|
||||
|
||||
2. בזמנו היתה איזו כתבה במוסף הארץ (<הסתייגויות בנוגע לעיתונות>), שסיפרו על כיתות ברמת אביב שבהן 70 אחוז (או משהו כזה) היו מאובחנים כלקויי למידה. ואז די ברור שרובם לא באמת לקויים. לא ברור שאצל כולם או רובם ההורים במפורש ידעו שהם לא לקויים, ויזמו או שיתפו פעולה עם רמאות ממש; יכול להיות שאצל רוב אותם הורים היה גם wishful thinking מסוג מוזר (נחמד יותר לחשוב שהילד שלי סובל ממין מחלה מאשר שהוא סתם לא חכם או עצלן). אם כל זה נכון, יש הסבר מתבקש איך זה שאת לא נתקלת בהם: סביר שיש לאותם לקויים מדומים מאפיינים חברתיים מסוימים (גם סוציואקונומיים, וגם אישיותיים) שמונעים ממך להתחבר איתם. |
|
||||
|
||||
המאמר המדובר: |
|
||||
|
||||
תודה. כבר קודם היתה לי בעיה עם גברת ליבוביץ דר כעיתונאית. מה שבולט לעין בין השאר בכתבה היא העובדה שהיא סבורה שילד מחונן אינו יכול להיות לקוי למידה. |
|
||||
|
||||
לא שמרתי, אבל למיטב זכרוני, כתבות בנושא זה ובהן נתונים דומים מאוד הופיעו בשנתיים האחרונות בעיתונות המיינסטרים (ידיעות/מעריב) המודפסת. ומן המשפט הקטן האחד, מכל הכתבה, שעסק בתלמיד מחונן, אין טעם להסיק שליבוביץ דר חושבת שלקוי למידה לא יכול להיות מחונן (או להיפך). |
|
||||
|
||||
שני משפטים קטנים. |
|
||||
|
||||
עוד אחד - |
|
||||
|
||||
''סביר שיש לאותם לקויים מדומים מאפיינים חברתיים מסוימים (גם סוציואקונומיים, וגם אישיותיים) שמונעים ממך להתחבר איתם.'' זה גם יכול להיות |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |