|
||||
|
||||
"... עניין החוקיות נתון במחלוקת, במקרה הטוב." - למה כוונתך? |
|
||||
|
||||
"השטח נקנה על ידי יהודים לפני כ-200 שנה, והם חיו בו עד תרפ"ט. ב-1948 הוקנו נכסי היהודים שנותרו בשטח ירדן לאפוטרופוס הירדני. רבים מהנכסים בירושלים הוחזרו לבעליהם; בחברון - כמו ברוב המקומות ביהודה ושומרון - הם הועברו לניהול האפוטרופוס הישראלי. מאז מלחמת ששת הימים ובמשך 27 שנה, היה השוק הסיטונאי בחברון פעיל. הסוחרים הערבים במתחם המחלוקת הקפידו לשלם את דמי השכירות לאפוטרופוס הישראלי. ב-1994 - בעקבות הטבח שביצע ברוך גולדשטיין במתפללים מוסלמים במערת המכפלה - פינה צה"ל את הסוחרים הערבים ממתחם השוק "מטעמי ביטחון". מערכת הביטחון החליטה שלא להאריך את חוזי השכירות והשוק הסיטונאי וסוחריו הועברו לשטח אחר בעיר. ועד יהודי חברון, שביקש שתושבים יהודים יתגוררו בשטח שפונה, נענה בשלילה. בראש השנה לפני כארבע שנים, כמה חודשים לאחר רצח שלהבת פס, נכנסו התושבים היהודים לגור במתחם השוק. תוך כמה שבועות הגישו עיריית חברון וסוחרי השוק עתירה לבג"ץ בעניין. המדינה הודיעה לבג"ץ, כי לסוחרים הערבים אין עוד כל מעמד חוקי בשטח, אך הבטיחה שתפנה את היהודים מהמקום. ועד היישוב היהודי עירער על הודעת המדינה לבג"ץ (שלא דן בעניין) בפני ועדת הערר של המינהל האזרחי. המתנחלים הציגו ייפוי כוח ומתן רשות מטעם "כוללות הספרדים מגן אבות" - היורשים החוקיים של ההקדש הספרדי שלו שייכת אדמת השוק - לשבת במתחם ולאכלס אותו. ועד יהודי חברון טען גם שהקרקע כלל לא הוקנתה לאפוטרופוס הירדני, ולכן לאפוטרופוס הישראלי אין למעשה כל מעמד בקרקע המדוברת. לאחר שנה וחצי של דיונים, קיבלה ועדת הערר שתי החלטות - סותרות לכאורה - העומדות כיום בבסיס ההתדיינות המשפטית והפוליטית בנוגע לגורל השוק ותושביו היהודים. ההחלטה הראשונה קבעה כי למרות שלא הוצגה כל ראיה שהנכסים הוקנו לאפוטרופוס הירדני, הקניה כזאת אכן היתה - שכן לא ייתכן שהממלכה הירדנית היתה משכירה את השוק לסוחרים הערבים, אלמלא בוצעה הקניה לאפוטרופוס הירדני. בהחלטה השנייה המליצו השופטים בפני המדינה כי האפוטרופוס הישראלי, ממשיכו של האפוטרופוס הירדני, ישכיר את השוק ליהודים כדי שישמרו עליו וישביחו את ערכו." (מתוך http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... ואני מקווה שמדובר על קטע חלקי מספיק - פחות מרבע מהמאמר, כדי שהמערכת "האוביקטיבית" לא תמחק אותו בתירוץ של זכויות יוצרים) |
|
||||
|
||||
חיים הנגבי טוען שהוא היורש החוקי של השוק בחברון ותובע את פינוי הנכס. "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... |
|
||||
|
||||
...ולכן השטח נתון במחלוקת תגובה 362201 |
|
||||
|
||||
מעניין אם המתנחלים מביאים קושאנים לשטח בעמונה. כל ההדיינות המשפטית שהם מנהלים ביזארית לחלוטין. אם מערכת המישפט הישראלית לא היתה מאבדת את הצפון- היו דוחים אותם על הסף. כל המונח ''אדמות מדינה'' שהם משתמשים בו -שיקרי לגמרי. |
|
||||
|
||||
אנחנו מדברים על חברון. מה אתה מכניס את עמונה פתאום? |
|
||||
|
||||
אינך מבין מדוע אני מכניס? מפני שאת עמונה הקימו על קרקע פלסטינאית פרטית. וזה מראה שכל הדקדוקים המישפטיים הם רק במקום שנוח להשתמש בהם. אם לא היתה בחברון בעלות יהודית בתחילת המאה, היו מביאים את שטר המכירה של מערת המכפלה לאברהם. |
|
||||
|
||||
תמיד כשיש מחלוקת על הקרקע, כל צד מביא את הטיעונים שנוחים לו. זה לא משנה את העובדה שהקרקע בחברון במחלוקת משפטית, במקרה הרע. דרך אגב, אם כבר מכניסים את עמונה לעניין, הרי שהקרקע עליה היא הוקמה *היתה* בבעלות ערבית אך נרכשה כחוק, אם כי בגלל סחבת בירוקרטית, הרישום לא הוסדר עדיין. |
|
||||
|
||||
כל הקרקעות ממש נרכשו כחוק. היה פעם איזה סגן שר מהליכוד שאת שמו שכחתי, שעסק בנושא רכישת קרקעות, ונמלט ממישפט בעור שיניו. |
|
||||
|
||||
גם אני זוכר משהו כזה, אבל שמו של האיש זרח מפרחוני. מישהו זוכר? |
|
||||
|
||||
אריק שרון. אבל אי אפשר לקרוא ל''קומה'' - ''נמלט בעור שיניו'' |
|
||||
|
||||
לא. מישהו אחר (אריק שרון למיטב זכרוני מעולם לא היה סגן שר). |
|
||||
|
||||
מילא סתם קומה, אבל זו הקומה השביעית, כמדומתני. |
|
||||
|
||||
או, מיכאל דקל! הנה מופיע כאן בביוגרפיה של עו"ד אורי סלונים ב-NFC: http://www.nfc.co.il/archive/008-D-64-00.html?tag=19... |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |