בתשובה לד.ק., 20/01/06 10:15
וִיל צוּם סטָאט 362310
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לד.ק. יום ו', 20/1/2006, 11:25
אתמול נסעתי לעבודה. בדרך ראיתי ילדים חוצים את הכביש. בא לי לדרוס אותם אז דרסתי. שאף אחד לא יבוא אלי בטענות - בדיעבד היה הכרח שאני אדרוס אותם, פשוט כי זה קרה. אפשר אולי לדמיין מצב שבו אני נוסע לעבודה בלי לדרוס ילדים, וזו פעילות נעימה בהחלט, אבל אין לה קשר עם המציאות (?)
וִיל צוּם סטָאט 362424
ד.ק. • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' שבת, 21/1/2006, 22:48
אני מקווה שלא דרסת שום ילד בדרך לעבודה. בכל מקרה הדוגמה שהבאת לא קשורה כלל. לא מדובר כאן בתהליך היסטורי שנמצא מחוץ לידיים של אנשים מסויימים אלא בתקרית (היפותטית, אני בטוח) שקשורה להחלטתו של אדם אחד.
וִיל צוּם סטָאט 362427
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לד.ק. שבת, 21/1/2006, 23:06
טולסטוי ב"מלחמה ושלום" התקרב מאוד לשכנע אותי שיכולים להיות מצבים שבהם אנשים נהרגים בידי אנשים אחרים אבל אי אפשר לבוא בטענות לאף אחד כי זו הסיטואציה שגרמה את זה, והיא לא הייתה בשליטתם של אף אחד מהאנשים המעורבים.

נדרשו לו בערך 800 עמודים לנסיון השכנוע הזה.

הוא לא הצליח.

(בוא נחסוך 800 הודעות).
וִיל צוּם סטָאט 362814
ד.ק. • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ב', 23/1/2006, 19:12
חסכנו.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות