בתשובה להאייל האלמוני, 11/02/06 11:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה נכון,למיטב ידיעתי לא מוחזקים במכללה בכוח. כוח האמונה הוא דבר שאין לזלזל בו. צריך לזכור שהמאמין לומד לבטוח יותר יותר בארגון וביכולתו להוביל לשינוי חיובי בחיים שלו. אני אישית לא מתיימר לדעת למה אנשים נשארים בסינטולוגיה, או אם הטכנולוגיה עובדת או לא. אני רק יכול לחקור תגובות של סינטולוגים מצד אחד וסינטולוגים לשעבר מצד שני. יש עוד נושאים רבים שחברים לשעבר העלו כסיבה להשארותם במשך ש-נ-י-ם בארגון על אף שכבר היו בספק פנימי עמוק (ספק שלא יכלו לבטא חוקית במילים). זה נושא מרתק שכדאי לחקור, הוא פותח צוהר לדעתי להבין גם את נפשו של האדם הנמשך אחר ההצלחה הרוחנית (שמקביל כאמור להצלחה חומרית בסינטולוגיה) ובו בזמן שייך גם לקבוצה חברתית תומכת. דברים שהאלו חברים לשעבר בעדיות שאותם קראתי היה: 1. הספק שמא הם עושים טעות רוחנית גדולה, ומחסלים את הסיכוי שלהם לגאולה ע"י כך. 2. ההכרה שביזבזת את מירב שנותיך וכספך על הימור לא נכון, היא הכרה קשה והוא קורה בשלבים אצל הסינטולוג הספקן. לעיתים זה נמשך שנים גם אחרי "הניתוק" הרשמי מהארגון. 2.הפחד לאבד את חבריהם ויקיריהם, זה מאפיין אנשים שכבר "עמוק" בסינטולוגיה וכל חיי החברה שלהם שם. 3. כ-ו-ל-ם אומרים שאתה טועה, לחץ חברתי. 4. מחסור באלטרנטיבות או באנשים תומכים מחוץ לארגון. 5. טענות של חברים לשעבר בדבר "שטיפת מוח" והיפנוזה. אם כי לדעתי זאת שאלה שקשה להתמודד איתה. פרסומת לקוקה-קולה אינה שטיפת מוח? רוב החברים לשעבר שכתבו על ניסיונם היו צריכים להצדיק לעצמם למה נשארו שנים כה רבות בארגון ואלה מוטיבים עיקריים למיטב זכרוני. אולם מומלץ לחקור לבד ולהגיע למסכנה עצמאית. צריך לזכור גם שרוב המאמינים לשעבר אכן עברו חוויות נפשיות חזקות לפחות בשלבים הראשונים לחברותם בארגון. ניתן לשמוע טענות חוזרות שהקורסים הראשונים היו מועילים להם נפשית ורוחנית. אולם כשאלו בסולם הדרגות ההבטחות אשר ניתנו להם,לא מומשו, והם לא יכלו להגיד זאת לאיש. החוסר סיפוק בדרגת "קלייר" ומעליו הכניסו אותם למצב של מתח פנימי (שנבע מנתינת האמון בארגון בשלבים הראשונים), שלבסוף הוביל לפרישתם. כאן יש מאגר של סיפורים של חברים לשעבר: בנוסף יש ספרים אין-ספור שחברים לשעבר שניתן למצוא ברשת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לזכור שמערכת האתיקה מוגדרת במינוחים חיוביים, הסינטולוג מאמין שמערכת האתיקה היא שם בשבילו. היא אינה נתפסת כעונש. בעדותו רוברט קאופמן חבר לשעבר בספרו "INSIDE SCIENTOLOGY" מספר איך הוא נתן לעצמו מצב אתי של "LIABILITY" וריתק את עצמו בלי שהוא נדרש לכך. מאוחר יותר פרש מהארגון וכתב את הספר, ונתן את דעותיו האישיות לגבי כוח המשיכה (השקרית לטענתו) של הסינטווגיה. ואף מתאר זאת כמלכודת מסוכנת. הסינטולוגים עוברים תהליך, הם מושקעים יותר יותר בסינטולוגיה, כספית ונפשית. הרבה מעדיות אלו מראים כיצד החבר-לשעבר נמשך יותר יותר לתוך הסינטולוגיה ובמקביל חיסל לאט את קשריו עם העולם של ה "WOGS" (כינוי ללא סינטולוגים). ספרו של קאופמן: הספר "הדרך לקסנו": |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |