בתשובה לאיציק ש., 11/02/06 17:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התכוונתי שעל החילונים לנסות להכיל. להבנתי אין לא לחילונים ולא לאמוניים אינטרס להיפרד. לכן בקיר הברזל שבין שתי הקבוצות האלו צריך להשאיר שער שהוא, כדבריך, דינא דמלכותא. אם האמוניים לא יכולים לקבל את הדמוקרטיה הם יכולים להתיחס אליה כשלטון זר וזמני - עד בוא המשיח. אבל עד אז הם חייבים לקבל את דינו, פשוט כי אין ברירה. אם המשיח יבוא, במהרה בימינו, יצטרפו החילוניים לאמוניים ויקימו את מדינת ההלכה. אם לא, שימשיכו לחכות בדור הבא כמו שחיכו בסבלנות כבר 2000 שנה. לי זה נראה פתרון עדיף מבחינה פרקטית על הקמת מדינת יהודה, בגודל בערך של מצדה, מעבר לגדר. הרי גם הרבנים לא רוצים להתאבד עם מאמיניהם. חוץ מהשער הזה, אני מסכים איתך שאסור להשאיר סדקים בקיר הברזל. על הרוב להבטיח שהמיעוט האמוני לא יעלה על דעתו את האפשרות לכפות על הרוב את דרכו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השער קיים גם קיים. נדמה לי שהאמונים חושבים אותו הדבר רק הפוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הם לא הרוב. וכשהם יהיו הרוב אז ממילא יבוא המשיח ונעשה כרצונם, מרצונינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע לחילונים אין אינטרס להיפרד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(בהנחה שאתה עדיין מחזיק בדעתך זו גם היום). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |