|
טוב. אתה מחזיר אותי לדיון הרציני, כי עכשיו אני מבין יותר טוב את כוונתך. לפני שכתבתי את תגובתי זאת חפשתי נואשות באמצעות מנוע החיפוש של האייל תגובה ישנה שלי שקשורה בעליית אבו מאזן, לפיה הפלשתינים ישימו אותו בצד ברגע שהוא לא יהיה נוח למאמץ העיקרי שלהם, ואני אפילו זוכר שמישהו אמר שאני מייחס לפלשתינים תחכום שמזכיר את התיאוריות של בלבן. משום מה לא הצלחתי למצוא את תגובתי זו, אבל מצאתי כמה אחרות שבהן אני מסביר שהטרור משחק תמיד על הגבול. ראשיו יודעים שאם יגזימו, זה לא ישרת את מטרתם (1). לכן "טובים ורעים" או "רעים ורעים יותר" זה בדיוק המנגנון האופטימלי שהטרור מחפש. אני חושב שכאשר רק החמס עשה פיגועים וערפאת כל פעם גינה את הפיגועים, הוא היה מרוצה מכך שיש "רעים" שעושים את העבודה, בעוד שהוא יכול לקבל כספים מכל עבר וגם להעבירם בהסתר לאותם "רעים". אבל כאשר כולם שם "רעים" ומתעקשים להיות כאלה בגלוי, זה כאילו להתחנן לפני מדינות אירופה לא להעביר להם כספים, ותחנונים כאלה עלולים להיענות. לכן באמת איני חושב שהחמס רעים יותר מהפתח. אני גם מסכים עם התיאוריות שאומרות שהחמס לא ציפה לניצחון כה גורף. מה שיקרה עכשיו הוא שהוא יתחפש למשהו פחות או יותר "טוב" ואת ה"רעים" ישחקו פונקציות אחרות, כמו "ג'יהד", "ועדות פעולה" וכדומה. בעצם זה כבר התחיל לפחות בהצהרות.
(1) (לדעתי ימי מלון פרק היו ימים של הגזמה שנבעה מהתלהבות יתר. האירועים אז הובילו למהלכים שפחות או יותר גרמו להבסתו, אמנם בתהליך ארוך ולא פשוט.)
|
|