בתשובה להיא, 03/02/06 10:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בכל זאת, להגיד שמישהו ''לא בסדר'' פירושו להטיל עליו אשמה מסוימת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
להטיל אשמה הוא להעביר ביקורת? בכל מקרה, אם זאת אשמה, היא לא אשמה של המעשה ההיסטורי, אלא רק אופן ההתייחסות אליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העברת ביקורת שלילית על התנהגות היא הטלת אשמה. ובמקרה של נכדתו של נקרמן, למשל, יש דאן בעיה מסוימת. מחד גיסא, אני נוטה להסכים איתך. הייתי אוצה לקוות שיהיה לה האומץ להכיר בעובדות ללא טיוח. אבל מאידך גיסא, ייתכן שזו ציפייה מוגזמת. אם היא הכירה אותו כסבא טוב וחביב, ואם היא אהבה/אוהבת אותו מאוד, הדרישה הזאת היא כמעט לא אנושית. אולי צריך להסתפק בזה שבתירוצים שהיא ממציאה לו ניכר שהיא מנסה להתרחק מהנאציזם וממה שהוא מייצג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן ולא. מהזוית שתארת יש בזה צדק. זה אנושי ביותר לרצות ב''דימוי נקי'' של הסבא. ואז עדיף הפיתרון של הנכדה של נקרמן, מאשר הפיתרון של הבן של רודולף הס (שתומך בגלוי באידאולוגיה הנאצית). מצד שני, פיתרון כזה מאוד מזכיר את גרמניה המערבית בתקופה שבין סוף המלחמה ועד שנות השישים. כולם אז הפכו לשיות תמימים. או כמו שקראו לזה אז, ''נגררים'' ו''גולים פנימיים'' ו''שורדים''. אני חושבת שחנה ארנט העירה פעם בסרקאזם, שמפתיע עד כמה מעט תומכים היו בגרמניה הנאצית לשלטון ומעשיו. בגלל חוסר היושר ההיסטורי הכרוך בעניין, זה הופך מהר מאוד לסוג התירוצים שנמאס לשמוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בגלל חוסר היושר ההיסטורי הכרוך בעניין, זה הופך מהר מאוד לסוג התירוצים שנמאס לשמוע''. אני מסכימה בהחלט. מצד שני, אינני יודעת איך הייתי מתמודדת עם דילמה איומה מסוג זה. זה משהו שיוצר חיים בדיסוננס קבוע, כמעט בלתי אפשרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |