|
||||
|
||||
אני מכיר היטב את הניתוח הזה, אך איני מסכים עמו. עוצבות השריון הגדולות: א. חיוניות להגנה מפני התקפה קרקעית גדולה מצד מצרים או מדינה ערבית אחרת; ב.משמשות אותנו היטב בלחימה נגד הפלסטינים; ג. תהיינה חיוניות בכל מלחמה או מלחמה-זוטא שתתפתח בגבולנו. לגבי האתוס של "עם מגוייס", לדעתי כל המתגייסים לשירות קרבי נחוצים, והאבטלה האדירה נמצאת בקרב משרתי העורף. אם תהפוך את הצבא לצבא התנדבותי, רמתם של המשרתים שירות חשוב (נניח קרבי, מודיעיני וטכני) תרד פלאים. האבטלה במדים היא המחיר שאנחנו משלמים על מנת שהחייל הקרבי לא "יצא פראייר". |
|
||||
|
||||
א. אני מסכים איתך שהאיום הצבאי הקונבנציונלי הגדול ביותר על ישראל הוא הצבא המצרי. עם זאת, עוצבות השריון (וצה"ל כולו) לא ערוכות כלל להתמודד עם הצבא המצרי, בגלל תפיסות שגויות וחוסר מודעות לאיום. אי לכך במצב של עימות צבאי עם מצרים הן לא ישחקו תפקיד משמעותי. אני לא רואה בעתיד הקרוב מדינה ערבית אחרת שיכולה לאיים קרקעית על ישראל. (במאמר מוסגר, הפתרון לבעיה המצרית אינו באמצעות טנקים אלא כהצעתו של ליברמן וד"ל) ב. המלחמה מול ערביי א"י מתבצעת ברובה בשטח עירוני, שבו אין לשריון יתרון, ובשדה הקרב התקשורתי הוא אפילו מהווה חסרון משמעותי. גם אם כן רוצים להשתמש בטנקים, מספיק מס' קטן יחסית בגזרה זו, שיכול בהחלט להיות ממומש ע"י מס' קטן של לוחמים מקצועיים בקבע. ג. שכר הולם, המשולב בתנאי שירות ובהטבות אחרות, הן לחיילים והן למשפחותיהם, הוא די והותר כדי שהקרביים לא "יצאו פראיירים". עובדה שהמודל הזה עובד יפה בחיל האויר, בו מרבית הלוחמים (=טייסים) הם אנשי קבע, כמו גם במרבית צבאות המערב. |
|
||||
|
||||
אהה... סכר אסואן. מה היכולת בכלל לפוצץ סכר שע"פ ויקי העברית בנוי כך:"אורכו של סכר אסואן הגבוה הוא 3,600 מטרים, רוחבו בבסיסו שתחת למים 980 מטרים, ורוחבו בפסגתו 40 מטרים. גובהו של הסכר 111 מטרים. הסכר מכיל 43 מליון מ"ק של חומר" מה צריך לעשות בשביל לחורר את הסכר? והאם תסריט האימה המתואר בויקי לפיו: "דיבורים אלו הם ספק קוריוז קיצוני, ספק תוכנית בת מימוש, משום שהפוגע בסכר יגרום להצפת שטחים נרחבים במזרח הים התיכון (מתורכיה ועד לוב)..." הגיוני בכלל? |
|
||||
|
||||
אם הבריטים יכלו לפוצץ סכרים במלחה"ע השנייה (אפילו עשו על זה סרט), מדוע שאנחנו, עם חימוש חכם, מתקדם ומדויק, לא נוכל לעשות זאת כעת? (לא שאני בכלל טוען שאנחנו צריכים לעשות דבר כזה) |
|
||||
|
||||
אני מכיר את הסיפור... השאלה היא האם מדובר באותם סדרי גודל. |
|
||||
|
||||
אין לי הכשרה בחוזק חומרים, אבל אני לא רואה בעיה עקרונית - מספיק פצצות, בנקודות החשובות, ימוטטו כל דבר לדעתי. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אפשר להשתמש בקונהד. |
|
||||
|
||||
אני מתפלא שכולם כאן מדסקסים בקלילות את דבריו חסרי האחריות וההזויים של השר לתשתיות לאומיות לשעבר. לפיצוץ סכר אסואן יהיה אפקט של פצצת אטום (לפחות). שר במדינת ישראל אמר את הדברים ונשאר שר. ואחרי כל זה מתייחסים רק לאיראן כאל מדינה מטורפת. |
|
||||
|
||||
נו זה מה ששאלתי, מה יהיה האפקט? הוא אמר כך: "ליברמן: המצרים יכניסו כוחות לסיני? זה קו אדום. העונש: הפצצת אסואן." במקרה שהוא מתאר(המצרים מכניסים כוחות גדולים לסיני ולא מוציאים אותם למרות אזהרות ישראל) ובהנחה שבעקבות החימוש האינטנסיבי של המצרים בנשק אמריקני ישראל איננה מסוגלת לעשות למצרים "ששת הימים 2" מה על ישראל לעשות? |
|
||||
|
||||
להימנע מהאפשרות שמצרים תפתח עליה במלחמה. |
|
||||
|
||||
להשתמש בנשק יום הדין? זה שהמיצרים מכניסים כוחות לסיני, אומר שהם הגיעו עד קרית שמונה ומתחילים לפנות אותנו למחנות השמדה? אני חושב שאינך מודע לאפקט של הריסת סכר אסואן. כמות ההרוגים יכולה להיות בסדר גודל של מיליונים. פוליטיקאי שמעלה על דעתו אפשרות כזאת (ליברמן) הוא פוליטיקאי לא שפוי. |
|
||||
|
||||
תסתכל על זה לרגע ככה - הם יצטרכו להיות מטורפים בשביל להקריב מליוני אנשים. הם לא יכניסו כוחות לסיני אם הם יחשבו שיש אפשרות שנגיב ככה. |
|
||||
|
||||
שים לב על מה אתה מדבר. הכנסת כוחות לסיני גוררת תגובה ''מעודנת'' של ישראל. לא התקפה על ערי ישראל, נסיון השמדה וכו'. כניסה לסיני. ''הם יצטרכו להיות מטורפים''. לצערי הרב עיסוק רציני באופצה הזאת כאמצעי בסכסוך רגיל עושה אותנו מטורפים. |
|
||||
|
||||
אני מתנצל, מסתבר שחזרתי על דברים של אחרים. אני משתדל לקרוא את כל הדיון לפני שאני מגיב, אבל לפעמים בורחת לי הודעה. תגובה 368873 |
|
||||
|
||||
"מה שעשינו בשישים ושבע. מה עשיתם בשישים ושבע ? מה שעשינו בחמישים ושש. מה עשיתם בחמישים ושש ? מה שעשינו בארבעים ושמונה. אין יותר טוב מזה. מה עשיתם בארבעים ושמונה ? שלושים שנה, לך תזכור" וברצינות: להתגושש עמה במלחמת שריון מדברית תוך ניצול יכולותינו העדיפות. זה פתרון יותר מוצלח מהרג מיליונים על ידי נשק להשמדה המונית, וכך באמת נהגנו גם במלחמת יום הכיפורים תחת תנאים גרועים בהרבה. |
|
||||
|
||||
איך בדיוק ל"פיצוץ סכר יהיה אפקט של פצצת אטום (לפחות)"? איפה הנשורת הגרעינית? איפה הקרינה? איפה מליוני ההרוגים? לשם השוואה, בפיצוץ סכר הרוהר מתו 1274 איש, מתוכם 750 שבויי מלחמה ששימשו כ"מגן אנושי" מתחת לסכר ולכן לא פונו. עיקר הנזק הוא בשיתוק התעשיה והכלכלה, התלויות באספקת חשמל מהסכר. |
|
||||
|
||||
מה הסיפור עם פיצוץ סכר הרוהר? |
|
||||
|
||||
אינני מוצא כרגע ניתוחים בנושא. בויקיפדיה שאיננה אורים ותומים בעיני, כתוב שפיצוץ סכר אסואן יגרום להצפת מצרים כולה והצפות נרחבות בים התיכון. ההבדל בין סיכרי הרוהר לבין סכר אסואן הוא שרוב אוכלוסיית מצרים עשרות מיליונים- גרה בעמק הנילוס שיוצף לחלוטין. בפיצוץ גרעיני נהרגים רוב האנשים מהפיצוץ והחום. במילים "אפקט של פצצה גרעינים" התכוונתי לממדים הקולוסליים של האסון . הייתי מציע לאדון ליברמן לרוץ לנשיאות איראן; הוא מתאים לשם. |
|
||||
|
||||
כל מצריים תהרס ועשרות מליונים ימותו זה עוד לא פצצת אטום. יהיו השלכות על הארצות מסביב? גשם חומצי? נשורת רדיואקטיבית? |
|
||||
|
||||
חמיצות קלה במערכת העיכול. ולרציונליות תהיה עדנה |
|
||||
|
||||
"לרציונליות תהיה עדנה"? האם זה בעניין הנידה שא"פ מטפל בה באדיקות כזו? |
|
||||
|
||||
אני לא בטוחה שהבנתי. |
|
||||
|
||||
את מתחילה להתוכח על פרטים- גשם חומצי, נשורת רדיואקטיבית.. אם יטילו פצצה על תל אביב- פצצת הירושימה- ימותו 100.000 איש ועוד כמה עשרות אלפים מחמת הקרינה וכו'. בהטבעת מצריים ימותו הרבה יותר.בלי גשם חומצי- ממים טהורים מהולים באדמת הסחף הדשנה של עמק הנילוס. |
|
||||
|
||||
מי מתייחס לאירן כמדינה מטורפת? הנה יש ניתוח של אחד חכם מתגובה 342003 שמסביר לנו כי נשיא אירן לא באמת מתכוון לצאת למלחמת שמד נגד ישראל, ולכן אל לנו להתלהם. מתמיה איך כאשר אותו חכם שומע התבטאות פחות חריפה מפוליטקאי אחר, הרי שאלו דברים חסרי אחריות והזויים. |
|
||||
|
||||
בגלל זה לא הצעתי לברוך מרזל לרוץ לנשיאות איראן אלא לליברמן. |
|
||||
|
||||
א. כל ניתוח סכסוכים שאני מכיר שולל שימוש ב"נשקי יום הדין" כאופציה יחידה. אם התגובה היחידה בארסנל שלנו תהיה התקפה גרעינית או פיצוץ סכר אסואן, לא נוכל להלחם בשום מתווה שהוא פחות ממלחמה כוללת. הרי לא תגיב על פיגוע, או תקרית גבול, בנשק אטומי. תכונה נוספת של נשק יום הדין: הוא אינו מונע את השמדתך. אם כוחות שריון גדולים של צבא מצריים ידהרו לכיוון ישראל, דהרתם לא תופסק עקב כמות קרובנות עצומה בעורף האזרחי המצרי. ב. המסקנות שאני מסיק הן הפוכות, בעיקר בנושא ההגנה על חיי החיילים. ג. במערב ח"א הוא מתנדב, ובארץ מגוייס. בהנחה שאחוז ה"טובים לטייס" מבין האוכלוסיה הכללית זהה, לנו יש יתרון משמעותי: אנחנו מגייסים את המתאימים ביותר מבין, נניח, מאה אלף מגוייסים כל שנה. צבא מערבי מגייס כטייסים את המתאימים ביותר מבין אלו שהתנדבו להיות טייסים. |
|
||||
|
||||
האם יש טייסים שלא רצו מלכתחילה להתגייס לצה"ל כדי להיות טייסים? אני קיבלתי את הרושם שמדובר במסלול קשה וארוך במיוחד, כך שעוברים אותו רק אלו שמלכתחילה רצו להיות לטייסים (ואני מניח שהם יתגייסו גם ללא גיוס חובה). |
|
||||
|
||||
כן, אני מכיר כמה. וחוץ מזה, הרבה מתגייסים למסלול הטיס משיקולים של ''אם כבר להתגייס אז להכי טוב שיש - (טייס, סיירת, חובלים ושאר ירקות)''. |
|
||||
|
||||
זה מעניין. אתה מכיר אנשים שעברו קורס טיס בניגוד לרצונם? |
|
||||
|
||||
לא, אלא אם אתה מכליל לחץ מההורים או לחץ חברתי כחיצוני לרצון. |
|
||||
|
||||
זו שאלה קצת מכשילה, כי מספר הטייסים שכל אחד מאיתנו מכיר הוא זניח. מה שכן, אני מכיר חבר'ה בשלב מתקדם בקורס, או חבר'ה שנתנו את הכל בזמן שהיו בקורס, למרות שהם לא תכננו מלכתחילה להיות טייסים, אבל נדלקו על הרעיון במהלך המיונים (למען האמת, תופעה מאוד נפוצה היא נטייתם של אנשים להתחיל לרצות משהו כשהוא לפתע נראה בהישג יד). |
|
||||
|
||||
קיבלתי. איך לדעתך אפשר לגרום להם להגיע לחיל האוויר גם בלי גיוס חובה? |
|
||||
|
||||
לדעתי? להמשיך את המיונים האגרסיביים, ואולי לשפר טיפה את התנאים (את היציאות בקורס? את הערך של התואר האקדמי הבזוי משהו שהטייסים יוצאים איתו? לצמצם במעט את שנות הקבע?). |
|
||||
|
||||
לא ברור לי איך זה מתקשר ל"בלי גיוס חובה" (מה למשל המשמעות של "שנות קבע" כשאין שנות חובה?) |
|
||||
|
||||
כיום שירות בטייס, בהנחה שחייל עובר את הקורס, כולל שלוש שנים חובה (שהן למעשה הקורס) ועוד תשע שנים בקבע, אם אני לא טועה. קודם כל, אני לא חושב שיש לבטל את גיוס החובה לחלוטין, אלא רק לצמצם אותו משמעותית ולהעביר את רוב המשקל על חיילי הקבע, כך שהצבא שלנו יהיה כמעט מקצועי. במקרה של הטייסים, במקום שתים-עשרה שנים במצטבר, הם יעשו רק עשר, למשל. בכל אופן, דווקא בטיס אני לא צופה בעיות, וגם לא בתלפיות. בעיות, לדעתי, עלולות להתעורר בפרוייקטים שאמנם נחשבים יוקרתיים, אבל לא חושב שהם מהווים את החלום של מישהו (המסלולים בחיל המודיעין, למשל). |
|
||||
|
||||
ב''פרוייקטים'' אשר נחשבים יוקרתיים דווקא לא צפויות בעיות כלל במידה ושירות החובה יקוצר משמעותית (לשנה - שנה וחצי, נאמר). סקירה קצרה של מכריך תניב, כמעט בוודאות, את המסקנה שנכונות להיכנס לקבע קצר קיימת. זאת, יחד עם משכורת הולכת וגדלה עם הזמן ותנאים משופרים, יבטיחו את ההמשך שירותם. באופן כללי, בעיות יצוצו, אם בכלל, דווקא במערך הלוחם, אבל שוב, לא משהו שתנאים משופרים לא יתקנו, לדעתי. |
|
||||
|
||||
מה \ה "התואר האקדמי" שהטייסים יוצאים איתו? |
|
||||
|
||||
תיקח את מה שאני אומר בערבון מוגבל, כי זה בסה''כ על סמך מה שאני זוכר מחברים שלי שהיו בקורס - יש לכל צוער בקורס טייס אפשרות (או שלמעשה הוא מחויב) לעשות תואר ראשון ביחסים בינלאומיים, משפטים, כלכלה ומנהל עסקים או פיזיקה ומתמטיקה (בהנחה שלא המצאתי, כאמור, אני ממש לא בטוח). הנקודה היא, שהתואר הזה הוא פחות או יותר בדיחה - הוא נפרש, בדומה לתואר ראשון, על שלוש שנים, רק ששלוש השנים הללו כוללות גם טירונות, הרבה מאוד לימודים שקשורים לטיסה, כל מיני תכנים של ניווטים, שבוע המלטות, שבוע שבי וכל השטויות האלו - בקיצור, הלימודים האקדמאים הם חלק מאוד שולי בכל הסיפור הזה. בזמנו היו לי שני חברים שלמדו לתואר ראשון במתמטיקה, אחד במסגרת עתודה ואחד במסגרת קורס טייס, ולא ממש היה אפשר להשוות בינהם. |
|
||||
|
||||
הצוערים מחוייבים לעשות את התואר באוניברסיטת בן גוריון. ככה שתואר במשפטים, בוודאות, הוא לא אופציה. אבל אם אני זוכרת נכון התואר של הטייסים פשוט מרוכז הרבה יותר, ולא נפרש אפילו על פני שלוש שנים. לא כל מי שמתחיל קורס טיס מתחיל גם את התואר. אם אני לא טועה, הפרק של הלימודים הוא רק שנה או שנה וחצי מכלל הקורס. |
|
||||
|
||||
גם את התואר. כל מי שמסיים קורס טיס חייב גם להשלימו. במהלך השנה הראשונה של הקורס הצוערים לומדים כ-4 חודשים. במהלך השנה השניה עוד 4 חודשים, אם זכרוני אינו מטעני. השנה השלישית והאחרונה מוקדשת כולה להשלמת התואר. אני הבנתי שהתואר הוא לשם התואר ושלטייסים טובים ניתנים גם מועדי ג' וד', אם הם זקוקים להם, כאשר בכל מועד רמת המבחן יורדת ביחס לקודמו. להפתעתי, רבים מהצוערים, לפי עדויות מכרים, רואים בתואר דווקא יתרון ולא ביזבוז זמן. |
|
||||
|
||||
תמהני מה עושים צוערים שלא מסוגלים להמליט. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
טיפולי פוריות? דומני שלא הבנתי. |
|
||||
|
||||
"שבוע המלטות" :-) |
|
||||
|
||||
אולי אוניברסיטת לאטביה תקח חסות על קורס טיס. |
|
||||
|
||||
שולי או לא שולי, זה עדיין תואר. |
|
||||
|
||||
הנטייה היותר חזקה היא להתלהב מזה שהם מתקבלים לחוג יוקרתי יחסית. |
|
||||
|
||||
השיקול לא ישתנה אם יונהג גיוס חובה למשך שנה בלבד. קבע של שנה או שנתיים נוספות הוא מחיר שאותם אנשים מוכנים לשלם. |
|
||||
|
||||
א. לא מדובר על שימוש בנשק יום הדין אלא על איום (גם אם מעומעם) בנשק יום הדין. הדרך הטובה ביותר לנצח מלחמה היא למנוע אותה מלכתחילה, וזאת משיגים ע''י הרתעה. זה לא המצאה של ליברמן, אלא מדיניות מוכרת ומקובלת, ע''ע קיסינג'ר. במאמר מוסגר, אני לא בטוח עד כמה פגיעה בסכר אסואן היא נשק יום הדין. ב. שוב, זה לא ''מסקנות'' שאני הסקתי, אלא תו''ל מקובל בצה''ל, לפיו עיקר הנטל בלש''ב נופל על כוחות רגליים, והשריון משמש בעיקר כמסייע וכמוביל לוחמים, בניגוד ללחימה בשטח פתוח. אם התו''ל מוצדק או לא זו כבר שאלה אחרת, אך כל עוד זה התו''ל, וזו זירת הלחימה הצפויה, אין הצדקה לגייסות שריון עצומים. ג. גם בישראל, קורס טיס (כמו גם סיירות למינהן) הוא התנדבותי, כך שגם אצלנו חה''א בוחר רק מבין אלו שהתנדבו. |
|
||||
|
||||
א. ''יפה החרב בנדנה''. איום מעומעם יכול למנוע מתקפה כוללת שתכליתה השמדתך. הוא לא ימנע קידום כוחות איטי והצבתם על הגבול, הוא לא ימנע תקריות גבול ואפילו לא מחטפים קטנים בקרבתו. ב. איני מסכים, ובאכסניה זו אני מעדיף להתווכח על אסטרטגיה מאשר על טקטיקה. ג. הוא התנדבותי במסגרת שירות חובה, והוא מציע מעמד ותנאים משופרים, כך שהוא אינו התנדבותי במובן המקובל של המילה. איני מתבסס על נתונים, אך לטעמי רבים מהמתנדבים לקורסי הקצינים בצה''ל שונים מהפרופיל של המתנדב האמריקני. האמריקני רואה בקצונה קריירה ומסלול לקידום חברתי. הישראלי מעדיף מסלול בן ארבע שנים, בו הוא ממצה את יכולותיו האישיות ומתנסה בפיקוד - חוויה שאין לה שום מקבילה אזרחית - על פני מסלול של שלוש שנים בו הוא יהיה חייל פשוט. אין בהחלטה זו שום הגיון כלכלי, ולדעתי מעטים מאד היו מקבלים אותה אם שירות החובה לא היה נכפה עליהם. |
|
||||
|
||||
א. במקרה הספציפי הזה, ליברמן ענה לשאלה "מה יקרה אם מצרים תתקיף אותנו". ב. אתה לא מסכים שזה התו"ל בצה"ל, או שאתה לא מסכים שזה התו"ל הנכון? ג. 1. מעשית, גם שירות ה"חובה" הוא התנדבותי, במובן הזה שלא צריך להתאמץ מאוד בשביל להתחמק ממנו. 2. מהיכרותי עם חומר הצוערים בבה"ד 1, אכן יש לא מעטים שהשיקול שלהם תועלתני, וקק"צ הוא "מסלול המילוט" שלהם מהמסלול הרגיל והשוחק בגדודים. מסופקני מאוד אם זה נכון גם לגבי מסלולים התנדבותיים מלכתחילה, כמו קורס טיס, במיוחד כשידוע להם שמי שהודח מהקורס (והסיכויים לכך לא קטנים...) עלול להגיע למסלול רגיל. בכל מקרה, הצבא יוכל להתמודד על ליבם של פרחי הטיס כמו שהוא מתמודד על ליבם של מהנדסים ותכנתים היום (וכמו שכל ארגון עושה זאת) - באמצעות יצירת "גאוות יחידה" ותחושת שליחות, כמו גם ע"י תגמולים חומריים. |
|
||||
|
||||
א. "תתקיף" הוא מינוח כללי. מה יקרה אם היא תקדם כוחות, לאט לאט? מה יקרה אם היא תתמוך, כמו סוריה, בטרור? מה יקרה אם היא תתחיל להתאמן בסיני? אם התגובה היחידה של ליברמן לכל מעשי ההתגרות הללו היא מיליונים של הרוגים אזרחיים, אני באמת מעדיף שהוא לא ישב בכנסת. ב. זה אינו התו"ל דה פאקטו, ואני מעדיף לא לדון בפרטים צבאיים בפורום פתוח. ג. 1. גם מס הכנסה הוא התנדבותי במובן הזה. 2. ראשית, איני רואה במימוש עצמי "מסלול מילוט". שנית, גאוות יחידה לא תמשוך אנשים להתנדב לתשע שנות שירות כטייס חיל האוויר. היא יכולה לקרוץ למי ששמחוייב לשירות בן שלוש שנים. לעניין ביטול שירות החובה, איני רואה כיצד אתה מגיב לטענתי כי רמת המשרתים במקומות החשובים - חילות קרביים, תפקידי מודיעין ותפקידי פיתוח - תצנח אם תנתן אפשרות חוקית ולגיטימית לא לשרת בצבא. בתור סטודנט באוניברסיטה, אני רואה כי כמעט כל הסטודנטים במקצועות ההנדסיים והמדעיים שירתו בצבא בתפקידי מפתח בתחומים שציינתי. ברור לי כי רובם הגדול יעדיפו לוותר על החוויה ולפקוד את ספסלי פלדמן בגיל 18. |
|
||||
|
||||
א. בוא נחדד: ליברמן הציע דרך פעולה לגבי ערביי א"י (לא זכור לי כרגע מה בדיוק, אבל סביר להניח שהיתה לוחמנית), המראיין תקף אותו, ואמר שבמקרה כזה מצרים תתקוף אותנו, ואז ענה ליברמן שבמקרה כזה נפציץ את סכר אסואן, הווה אומר - יש לו פתרון צבאי למקרה כזה, ואי אפשר להפחיד אותו עם הצבא המצרי. הוא אפילו לא "קרא" להפצצת הסכר, אלא רק הציג אותה כאפשרות צבאית "למקרה הצורך". הדיון על זה כבר נטחן פה לעייפה (למשל תגובה 349656) ב. שוב, מאיפה החלטת שהפצצת אסואן תגרום ל"מליוני הרוגים אזרחיים"? ג. גם אני אישית לא ראיתי בקצונה מסלול מילוט, אבל אני מודע לכך שיש לא מעט חיילים בקרבי (ואולי גם בעורף, איני מכיר מספיק) שכן רואים זאת כך. ד. גאוות יחידה בלבד לא תעשה את העבודה, אך בשיתוף עם תחושת שליחות ותגמול נאות - כן. עובדה שיש לא מעט טייסים שממשיכים גם יותר מ 9 שנים בקבע, גם בצה"ל וגם בצבאות אחרים. ה. צה"ל יכול להתמודד יפה מאוד עם ארגונים אחרים על כח אדם איכותי, גם בלי חובת שירות. אין הרבה גופים שמציעים מימון שכ"ל, עם עבודה מובטחת ומכניסה בסוף הלימודים, ומסלול קידום מהיר כמו בצה"ל. מלבד זאת, אני בעד הפרטה של הרבה מיכולות הפיתוח של צה"ל. אין שום סיבה שצה"ל לא יוציא חלק נכבד מעבודות הפיתוח שלו לחברות חיצוניות כמו רפא"ל או אלביט, וכך לא יצטרך כל כך הרבה מהנדסים, מדענים וכו'. |
|
||||
|
||||
א. אני מתחזק יותר ויותר בהרגשתי שח"כ ליברמן מחזיק בתפיסות פשטניות ומסוכנות. הגדרת "נפציץ את סכר אסואן" כתשובה צבאית לכל מהלך מצרי דומה להכרזה מצד ארה"ב שתטיל פצצה גרעינית על כל מדינה בה יתבצע פיגוע נגד אזרחים אמריקנים. ב. הבטתי בויקיפדיה בשתי השפות. לפי הנתונים שם, שאיני יכול לערוב לנכונותם, אורך האגם 480 ק"מ ורוחבו 16 ק"מ (בנקודה הרחבה ביותר). שטחו 6,000 קמ"ר והוא האגם המלאכותי הגדול בעולם. הצצתי מעט בGoogle Earth וראיתי שהעיר אסואן יושבת ממש לאחר הסכר. מספר תושביה הוא 200,000, וממבט הלווין נראה שכמות מים כזאת, אם חלילה תשטוף את העיר, תאבד את כל יושביה. "מומחים" שונים באינטרנט טוענים שגל המים שיפרוץ מן הסכר ישטוף את כל יושבי גדת הנילוס לאורך מאות ואלפי קילומטרים. מן הנתונים הללו אני מסיק שהפצצה כזאת תגבה מאות אלפים, או מיליונים, של קורבנות אזרחיים. ד. נכון, אולם עליך לזכור שהטייסים הללו התגייסו גיוס חובה. קשה לדעת כמה מהם היו מתגייסים מלכתחילה. ה. שוב, קשה לי לראות את צה"ל מצליח לשמור על רמת האנשים שבו ללא גיוס חובה. צה"ל הוא ארגון (שוב, הכל יחסי) שמצליח בכל משימותיו, נקי משחיתויות ובעל רמה אנושית גבוהה. אנו עלולים להגיע חלילה למצבה של המשטרה: ארגון שנכשל בכל פרמטר, מושחת, אלים, טיפש ועל רמת המשרתים בה אין צורך להרחיב את הדיבור. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מה קורה במשטרה, אבל לדעתך הצבא נקי יחסית משחיתויות ובעל רמה אנושית גבוהה? כנראה שהיינו בצבאות אחרים. |
|
||||
|
||||
שוב, הכל יחסי. אבל נסכים שהצבא מבצע את משימותיו בהצלחה, והוא נחשב לצבא מעולה בכל קנה מידה תוצאתי. שים לב שרוב האנשים בעלי הרמה הנמוכה משובצים בהתאם: שמעתי הרבה סיפורי רס"רים-נהגים-טבחים, אבל עוד לא שמעתי על קצין שריון שלא יודע לחשב אלפיות מתוך שינה, על איש מודיעין שלא מכיר את תפקידו היטב או על חייל חי"ר שבורח כל פעם שיורים עליו. המקבילים להם במשטרה - שלא נדע... |
|
||||
|
||||
אתה כנראה באמת לא יודע. |
|
||||
|
||||
של הצבא אינו מושלם, רחוק מכך. סינון ומיון סטטיטי כה מסיבי בהכרח יגרום לשיבוצים לא נכונים. אז נכון, כל החברה בתלפיות הם איכותיים אחד אחד אך האם הם 50 האיכותיים ביותר? קיומו של אדם איכותי מתוסכל בחיל השיריון מאוד מטריד אותי. לצערי, אני גם מכיר כמה מקרים דומים בהם "האדם האיכותי המתוסכל" (כפי שהגדרתי אותו) פשוט יצא מהצבא. |
|
||||
|
||||
למה שיהיו האיכותיים ביותר? יש עוד הרבה עמדות בצבא שדרושים להן אנשים מצויינים. |
|
||||
|
||||
זו הייתה דוגמא מייצגת. נניח ובכל היחידות בצה"ל, בהם דרושים אנשים מצויינים, דרושים 1000 אנשים סך הכל. האם באותם מקומות באמת נמצאים 1000 העליונים ברשימת האנשים האיכותיים? 1 לצערי, מהיכירותי עם מערכת המיון (ואני בטוח שתסכים איתי), קשה לי להאמין שזהו אכן המצב. ובכן, אז מה יעשו אותם 200 (נניח) שלא נכנסו לעמדות שבהן כישוריהם דרושים והגיעו בטעות לגולני או לתותחנים? ----- 1 נניח, מטעמי נוחות, שמדובר במדרג יחיד. |
|
||||
|
||||
אני סקרן לדעת מה מקור הזלזול בגולני ובחת"מ? עם כל הכבוד לתלפיונים, בסוף צריך גם מישהו שירוץ עם הרוס"ר בשטח. מה גם שבן-אדם איכותי באמת (זאת בהנחה שלא ה-IQ לבדו הוא מדד לאיכות) ימצא כבר דרך למקסם את תרומתו למע', לא חשוב באיזה תפקיד (ובמיוחד אם מדובר בתפקיד קרבי) הוא משובץ. והעיר כבר מי שהעיר, שכבר הכרענו מלחמות בזכות כח-אדם איכותי דווקא ביחידות הלוחמות (למרות הנחיתות בשאר התחומים) – עוד בטרם נולדו בוגרי המחזור הראשון של תלפיות. |
|
||||
|
||||
צריך שמישהו ירוץ עם הרוס''ר, לא צריך שאותו חייל יהיה בעל כישורים שכליים מיוחדים. איני מסכים עם דעתך כי אדם איכותי ימצא דרך למקסם את תרומתו למערכת. למעשה, איני מבין מדוע אתה חושב כך. אשמח לשמוע. |
|
||||
|
||||
לא *צריך*, אבל אם הוא כזה, התוצאות טובות לאין ערוך, במיוחד לנוכח תקופת ההכשרה הקצרה יחסית של לוחמי ומפקדי צה"ל (ר' השוואה בין צה"ל למ"י שנערכה כאן באיזה חלל וירטואלי שכן). אמנם לא דייקתי, הכוונה הייתה למקסם את תרומתו למערכת לאור הנסיבות. מדוע אני חושב כך? פשוט, כי השפעתם של מספר מועט יחסית של איניבידואלים בשורות הפיקוד הזוטר ביחידות הלוחמות (נאמר בסדר גודל של פלוגה), על אופי התנהלות היחידה הינו בלתי מבוטל. אתה יכול לטעון אולי שאין לפלוגה בודדת כל השפעה בקנ"מ הגדול יותר, אבל לדדי אם חייל (לצורך העניין מש"ק או קצין זוטר) מצליח להעלות את רמתה (המבצעית ובכלל) של יחידה בסדר גודל של פלוגה, הוא עשה את שלו מבחינת המע'. וזאת עוד בלי להתייחס לעובדה שמתוך אותן יחידות לוחמות צריך גם להצמיח את הדרג הבכיר של הפיקוד, וכלל לא ברור שימצאו מועמדים מתאימים (לא שעכשיו כולם כאלה) אם תגייס כל "האיכותיים" ליחידות עורפיות. |
|
||||
|
||||
עלית כמה מדרגות גבוה מידי. ביחידות לוחמות, מערך הפיקוד מהווה פחות מ10% מכמות החיילים ברמת הפלוגה. כאשר אין מדובר בכמות אדירה של כוח אדם איכותי ביחידות הלוחמות, אני מאמין שכמות האנשים האיכותיים ש*בחרו* לשרת באותם מקומות תיהיה מספקת בכדי לאייש את הדרגים הפיקודיים הללו. בכל אופן, לא על זה הדיון, אלא על כך שלדעתך אדם איכותי יתרום, לרוב, את המקסימום שהוא יכול לתרום באותה יחידה ועל כך שעדיף לצבא, בעצם, להמשיך במדיניות הנוכחית של פיזור האנשים האיכותיים בין היחידות השונות שלו, ללא כל שינוי במתכונתו. מתוך האנשים האיכותיים שיצא לי להכיר במהלך שירותי חלק נחשבו לחיילים בעייתיים, חלק אמרו דברים בסגנון "אל תגדיל ראש. אם תגדיל ראש, אתה תתחיל לסגור פה שבתות על ימין ועל שמאל" ואחד באמת תרם תרומה די משמעותית ליחידה בה שירת. רובם ככולם, לא תרמו יותר, ולעיתים אף פחות, מחייל "רגיל" אחר ביחידה. כלומר, הם אינם מגיעים למקסימום התרומה שיכלו להגיע ביחידה שלהם. שיטת הניהול הזו, במתכונת בה צה"ל מתפקד כיום פשוט מבחינתו של צה"ל וגרועה עוד יותר מבחינתו של אותו אדם איכותי. אני בטוח שבמתכונת אחרת אותה שיטת ניהול יכולה להיות אפקטיבית הרבה יותר, אבל בפועל, ת'כלס, זה לא קורה כרגע. |
|
||||
|
||||
המילה ''גרועה'' חסרה אי שם בין המילים פשוט ומבחינתו. |
|
||||
|
||||
בשריון נדרש מט"ק על כל 3 חיילים, כך שמערך הפיקוד גדול בהרבה ממה שציינת. כמי ששירתה במודיעין, עלי לציין שהחיילים, שנחשבו "איכותיים" בהחלט, היו ברובם אנשים רגילים, ולא עלו ברמתם על האפסנאים ומש"קי השלישות. |
|
||||
|
||||
לא עניתי על שאלתך. השירות בתור חייל קרבי (או סתם חייל סתמי, לצורך העניין), מנקודת מבטו של ''האדם האיכותי'', לא בדיוק מעניין וגורם, לרוב, לתחושה חזקה מאוד של ביזבוז זמן. לא מדובר בזילזול בגולני או בחת''ם, אלא בהבנה שעבור אדם איכותי מדובר במצב הרסני ממש. זאת, כמובן במקביל לעובדה שמבחינת המערכת אין יתרון באדם איכותי באותו תפקיד ביחס לאדם ''רגיל''. |
|
||||
|
||||
זו כמובן השקפתך שלך, לא מצב העניינים בעולם. דוגמא אחת מיני רבות שעולה בראשי: מכר שלי סיים תואר ראשון במתמטיקה עוד במהלך התיכון. כמובן שלקראת גיוסו הוא זומן למיוני כל המסלולים הפסאודו-יוקרתיים של מערכת הבטחון (תלפיות, שחקים וכו'), ואף עבר אותם בהצלחה (לפחות את המיונים הראשוניים) - אך הוא התעקש לוותר עליהם, ולהתגייס דווקא לחיל התותחנים. מן הסתם לא קשה למצוא מיקרים דומים נוספים, גם אם קיצוניים פחות. הרי מן הסתם מספר המגויסים ה-"חכמים והמוכשרים" בכל מחזור גיוס עולה בהרבה על מספר המקומות במסלולים המיועדים במוצהר לכאלה, ולפי עיקרון שובך היונים - רבים מהם, כנראה רובם, ישרתו שירות "רגיל". אני בספק רב אם מדובר עבורם ב-"מצב הרסני ממש". |
|
||||
|
||||
זו בדיוק השאלה, האם באמת לא קשה למצוא מקרים דומים? מנסיוני, אנשים המשובצים בתפקידים בלתי מאתגרים, סובלים בצבא. יתכן והבעיה היא הגדרתי את המושג "אנשים איכותיים". |
|
||||
|
||||
צריך גם מישהו שירוץ עם הרס''ר בשטח. אם לא מוציאים אותו פעמיים ביום לטיול, הוא לועס את הנעליים ומחרבן על השטיח. |
|
||||
|
||||
"בן-אדם איכותי באמת (זאת בהנחה שלא ה-IQ לבדו הוא מדד לאיכות) ימצא כבר דרך למקסם את תרומתו למע', לא חשוב באיזה תפקיד" לא נכון, אלא אם אתה מדבר על מקסימום מקומי, שיכול להיות גם די נמוך. |
|
||||
|
||||
אכן, התכוונתי למקסימום מקומי (ותיקנתי את עצמי בהמשך). והוא אולי נמוך ברמת האדם הבודד, אבל במצטבר, אני לא בטוח שצה''ל היה מצליח לעמוד במשימותיו ללא מקסימה מקומיים אלו. |
|
||||
|
||||
כיף לצה''ל, אבל הממקסמים המקומיים לא ממש נהנים. |
|
||||
|
||||
הכל עניין של גישה. להזכירך, הנאתם של חייליו איננה בין מטרותיו המוצהרות של צה''ל. גם רבים מבוגרי פרוייקטי ''היוקרה'' הטכנולוגיים של צה''ל אינם בהכרח נהנים במיוחד מהשירות שלהם (למרות שבמקרה שלהם הסיבות מעט אחרות). באופן כללי, בד''כ דווקא החיילים הפחות ''איכותיים'' ביחידות הלוחמות הם הבעייתיים והממורמרים יותר (טוב, זה אולי לא מפתיע), למרות שכביכול התפקידים שהם ממלאים ''מתאימים יותר'' ליכולות שלהם. |
|
||||
|
||||
כשאמרתי ''הנאה'' התכוונתי יותר לתחושת המיצוי העצמי - אבל אתה צודק. זה לא מתפקידו של צה''ל לוודא שהחיילים נהנים או ממצים את עצמם. הוא לועס ויורק כל עוד זה טוב בשבילו. (מה שכן, לדעתי גם הרבה מהממקסמים המקומיים היו מסוגלים לתרום לו הרבה יותר, אבל לא חשוב). |
|
||||
|
||||
מערכת שבה ישנם יותר אנשים המרגישים טוב עם עצמם ועם תפקידם תרוויח מהם יותר, בסופו של דבר, מאשר מערכת שלא מתחשבת ברצונם אלא בצרכיה (המידיים, יש לומר) בלבד. כל עניין ה''זה עניין של גישה'' אינו קשור מאחר והוא נוגע לאדם הבודד ולשאלה כיצד עליו לנהוג. הגישה הממוצעת, אם תרצה, לא תשתנה ולכן יש להתייחס למצב כאילו אין לנו שליטה על תחושותיהם של אותם אנשים. |
|
||||
|
||||
לא בהכרח ביחידות הלוחמות, אבל אם נניח שהחיילים הפחות "איכותיים" משובצים בתפקידים תואמים - נהגים, טבחים, חימושניקים וכיו"ב, ונניח גם שהאמרה "הכי חשוב בצבא מי המפקד שלך ומי החברים שלך" היא נכונה (והיא נכונה) - מי המפקדים של החיילים הנ"ל? הרס"ר, רס"ר המטבח, מ"פ המפקדה - כמעט בהכרח האנשים היותר מעצבנים, רודניים ולא איכותיים בעליל, שאיש מאיתנו לא היה רוצה להיות כפוף להם1. אם אתה היית כפוף לעבד כי ימלוך, היית מאושר? 1 בבסיס המודיעין שהוזכר לעיל, אתרע מזלי להכנס למשרדו של הרס"ר על מנת לשאול יעה. הרס"ר סירב, כמובן, הואיל והיעה של הרס"ר קודש הוא. באותה הזדמנות זנתי עיני בתלונות שהוד רס"ריותו דפק באותו היום. השעה היתה 08:30 בבוקר, ועל השולחן נחה ערימה בגובה חצי מטר. באותו בסיס הייתי מקבלת תלונה בממוצע פעם בחודש (ואני דווקא השתדלתי להיות חיילת טובה, ואף היו לי שאיפות קצונה שסוכלו באיבן), ופיתחתי מיומנויות התחמקות ממשפטים (או שמא העילות לתלונה היו מטופשות במיוחד). |
|
||||
|
||||
לי דווקא היה רס''ר בצבא שראה את עיקר תפקידו ב''תיקון'' לשונם של החיילים (בד''כ תיקון משפטים תקינים לבלתי תקינים), ועיקר רגשי האשם שלו נסובו סביב העובדה שאיננו ראש ממשלה - על אף שהמדינה, בלי ספק, מצפה להצלתו. |
|
||||
|
||||
למה שלא יהיה אדם איכותי בשריון? |
|
||||
|
||||
שיהיה וכמה שיותר, מצידי. אבל שלא יהיה שם בכפייה, כי אז הוא סובל ובוודאות תורם פחות ממה שיכול היה, במקום אחר. אגב, מט''ק לא צריך להיות באחוזון העליון מבחינת איכות. רבעון העליון זה מספיק. |
|
||||
|
||||
מקור האשליה שצריך (טוב אולי בעולם אוטופי היה ניתן לעשות זאת) או שאפשר לתפור את הצבא כך שיתאים לגחמות של כל חייל וחייל הוא חידה בעיני. מה גם שזו בדיוק הגישה שמולידה את המרמור עליו אתה מדבר. ועדיין לא הבנתי איך אתה מחלק את האוכ' ''לאחוזונים'' (כלומר גם הצבא מנסה לעשות את זה -- אבל הוא לא מתיימר לקלוע ''בול'' בכל שיבוץ). ... ופעם אחרונה שבדקתי, האחוזון העליון היה גם הוא ברבעון העליון. |
|
||||
|
||||
כאשר אורך שירות החובה גבוה מזה הנחוץ, אני חושב שכדאי מאוד למדינה לדאוג לכך שהיא לא סתם גובה מס בלתי סביר לחלוטין מאזרחיה. צריך להתאים את הצבא שיתאים לגחמותיו וצרכיו של העם, לא להפך. |
|
||||
|
||||
תכפה על לא-איכותי לשרת בשריון ותשאיר בידי האיכותי את הפריווילגיה לסרב? |
|
||||
|
||||
לא, חס וחלילה. יש למזער את כמות האנשים הלא מרוצים ככלל. בעיקר ע''י שיפור תנאים במקומות בלתי מבוקשים. הרי זה מצחיק שדווקא החייל הקרבי, הנחוץ ביותר בצבא, נהנה מהתנאים הגרועים ביותר. במקביל, יש לנצל טוב יותר את החיילים האיכותיים - קיצור שירות החובה, ידאג לירידה בכמות ההיצע במילא. |
|
||||
|
||||
אביא לך 2 דוגמאות לטמטום צבאי בשיבוץ: 1. מעשה בחייל מודיעין1, קובי שמו, שעבר טר"ץ (קורס טרום צבאי במודיעין, להבדיל מקד"צ, אינו באווירה צבאית וללא מדים. אולי בגלל שהוא נמשך חצי שנה), חוייל, עבר טירונות ונשלח לבסיס שלנו. בבסיס שלנו גילה הקב"ט מיני מידע מעניינים ומחשידים אודות קובי, ומנע ממנו להשתלב במחלקה. ומה עושים בבסיס מודיעין החייל שאינו יכול להועיל בדרכים מודיעיניות? עבודות רס"ר! עשה קובי עבודות רס"ר יום יום, במשך כמעט שנה. אמרו לו חבריו, "קובי, כבר כמעט שנה עברה. אחרי שנה תהיה פטור מעבודות רס"ר, ומה יעשו אתך אז?" משעברה שנה, העבירו את קובי ליחידה לא מסווגת הנמצאת בגלילות. לקובי היה פרופיל 82. הוא היה מוכן ומעוניין לשרת בקרבי. היה לקובי פז"ם אפסי בצה"ל, ואין ספק שצה"ל היה יוצא נשכר יותר משיבוצו מחדש של קובי ביחידה קרבית, או לחילופין - משיבוצו בתפקיד אחר. אך לא. למה לשבץ בחוכמה כשניתן לשלוח אותו לעבודות רס"ר? 2. מעשה בבחור הידוע בכינויו "האנאלייזר". אותו אחד שפרץ לפנטגון. סא"ל ניגש אליו בזמן החיול בבקו"ם, אמר לו, שב בשקט וחכה. נמצא מה לעשות איתך. ישב בשקט. עשו אותו עובד רס"ר. לשבץ בשריון חייל שמשתעמם שם נורא, זה עוד לא כזה נורא. מעטים האנשים שבאמת נהנים בשריון. בין אם הם איכותיים ובין אם לא. 1 אם כבר סיפרתי את הסיפור במקום אחר - התנצלותי הכנה על שעמום הקוראים. |
|
||||
|
||||
נו, ומי את רוצה שיעשו את עבודות הרס"ר? |
|
||||
|
||||
הרס''ר. |
|
||||
|
||||
נשמע מופרך כמעט כמו לדרוש מרס''ר המטבח לנקות (מה שאפילו הטבחים לא עושים, אלא התורנים, שהם כבר המיץ של הזבל תרתי משמע). |
|
||||
|
||||
סליחה על השאלה, אבל אתה כותב מתוך ידע או מתוך השערה מלומדת ? |
|
||||
|
||||
יש כל מיני סיבות ליציאה מן הצבא. התסכול בגלל איכותיות יתר- היא אחת מהן בלבד. |
|
||||
|
||||
מה היה בעצם באיזור אסואן לפני הקמת הסכר? |
|
||||
|
||||
עמק גדול, בו חיו כמה עשרות אלפי אנשים, ובו היו קבורים כמה מהמקדשים המרהיבים ביותר במצרים. אני זוכר שראיתי בערוץ ההיסטוריה את המבצע המורכב, בו העבירו מקדשים שלמים למקומות אחרים במצרים ובעולם. גיגול קצר, וGoogle Earth, יציגו בפניך את התמונה המרשימה. |
|
||||
|
||||
אז לשם מה בעצם בנו את הסכר? (סליחה על הבורות). |
|
||||
|
||||
אם אני מקבץ את מה שאני זוכר מערוץ ההיסטוריה ומויקיפדיה, הסיבה העיקרית היתה ויסות זרימת הנילוס לצרכים חקלאיים. כמו שכתוב בבראשית, מ"א (http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0141.htm#X) היו שנים בהם הנילוס השחון לא הספיק להשקאת היבולים, והיו שנים בהם הנילוס המוצף הרג את השתילים הרכים. הסכר מווסת את הזרימה, ומאפשר גידול סדיר בכל עונות השנה. דיווידנדים נוספים הם חשמל הידרואלקטרי. טיפ קטן: באתר ספרות הקודש ניתן לשמוע כל פרק מפרקי תנ"ך בהקראה יפהפיה. |
|
||||
|
||||
תודה.:) |
|
||||
|
||||
בבקשה. דיווידנדים נוספים הם חשמל הידרואלקטרי, פוטנציאל תיירותי באגם שנוצר, פוטנציאל דייג באגם שנוצר, מניעת שטפונות באזורים מיושבים, העלאת מספר מחזורי הגידול השנתיים ואחרון חביב - האדרת מצרים בעולם הערבי (אתה מוזמן לקרוא את הסיפור המרתק על תולדות הקמת הסכר). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |