בתשובה לדובי קננגיסר, 09/02/06 16:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בניית תחנות כח לא באה מתקציב המדינה אלא מתקציב חברת החשמל, והשיקולים של החברה מתחשבים במידה די מצומצמת באיכות הסביבה. אם המדינה תרצה ללחוץ על החברה להקים תחנה כזו היא תצטרך לבחור אחת משתי האפשרויות: לתקצב את ההקמה בעצמה, באופן חלקי או מלא - או לאפשר לחברה להעלות את המחיר לצרכן. שתי האפשרויות מאד לא חביבות על המדינה, מבחינת אופי מערכת היחסים בינה לבין החברות שבבעלותה. אופציה שלישית, כמובן, היא לאפשר ליזם פרטי להקים תחנה כזו - אך גם אז לא ברור אם יהיה מי שיקח את הסיכון ללא סובסידיה נאה. למען האמת, בהתחשב בכך שלא קיימת בעולם (עד כמה שידוע לי) תחנת כח בהקף מלא שפועלת בטכנולוגיה הזו, הקמה של הראשונה מסוגה בארץ תהיה מהלך די חסר-אחריות. קשה לדעת כמה זמן תיקח ההקמה, באילו בעיות טכניות היא תיתקל וכמה תהיה העלות הסופית. ישראל היא מדינה קטנה שאין לה גיבוי של רשתות חשמל שכנות. בניה של תחנה כזו משמעותה ויתור על בניה של תחנה בטכנולוגיה מוכחת. מכאן נובע שכל דחיה בלוח הזמנים או בעיה שתתגלה עלולה לגרום לכך שלא יהיה ניתן לספק את הביקושים - הימור די מסוכן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה התפוקה של תחנה כזו לעומת התפוקה של תחנת פחם/גז רגילה שדורשת את אותה ההשקעה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג. אני מניח שנמוכה משמעותית (מה שעשוי, מן הסתם, להתקזז חלקית על ידי ההפרשים בעלויות התפעול), שהרי אם היא היתה כדאית מבחינה כלכלית נטו היינו רואים כבר מיזמים כאלה מוקמים במדבריות אריזונה או אוסטרליה. בכל אופן, הבעיה היא שאתה לא יכול לדעת מראש כל עוד אין נסיון בהקמתן ותפעולן של תחנות כאלה; הראשון שיעשה את זה ישלם ביוקר עבור הנסיון הזה, שהבאים אחריו יקבלו בחצי חינם. לכן הגיוני להניח שבלי תמיכה של ממשלה כלשהי, לא תוקם תחנה כזו אלא אם כן עלויות האנרגיה הקונבנציונלית ירקיעו שחקים במידה כזו שתהפוך אותה לכדאית במובהק. לממשלות יש אורך נשימה שאין ליזם פרטי, וגם מרחב שיקולים אחר; אבל זה נכון בעיקר לממשלות של מדינות גדולות ועשירות, כלומר - אם ג'ורג' דבליו יחליט, לרגל מדיניות-ההתנתקות-מנפט החדשה, לתרום חצי מיליארד דולר להקמה של תחנה כזו בנבאדה, כל העולם ירוויח. אם היא תקום באיחור של חמש שנים ובעלות כפולה, לא יקרה כלום. לישראל דבר כזה עלול לגרום נזק עצום - זה ההבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אלא אם כן עלויות האנרגיה הקונבנציונלית ירקיעו שחקים במידה כזו שתהפוך אותה לכדאית במובהק''. טוב, זה יקרה, השאלה היא מתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל לא בטוח שזה יקרה. המצב ב73-74 היה יותר גרוע - מחירי הנפט הריאליים היו יותר גבוהים- ואלו שקובעים את מחירי הנפט דאגו להורידם כדי למסמס את התכניות לאנרגיה חליפית. חברות האנרגיה יחד עם יצרניות הנפט אינם מתטבדים כלכליים; הם יפיקו את הרווח המקסימלי ויורידו את המחירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח שהם מסוגלים לכך. המשבר של 73' היה משבר פוליטי; המשבר הנוכחי הוא, כנראה, תולדה של העדר יכולת ייצור. זה כמה שנים שקצב העליה בביקוש (בפרט לאור הצמיחה המוגברת בסין והודו) בשילוב עם הידלדלות השדות הקיימים עולה על קצב הגילוי והפיתוח של שדות נפט חדשים. אם אכן, כדעת חלק מהמומחים, הגענו לשיא של יכולת הייצור, הרי העתיד צופן לנו עליה מתמדת של המחירים, שתביא את הביקוש לאיזון עם ההצע. מובן שעליית המחירים תביא גם לעליה בהשקעה בחיפוש נפט, בחזרה לשדות שנזנחו בעבר כלא כדאיים, בפיתוח שיטות למיצוי טוב יותר של הנפט (רק כעשרים אחוז מהנפט הקיים בכל שדה מופק בפועל, כיוון שקיים קושי להפריד אותו מהאדמה שבה הוא ספוג) וכן הלאה, אבל באופן בסיסי נראה שירידה משמעותית במחירים כבר לא תהיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שגם אני קראתי. ב-73 דיברו על כך שהיום היינו אמורים להשאר בלי נפט. אנחנו עדיין עם די הרבה נפט. בשנת 99 כמדומני, היה מחיר חבית נפט 10 דולר וסין והודו לא התחילו לצמוח רק אז. יש לי איזה חשש שמחירי הנפט הנוכחיים הם במידה רבה יזומים על ידי חברות הנפט והלובי הפוליטי שלהם. אבל נחכה ונראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איציק, "שכחת" את היצרנים! הם אפילו לא מתביישים בהיותם קרטל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שכחתי את היצרנים. היצרנים הם אלו שכולם אוהבים לשנוא. היצרנים (מדינות אופק -לא יצרני טקסס) לא יזמו ודחפו את כיבוש עיראק. אינני כופר בעובדה שיש כאן אינטרסים משותפים של היצרנים והמשווקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כולם" אוהבים לשנוא את היצרנים? או שמא "כולם פרט לאירופים, דרום אמריקאים, מזרח תיכונים, אפריקאים, וקובעי הטעם" רק הם שונאים את קרטל המדינות המייצאות נפט? כי לי היה נדמה ש"כולם" דווקא שונאים את הטקסנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שלא. רב העיתונות מאשימה את המדינות המפיקות נפט בעליית המחירים. כשמראיינים מומחה לנפט, הרבה פעמים הוא מאשים את הספקולנטים. זהו מונח דמוני ללא כתובת. אף אחד אף פעם אינו נוקב בשם; מיהם אותם ספקולנטיים מיסתוריים? לדעתי אלו הן במידה רבה חברות הנפט למרות שיתכן שיש גם אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו סיבה יש להם להתבייש? זכותם המלאה. מה שהם עושים הרבה יותר הגון מאשר התרגיל של ארה"ב כשהיא מונעת מישראל למכור ציוד בטחוני לסין או להודו בנימוקים מפוברקים של "בטחון לאומי". הם בסך הכל מדגימים כיצד היה נראה קפיטליזם נטול רגולציה. אגב, הקרטל הזה הרבה יותר חלש ממה שהיה פעם, והשליטה שלו בתוצרת בפועל של החברות בו די מצומצמת (וממילא כולן מנסות כרגע להפיק כמה שיותר כדי לסחוט מקסימום מזומנים מהבוננזה הנוכחית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, לישראל כדאי מאד להשקיע במחקר באנרגיה חליפית - משיקולי בטחון לאומי. עליה ארוכת טווח במחיר הנפט תגדיל מאד את הכוח של מדינות ערב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך למצוא נפט בישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת קשה להאמין שאלוהים סידר לנו חלקה נקייה מדינוזאורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר לדינוזאורים? נדמה לי שכבר מזמן לא חושבים שהנפט נוצר מדינוזאורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תומך בתיאוריה לפיה הנפט הוא פשוט תוצר של מתאן תחת תהליכים פיזיים וכימיים. הסיבה לכך היא פשוטה: כמויות הביומסה הדרושה כדי ליצור את מאגרי הנפט הידועים לנו אינן הגיוניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת הסיבה שרזרבות הנפט שהיו אמורות להסתיים כבר- משום מה גדלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדוייק. הסיבה העיקרית לכך היא שטכנולוגיות חדשות (של גילוי נפט וניצולו) מגדילות את הרזרבות הניתנות לניצול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא הסברת מאין בא המתאן, אז מה הרווחת? מתאן בדרך-כלל בא מהתפרקות של ביומסה תחת תהליכים אנאירוביים - וחזרת לנקודת ההתחלה. אגב, למה הכמות נראית לך לא הגיונית? שטחי יער של מיליוני קמ"ר במשך עשרות מיליוני שנים לא יכולים לייצר כמה מיליארדי טונות של ביומסה? תסתכל על הרים העשויים מסלעי משקע, ותחשוב על כמות הביומסה שנדרשה כדי ליצור אותם. הרי יהודה לבדם, נניח, הם בעלי נפח ומסה גדולים בהרבה מכל כמות הנפט בעולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. "מתאן בדרך כלל בא מהתפרקות של ביומסה" כמו למשל על טיטאן? ב. הסיכוי שמסה אורגנית כלשהי תגיע לעומק שבו מתקיימים התהליכים האנאירוביים הדרושים (לחץ וחום) לפני רקבון מלא הוא קטן מאוד. עכשיו תכפול את הסיכוי הזה בביומסה של היער. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שעל הירחים של צדק יש מתאן. מן הסתם גם על כדה"א הקדום היה, אבל כאן הטמפרטורה גבוהה מכדי להקפיא אותו (פרט לטונדרות של האזורת הארקטי, שבהן קפואה כמות עצומה של מתאן), וכאשר הוא משתחרר לאויר הוא מתפרק, בסופו של דבר. בכל אופן, כיון שהמתאן הוא קל הרבה יותר מהחומרים מהם עשוי קרום כדה"א הוא לא היה אמור להיכלא בפנים כאשר הכדור התמצק אלא לברוח החוצה. אבל למה להדיוט כמוני להתווכח על דבר שאנשי מדע עוסקים בו? יש לי כאן ספר בשם "גאולוגיה - יסודות ותהליכים" מאת פרופ' עקיבא פלכסר, ובו כתוב כך (עמ' 290): "ארבעה תנאים דרושים להיווצרותו ולשימורו של הנפט בסלע. סלעי מקור, סלעי מאגר, סלעי כיסוי, ומלכודות גאולוגיות. הבה נפרט מעט. סלעי מקור הם בדרך כלל סלעי חרסית ימיים העשירים בחומר אורגני. התרחיש הוא כלהלן: א. מתקיימים חיים ימיים עשירים של אורגניזמים ומיקרואורגניזמים שונים שחיו בדרך כלל על אדן היבשה. ב. שרידי החי מתפזרים בפצלים ובחרסיות השוקעות על קרקעית הים. ג. חלה קבורה מהירה של שרידי החי על ידי חומר חדש השוקע מעליהם ומונע את חימצונם. ד. כתוצאה מחום, לחץ, תגובות כימיות שונות, חיידקים ופעילות רדיואקטיבית נוצר נוזל אורגני המכיל מים, נפט וגז. נוזל זה נודד לסלעים אחרים עקב הלחצים השונים, נאגר בהם ואגב מהלכו זה נפרד באופן גרביטטיבי (בהתאם לכובד) למרכיביו השונים: מים למטה, נפט במרכז וגז למעלה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאו פעם, בשדות חלץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא נקרא ''מצאו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 367385 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> המשבר הנוכחי הוא, כנראה, תולדה של העדר יכולת ייצור מסכים. אבל כרגע זה היה משבר זמני. כשקטרינה וריטה הרסו כושר יצור במפרץ קיבלנו מבט לעתיד. >> אם אכן, כדעת חלק מהמומחים, הגענו לשיא של יכולת הייצור עדיין לא הגענו לשיא כושר היצור העולמי אבל הוא לא רחוק. >> ...עליית המחירים תביא גם לעליה בהשקעה בחיפוש נפט, בחזרה לשדות שנזנחו בעבר כלא כדאיים, בפיתוח שיטות למיצוי טוב יותר של הנפט (רק כעשרים אחוז מהנפט הקיים בכל שדה מופק בפועל, כיוון שקיים קושי להפריד אותו מהאדמה שבה הוא ספוג) וכן הלאה, נכון, ועדיין נקודת הפחד בה עובר הביקוש את ההצע האפשרי לא תתרחק בהרבה >> אבל באופן בסיסי נראה שירידה משמעותית במחירים כבר לא תהיה תהיה, אבל רק בשנה שנתיים הקרובות. ונעבור לכתבות רזרבות הנפט העולמיות ברות הפקה המוכחות נאמדות בין 1 ל 1.4 טריליון חביות כושר ההפקה העולמי הנוכחי הוכח כאשר קטרינה וריטה השביתו את ההפקה במפרץ, ואופק שחרר את הרסן (כדי לא לצאת המניאק) למקסימום תפוקה. הסתבר שזה הספיק על המילימטר. כלומר בניצול מקסימלי של כושר ההפקה הנוכחי יש במקסימום עודף תפוקה על ביקוש של 2 מיליון חביות ביום. בערך 90 מיליון חביות ביום הצע אפשרי על 88 מיליון חביות ביום ביקוש. תחת הטכנולוגיות הקיימות עדיין ניתן לשפר את התפוקה ברוסיה בערך ב 1-1.5 מיליון חביות ביום תוך שנתיים ואילו עיראק מסודרת תוכל תוך שנתיים להפיק 5 מיליון חביות ביום במקום המיליון וחצי- שניים הנוכחיים. ס"ה תוספת של 4-5 מיליון חביות ביום לתפוקה העולמית. או 5-6%. קצב הגידול הנוכחי בביקוש העולמי לנפט הוא בערך 2%. אז בשנתיים שלוש הקרובות אין בעיה. אבל מה אחר כך ? עוד לא הוספנו גילויים עתידיים, נכון? הרעיון הוא שמחסור בנפט לא מגיע כשהנפט נגמר אלא כאשר לא ניתן להוסיף ולהגדיל את ההפקה בקצב הביקוש. גיאולוג בשם הברט פיתח תאוריה על פיה קצב הפקה משדה נפט או גז לאורך זמן ידמה לעקומת פעמון ושיא קצב ההפקה יגיע בזמן שחצי מהרזרבה בשדה הופקה. הברט חזה נכונה בשנת 56' את שיא קצב ההפקה בארה"ב (48 מדינות - שדה הנפט באלסקה התגלה אחר כך) לסוף שנות הששים עד תחילת שנות השבעים. בפועל השיא הגיע ב 1971. ערך מרשים בויקי האנגלית, ועוד יותר מרשימה השיחה שלו אז צריך כבר להבהל ? החבר'ה ב EIA לקחו הכל בחשבון והגיעו למסקנה אופטימית נשארו עוד 20-30 שנה לפסגת הברט העולמית. שים לב שתוספת לרזרבות ע"י גילויים עתידיים של 900 ביליון חביות *מעל ההערכה הקיימת* מזיזה את שיא ההפקה ב 10 שנים בלבד. אבל החבר'ה ב EIA אופטימיים. שדה הנפט ג'אואר בסעודיה מספק 6.25% מתפוקת הנפט העולמית. הפקה מסחרית ממנו החלה ב 1951. אראמקו (חברת הנפט הסעודית) בעלת השדה טוענת שנותרו בו 71 ביליון חביות מוכחות להפקה. חשבון פשוט מראה שאפילו אם אראמקו צודקים יהיה יותר ויותר קשה לשמור על קצב הפקה ממנו. בקצב ממוצע של 1.5 ביליון חביות בשנה הוא כבר הפיק בחמישים שנה יותר ממחצית הכמות הניתנת להפקה. גרוע מכך. בלוגים למיניהם טוענים שהשדה כבר גוסס ותכולת המים בנוזל המופק עלתה מ 35% ל 50% לאחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגהה: קצב הגידול הנוכחי בביקוש העולמי לנפט הוא בערך 2% *בשנה* שדה הנפט ג'אואר...בקצב ממוצע של *1.5* ביליון חביות בשנה... (הפוך, גוטה, הפוך!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החברה' ב-EIA אופטימים כי שיא ההפקה הוא אחד המועדים הדינמיים ביותר שיש. אם תעבור על העיתונות מ-1973 תראה את זה. אני מנחש שכאשר חברות הנפט יעריכו שההשקעות בתחליפים מתחילות להיות רציניות- מחירי הנפט יירדו, למרות שחברות הנפט יכולות להוביל את ההשקעות בתחליפים ולהשאר חברות אנרגיה גם ללא נפט. שום אמצעי תחליפי לא יהיה רווחי כמו נפט שהיכולת לבצע בו ספקולציות מחירים היא מדהימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באורח פלא, המתמטיקה מראה שהדבר שדוחה יותר מכל את פסגת הברט היא הגבלת הביקוש - כלומר מכסות. מכסות זה בדיוק מה שאופ"ק עשו בשלושים ומשהו השנים האחרונות. נכון, לא תמיד באורח יעיל, אבל בסה"כ הגבילו את התפוקה. מסקנה - אופ"ק הוא אחד הארגונים ההומניטרים ביותר בעולם, אם לא בכוונה לפחות בתוצאה. אלמלא אופ"ק כבר היינו עוברים את פסגת הברט לפני מספר שנים והעולם כבר עכשיו היה במחסור פרמננטי בנפט. זה שמכוניות מודרניות דורשות 1:8 ק"מ לליטר עד 1:20 בדיזלים במקום 1:5 עד 1:8 זה גם בזכות אופ"ק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |