל תאומים זהים. |
|
||||
|
||||
1) זה נחמד, אבל לא ברור לי איך זה מתנגש עם מה שאני אמרתי. לא אמרתי שיש בחירה חופשית מוחלטת ומנותקת מהגנים, אלא שהפנוטייפ לא נקבע בצורה חד חד ערכית בעזרת הגנוטייפ, ולכן יש מקום להרבה וריאציות (כמו דוגמאות טביעות האצבעות). זה ששני פנוטייפים של אותו גנוטייפ יהיו מאוד דומים זה ברור - אני מדבר על כך שהם לא יהיו דומים בצורה מוחלטת. 2) המטאפורות של "הטכנאים של האבולוציה" לא עושות לי טוב. אני תופס את האבולוציה כדבר שונה לגמרי, בטח שלא כזה שיש בו יד מכוונת כלשהי. דוקינס תומך בגישה הטכנאית? |
|
||||
|
||||
1) טביעת אצבע שונה לא משפיעה כהוא זה על חייך. בטח אם אתה חיית קודם לגילוי השונות בטביעות, וגם אם אין לך נטיה עבריינית בימינו. לעומת זאת, כל המערכות החיוניות בגופך כמעט זהות למערכות בגופי. 2) זה היה נסיון לחמוד לצון. דאוקינס רחוק מטכנאות. אבל כדאי שתקרא ותתרשם בעצמך. עוד מעט קט (כ-4 חודשים בלבד) שבוע הספר העברי. |
|
||||
|
||||
אני אחכה עד שאקרא את הספר ועד שהדיון שלך עם שכ''ג יתפוגג לפני שאמשיך להגיב. |
|
||||
|
||||
1) אתה טועה. דאוקינס טוען בהרבה מקומות בדיוק את זה, ומשוה את ה DNA למרשם לאפיית עוגה. |
|
||||
|
||||
לטעמי, כל מטרתו של דאוקינס בספרו היא להראות איך הגנים שלנו מכתיבים לנו את חיינו. כלומר, יותר תוכנה לרובוטים אנושיים מאשר *מתכון לעוגה* דוממת. |
|
||||
|
||||
דאוקינס הזהיר מפורשות מפני הפירוש הזה של דבריו. לדוגמא: "Also, when somebody announces that they have discovered a gene for let’s say aggression or religion, this does not have a deterministic force in the sense of irrevocable determinism, any more than discovering that a particular chemical in a diet has an effect. You might find that people who eat red peppers are more aggressive than those who don’t. I have no evidence for that, but you could find some such thing, and that’s not deterministic either. That too will be a statistical effect that will be added in with all the other effects. Genes are to be thought of like that. They are statistical contributors to a complex, causal web – and that’s all that matters for natural selection. The only reason that Darwinians talk about genes so much is that in order to do Darwinism they have to be looking at those aspects of individual variation in populations which are genetically influenced. So we’re not talking determinism, we’re talking statistics, we’re talking analysis of variance, we’re talking heritability. (מתוך ראיון שאפשר לקרוא כאן: http://www.simonyi.ox.ac.uk/dawkins/WorldOfDawkins-a... )
" |
|
||||
|
||||
מצחיק שדווקא אתה מכולם (דיון 2518 - איפכא מסתברא) טוען כי בעצם הכל פתוח והרשות נתונה (דיון 2220). |
|
||||
|
||||
איך הבנת את זה מדבריו? נסה להבדיל בין "אין רצון חופשי" ובין "הכל דטרמיניסטי". |
|
||||
|
||||
''הרשות נתונה'' במובן שהמוח שלנו פתוח לתכנות עצמי מסויים. התכנות הזה עצמו אינו ''חופשי'' במובן הרגיל שבו אנחנו משתמשים במילה הזאת. |
|
||||
|
||||
כפי שאמרו כאן אחרים, לא ברור שכל הלא נוצץ זבל הוא. מכל מקום, גנים אמיתיים נושאים עימם קצת יותר תקורה מ"סתם" DNA, שכן כעת מדובר על תהליך שלם של יצירת חלבונים שאינם נחוצים באמת. פקיד מיותר במשרד התחבורה לא עולה הרבה למדינה, אבל אם הוא מתחיל פתאום לאשר בניית כבישים שיוצאים מעיר אובות ומסתיימים באמצע המדבר, נזקו כבר גדול יותר (אם כי תוכל לטעון כנגדי שזה בדיוק המצב עימו אנחנו מתמודדים בהצלחה יחסית כמעט ששים שנה). _____________ (1) - תגובה 338051 קשורה לזה אבל אני לא אחראי לתוכן. |
|
||||
|
||||
מאיך שאני מכיר את משרד התחבורה, או כל משרד ממשלתי אחר לצורך העניין, הפקידים שם יותר עסוקים באיך לא לאשר פרויקטים חיוניים בגלל סעיף קטן ז' לנספח ה', מאשר ליזום כל יום מחדש את תעלת הימים. ------------------------------- 1) חן חן על הקישור למחקר החשוב על ההשפעות המבורכות של ה-THC. תאומי הזהה הפציר בי לברר פה באם מה שהוא חש בפרטי מעוגן באופן מדעי. |
|
||||
|
||||
אמור לתאומך כי יש מחקרים קצת פחות מהפכניים שמדברים על השפעות לא טובות של החומר ההוא על הזכרון. היה לי לינק גם לזה, אבל שכחתי איפה הוא. |
|
||||
|
||||
בסוף השבוע הקרב ובא נתכנס ונבדוק השוואתית באם יש ל-THC השפעות שליליות על הזכרון האנושי. |
|
||||
|
||||
(ל-(2)) דווקא הערב, מכל הערבים, אחרי ששבוע אנחנו במתח, לא היתה לנו קליטה של ערוץ 1! אם מישהו מקליט את הפרק האחרון שמשודר עכשיו, אשמח אם תכתבו לי בדואל. |
|
||||
|
||||
נראה לי שזו הזדמנות טובה לעורר דיון בשאלה: "הורדת הפרק האחרון מהאינטרנט עם תוכנת שיתוף קבצים - מוסרי או לא?" |
|
||||
|
||||
השאלה הרלוונטית היא האם זה מוסרי לא לקלוט את ערוץ אחד דווקא בערב כזה. |
|
||||
|
||||
חבל שהודעת באיחור על התקלה, וקראתי אותה רק כעת. הייתי מקליט לך בשמחה. בכל מקרה, וללא ספוילר - הפרק האחרון בבימוי קוונטין טורנטינו היה די שגרתי לעומת קודמו הייחודי. ויש בלילה שידור חוזר. |
|
||||
|
||||
הפרק אולי היה שגרתי, אבל אני בכל זאת הופתעתי כשהתברר ששרה סידל (זה השם של ההיא עם הרווח בין השיניים, כן?) היא הרוצחת. |
|
||||
|
||||
כרמית גיא |
|
||||
|
||||
גם היא רוצחת? |
|
||||
|
||||
טול קורה מבין שיניך. |
|
||||
|
||||
נשמע לי ספוילרי במקצת.. כך או אחרת, לא הייתי מעלה בדעתי לצפות בפרקי הסדרה הזאת, אחת מריבוא השיבוטים של *חוק וסדר* במקור וCSI בהמשך, אלמלא פורסם כי קוונטין טרנטינו מביים. בסה"כ הסוגה הזאת צפויה כמו הודעה של האנס שמרטלינג בדיון על בורא עולם. |
|
||||
|
||||
השבח לנושא כותרת ההודעה, אתמול שודרו בערוץ 1 צמד הפרקים בשידור חוזר. יצירה מרשימה של טרנטינו, אני ממליץ לחפש בספריית הוידאו הקרובה גם למי שלא מכיר או לא אוהד במיוחד את הסדרה. |
|
||||
|
||||
לא ממש מומלץ למי שכן מכיר ואוהד את הסדרה (או סדרות דומות לה)... |
|
||||
|
||||
למה? (לא ראיתי) |
|
||||
|
||||
למיטב הבנתי, העקרון של הסדרה בדרך כלל הוא נסיון של החוקרים (והצופים) להבין את ההגיון מאחורי הרוע. ז"א, בסופו של דבר, הרע הוא אנושי, הוא פועל בצורה הגיונית (לא תמיד שפויה, אבל הגיונית לשיטתו), ויותר מזה, אפשר לגלות אותו ולהבין את המניעים שלו אם החוקר יעבוד בצורה הגיונית. כרגיל אצל טרנטינו הביום היה מבריק, בומבסטי ומפחיד. כרגיל אצל זירת הפשע, האפקטים היו מרשימים. וההשראה מהיצ'קוק היתה נחמדה ביותר. *אבל* העלילה עצמה וההגיון מאחוריה היה פגום ומעצבן. הרע פעל בהגיון דווקא איפה שלא סביר שרע יפעל בהגיון (לא רוצה להוסיף ספוילרים) לשיטתו, ובאי הגיון מוחלט דווקא במקום בו היה יכול לפעול בהגיון. גם גילוי הרע היה אקראי למדי, ונראה כמו טלאי עלוב (גם כאן, אני לא רוצה לתת ספוילר). בקיצור, כל הפרק נראה כמו עוד סרט של טרנטינו, כולל התסריט הבעייתי (לדעתי), שמוקם על האפקטים והצוות של זירת הפשע. |
|
||||
|
||||
מה שבעיניי היה העיקר הוא לאו דווקא הבימוי והאפקטים וכו', אלא המסר האנושי, שקצת חותר תחת הז'אנר. למרות שאם לא החמצתי משהו בהסבר, היה חור עלילתי גדול בנקודה שמאוד מרכזית למסר הזה - ובכל זאת. |
|
||||
|
||||
אולי פספסתי, אבל המסר שאני הבנתי היה מאד לא אנושי. |
|
||||
|
||||
האם תהית למה תמונת הסיום הייתה דווקא של הדמות הלא-מרכזית, לכאורה? |
|
||||
|
||||
אאז''נ, הלא-מרכזית לכאורה והלא-אנושית למעשה. |
|
||||
|
||||
לא-אנושית? באיזה מובן? ** חצי-ספוילר ** מהיכן שאני הסתכלתי, היא ייצגה את האדם הנרמס תחת גלגלי השיניים של מדע הזיהוי הפלילי. |
|
||||
|
||||
אני מציעה שתלכו על ספוילר שלם (תחת הכותרת ''ספוילר'', כמובן) ותספרו כבר על מה אתם מדברים. (לפחות לאנשים מאותגרי טלוויזיה כמוני). |
|
||||
|
||||
ספוילר שלם: רקע: הסדרה עוסקת ביחידה לזיהוי פלילי בלאס וגאס, שמזהים רוצחים ומביאים להרשעתם בעזרת פלאי מדע וטכנולוגיה. עיקר העלילה: סוגת הפושע הגאון המטורף שבונה מזימה מפורטת ומנהל קרב מוחות מול הטובים. כאן הוא חוטף את אחד מאנשי היחידה, קובר אותו בעודו בחיים, ומארגן שחבריו ידעו על כך ויוכלו לנסות להציל אותו, אבל שלא יהיה להם סיכוי של ממש לכך. בדרך הוא מתעלל בהם רגשית ומנסה לגרור עוד מהם אל הקבר (תרתי משמע). בסוף הפרק הראשון (עכשיו בא ספוילר ראשון) הוא גם מתאבד כדרך שאהיד בטרמפיאדה. הפואנטה: מתברר כי הפושע הוא אביה של בחורה מבית טוב, שנכלאה לכמה שנים על שותפות לרצח, והיא פחות-או-יותר חפה מפשע (למרות שהנקודה הזו לא הובהרה היטב, עד כמה שעקבתי, ועל כך התלוננתי באחת התגובות הקודמות). היא הורשעה "בזכות" היחידה לזיהוי פלילי - כדבריה, "המילה שלי נגד כוס קלקר". בכלא היא משמשת כשפחת מין של אסירה בכירה, וחייה נהרסים. היא לא יודעת מראש על המזימה של אביה, אבל היא המניע. היא מופיעה רק בפרק השני, ורק קצת, אבל מעוררת אהדה הרבה, ותמונת הסיום מוקדשת לה. |
|
||||
|
||||
אה, כן: בסוף הם כן מצליחים, בעזרת פלאי מדע וטכנולוגיה ותושיה, להציל את חברם, ואף אחד מהטובים לא מת; אבל בגלל אותה בחורה ההפי-אנד ממש לא הפי. |
|
||||
|
||||
מועררת אהדה? |
|
||||
|
||||
תודה. נשמע לי קצת כמו העלילות של ג'ונתן קלרמן, שמתעסק די באובסיסיביות בגאונים מטורפים. מבעית מדי לטעמי. |
|
||||
|
||||
אני לא הבנתי דבר אחר: למה ה"גאון" היה כל כך אידיוט שהוא נתן במו ידיו לחוקרים את קצה החוט המרכזי שמסייע להם (הזהות שלו ושל בתו)? לא היה לו שום צורך להיחשף (או להתאבד). כל העסק הסריח מנסיון עלוב ליצור קליפהאנגר. |
|
||||
|
||||
דווקא מאוד הגיוני לטעמי, שהוא ירצה שהם יבינו את מניעיו. ההתאבדות היא בוודאי לא ''הגיונית'', אבל מה לעשות, אנשים באמת עושים את זה לפעמים מתוך תחושת יאוש וחוסר אונים. |
|
||||
|
||||
יש דרכים יותר הגיוניות לגלות לאנשים את המניע שלך מאשר להתפוצץ להם בפרצוף ללא הסבר. (ואיזה יאוש וחוסר אונים? במקרה שלנו תחושת היאוש וחוסר האונים גרמה לבחור שלנו לחטוף שוטר בצורה מתוחכמת ושכלתנית למדי. האם אני אמור להאמין שהיא גם גורמת לו להתפוצץ ולסכן את כל מה שהשיג?) |
|
||||
|
||||
אני חושב (זה לפחות מה שהוא אמר) שהוא רצה שהם ירגישו חוסר אונים כמו שהוא מרגיש. מצד שני, נשאלת השאלה למה הוא בכלל היה צריך את כל הקטע עם הכופר. |
|
||||
|
||||
זה בדיוק מה שהוא אמר וברור שזה גם מה שהוא רצה, והוא עשה את זה בצורה מבריקה עם הקבורה והמצלמה. עכשיו נשאלת השאלה, כמו שאמרת, בשביל מה היה צריך את הכופר - ובשביל מה הוא היה צריך את הפיצוץ של עצמו. |
|
||||
|
||||
הכופר נראה לי אחת ההברקות הגדולות ביותר: גם אתה מפעיל על הקורבנות לחץ רגשי-מוסרי, כי אתה יודע שאסור להם להיענות ושהם יעשו כל מאמץ כן להיענות, ובסוף אתה מפוצץ את כל הכסף (טוב, בסוף כנראה הרבה ממנו נשאר; אולי זה קצת פספוס, מצד הדמות ומצד התסריטאי כאחד) כדי להראות שזה בכלל לא מה שרצית. פשוט סוג חדש ומקורי של התעללות. למה הוא היה צריך את הפיצוץ של עצמו? יום לפני ששאלת את זה עליו יכולת לשאול את זה על פלשתינאי אחד בתחנה המרכזית. תשובה אחת אפשרית עבור הפלשתינאי היא שזו הדרך הכי בטוחה להרוג כמה שיותר ישראלים, אבל אני חושב שזה מחמיץ חלק חשוב בעניין: להפגנת הנכונות להתאבד יש אפקט עצום בפני עצמה. גם כהבעת יאוש - "תראו לאן הבאתם אותי", ומצד שני הפגנת כוח - "אין לכם איך לאיים עלי". אני חושב שהשאלת האקט הזה לזירה החצי-פלילית, אם באמת זה נעשה כאן לראשונה, גם היא אחת ההברקות הגדולות של הסרט. |
|
||||
|
||||
אני מסכים שהכופר היה רעיון מצויין, וגם הפיצוץ שלו - אבל לא היה ברור למה הפיצוץ הזה היה צריך להיות מלווה בפיצוץ עצמי ובחשיפת הזהות שלך (כמו גם בחשיפת המקום שבו ביצעת את ההכנות, מה שנותן לחוקרים רמז שמציל בסופו של דבר את החיים של החטוף). באותה מידה אפשר היה למלכד איזה גזע עץ ביער, להגיד לחוקרים לשים בתוכו את הכסף, וברגע שהם היו עושים את זה, לפוצץ. בתור "הבעת יאוש" של "תראו לאן הבאתם אותי", לא שוכנעתי כל כך מהפיצוץ העצמי. האם לדעתך הוא היה אמור לעורר אמפתיה בגללו? נשאר לנו "אין לכם איך לאיים עלי" שהיה קיים כבר קודם, והיה מרשים עוד יותר כשהחוטף היה אלמוני חסר זהות, שעליו באמת לא הייתה שום דרך לאיים כי לא היה ברור איך אפשר אפילו ליצור איתו קשר, לא כל שכן מה שהוא רוצה. אבל אני מניח שבשביל רושם ויזואלי (ועוד דם) צריך פיצוץ. |
|
||||
|
||||
אתה מתייחס לפיצוץ העצמי כאל עוד פריט בסל ההתעללויות, וזה קצת מוזר: לי די ברור שההתאבדות היא העיקר כאן, יותר מהכופר ויותר גם מניסיון הרצח. כלומר: אילו הוא היה צריך לבחור בין התאבדות ללא רצח לבין רצח ללא התאבדות, הוא היה בוחר בראשון. מרכיב עירור האמפטיה אולי קיים, אבל נראה לי שלא אמור להיות דומיננטי. בעיקר אני רואה כאן ביטוי קיצוני של זעם, יאוש והתרסה. אני דווקא מרגיש שזה אקט "נכון" או "יעיל" מהבחינה הזו, וקצת קשה לי למצוא מילים להסביר זאת אם אתה לא; אבל שוב, נראה לי שכיוון טוב לחשוב על זה הוא דרך המחבלים המתפוצצים אצלנו. האם אותם אתה יכול, במובן הרלוונטי, להבין (ולא בנימוק של הדרך הרציונלית היעילה ביותר לקטל מקסימלי)? |
|
||||
|
||||
את המחבלים המתאבדים? שאלה קשה. אני לא יודע אם הסיבה להתאבדות שלהם היא זו שאתה מתאר כאן. ייתכן שזו נכות רגשית מצדי, אבל אף פעם לא הבנתי את עומק ההתרסה בפעולה הזו. אפשר לעזוב את המתפוצצים שלנו ולעבור למקרה קיצוני עוד יותר - אנשים שמציתים את עצמם לאות מחאה (היו לנו, למרבה הצער, כמה מקרים "משלנו" בזמן ביצוע תוכנית ההתנתקות). מצד אחד, ברור שמדובר במעשה שנגרם כביטוי קיצוני של זעם, יאוש והתרסה. מצד שני, לא עושה רושם שלאנשים אכפת במיוחד - ההפך, שמעתי מהצד חייל שראה את אחת ההצתות במו עיניו מספר על כך בשעשוע. לכן, המוטיב ההתאבדותי לא נראה לי כמו מעביר המסר החזק ביותר כאן. השלכת הכופר לפח? בוודאי. מחיקת מה שנראה כקצה חוט? בוודאי. אבל הרצון להתאבד? |
|
||||
|
||||
נשאיר זאת כך, אם כך. |
|
||||
|
||||
לא אנושית בגלל שהיא לא מביעה אמפטיה למי שמצבו גרוע בהרבה משלה, לא אנושית בגלל שהיא לא מנסה להסתגל למצב חדש (שהוא אמנם קשה, אבל כבר ראינו קשים ממנו, ז''א חמש שנים בארה''ב, זה לא מאסר עולם בהודו), לא אנושית בגלל שהיא לא מנסה למנוע את התדרדרותו המוסרית והנפשית של אביה, ובעיקר, לא אנושית בגלל שהיא לא מנסה לשפר את מצבה. |
|
||||
|
||||
כתבת ארבעה דברים שכולם אולי ראויים לגינוי ורצוים לשיפור אצלה, אבל כולם, אבוי, אנושיים מאין כמוהם. בנוגע לאהדה - עניין של טעם כנראה. אבל אני די בטוח שכוונתו של טרנטינו היתה ליצור אהדה. |
|
||||
|
||||
אמפטיה, סתגלנות, אהבה והגיון. אלה מאפיינים של אנושיות. |
|
||||
|
||||
נכון מאוד. וגם ההיפך מהם הוא כזה. |
|
||||
|
||||
עכשיו זה כבר סתם דיון סמנטי. |
|
||||
|
||||
נכון. וכשכתבתי "אנושי" בתגובה 379088 לא התכוונתי לאידיאל האנושיות, אלא לאנושיות במובן הכולל גם רגשות שליליים ובעיות פסיכולוגיות (ושבכל זאת, אנשים עשויים לראות בה משהו טוב, וגם להנגיד אותו ל"קור" והעקרות הרגשית של המדע והטכנולוגיה. אני לא תומך גדול בהנגדה הזו, אבל יכול - במיוחד במסגרת השעיית העקרונות שלפעמים מבצעים בצפייה בסרטים - להזדהות איתה.) |
|
||||
|
||||
טוב, נשאר חלוקים... |
|
||||
|
||||
יש בכלל מטרה מעניינת, או סיבה ידועה, לחריצים על האצבעות? |
|
||||
|
||||
ודאי: גילוי פושעים. |
|
||||
|
||||
ויקיפדיה: Dermal ridges are commonly believed to provide traction for grasping objects. ניחוש שלי: הגדלת שטח הפנים (והרגישות) של עצבי החישה (בשירות האחיזה). |
|
||||
|
||||
יש להניח שבכל זאת יש גם הבדלים ב-DNA: הרי נאמר כאן שבדיקות אבהות טובות גם לילדים של תאומים זהים. |
|
||||
|
||||
מסופקני. אמנם אצל כל אחד מאיתנו יש בערך שלוש מוטציות ייחודיות, אבל אני מאד (מאד) אתפלא אם בדיקות אבהות מסוגלות לגלות אותן. עכש"י הבדיקות האלו מתבססות על מספר קטן של סַמנים. |
|
||||
|
||||
גם בעיניי זה מוזר, אבל לא אני טענתי זאת. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שטען זאת קהלת בדיון אחר, תחת כותרת המשנה *שיעור בהסתברות*. וכששאלתי אותו איך אפשר למצוא הבדלים זערוריים בין אחים כשעלות הבדיקה יקרה, הוא ענה שזה די זול (משהו כמו סנט למשהו). |
|
||||
|
||||
הנקודה שלי איננה מתייחסת לעלות הבדיקה אלא לאפשרותה. |
|
||||
|
||||
קהלת הסביר שם, אאל''ט, שזה לא מהווה בעיה גם מבחינה טכנית וגם מצד העלות. משהו על שיטה של בדיקת מקטעים הדרגתית. |
|
||||
|
||||
ועדיין, כיצד זה הם כל כך דומים פיזית, והנפשות שלהם שונות כל כך ? תוצא כאוטי? אבל בהתחלה המוחות שלהם כמעט זהים, וגם התנאים הסביבתיים ברחם. הם מקבלים אותם גרויים. האם התודעה מתפתחת רק אחרי הלידה ? תינוקות ברחם מגיבים לסביבה (רעשים חיצוניים, רמת פעילות האם, אפילו אור חזק). האם הם מפתחים תודעה רק אחר כך? רק כאשר כמות הקישורים במוח עוברת סף מסוים גבוה מספיק כדי שבהכרח יעבר רק אחרי הלידה? |
|
||||
|
||||
נראה לי שאתה לא מבדיל בין תודעה (חוויה שנתפסת רק על ידי מי שחווה אותה) ובין אישיות (שהיא מה שנתפס על ידי הצופים מהצד). |
|
||||
|
||||
אצל הילדים שלי יכולתי להבחין בקווי אופי (אישיות) מסוימים ימים בודדים לאחר הלידה (ונותרו בהם גם היום). השאלה ששאלתי ונשארה פתוחה היא מתי מתפתחת התודעה (חווית האני קיים). אם התודעה קיימת כבר ברחם מוזר שתאומים זהים (סיאמיים, כדי לחדד) מפתחים תודעות נפרדות לחלוטין. אם, נניח, קופצת עלינו התודעה בגיל שנה, זה לא מוזר בכלל. |
|
||||
|
||||
למה זה מוזר? לדעתי התודעה מתפתחת כתוצאה מפעולת המוח. אם שני מוחות שונים פועלים, מתבקש שיווצרו שתי תודעות שונות. גם לתאומים סיאמיים יש בדרך כלל שני מוחות, ככל הידוע לי. |
|
||||
|
||||
עכש"י (מתוכניות טלוויזיה וכ'), הפסיכולוגים מאמינים שהתודעה נוצרת במשך שנות החיים הראשונות, היא לא "קופצת" בגיל שנה. למשל, הם טוענים (באופן משכנע) שתינוקות אינם מכירים באבחנה בין עצמי/זולת. ילד בן שנתיים לא מבין מה זה "להתחבא"; הוא יכול פשוט לעצום עיניים, להיעלם בעיני עצמו, ולחשוב שהוא מסתתר. |
|
||||
|
||||
אפשר לדעת מה זה עכש"י? ובאותה הזדמנות: מתי משחררים חרררממפפ, או משהו דומה. ומה זה אומר. ובכלל, יש איזה מקום בו מוגדרים כל הביטויים הללו? קובץ? אתר? תגובה מסוימת? |
|
||||
|
||||
עכש"י: עד כמה שאני יודע/ת חרררררממפפ: כשמישהו הספיק לומר משהו שהתכוונת לומר בעצמך הביטויים מוגדרים באתר הזה: http://www.haayal.co.il , וחלקם יחודיים לו (חרררממפפ למשל) :) |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |