בתשובה לשוקי שמאל, 10/01/06 22:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם כן, צמצמנו היסטוריה שלמה שבה הסינים לא "התאימו" לדמוקרטיה ל200 שנה. באמת שנקודת הפיצול אירופה - אסיה מבחינת דמוקרטיזציה וייצוג העם עוברת ב1848, (ואולי במהפכת 1789) . יש לזכור שסין היתה בשנים אילו תחת שילטון זר ובתחילתו של מסע ניצול קולוניאלי נרחב. הדבר האחרון שהמדינות הקולוניאליות רצו זו סין דמוקרטית. אם נחזור למקבילה האירופית, באותה תקופה אירופה הייתה (בקווים גסים) גרמניה,אוסטרוהונגריה, צרפת בריטניה וספרד. מתוך הרשימה הזו רק צרפת הייתה שונה באופן משמעותי מסין בהטמעת הדמוקרטיה (בבריטניה , למשל, רק בני המעמד הגבוה הצביעו). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה טועה באופן מהותי. הבעיה הסינית אינה בכך שאינם מכירים ב"זכויות האדם" במתכונת האולימפית והאנרכית שהתגבשה במערב במחצית השנייה של המאה ה-20 (רק מי שהוא חסיד שוטה ועיור של תפיסות אוטופיסטיות יכול לחשוב שלתפיסות כאלו יכול להיות איזשהו קיום במציאות החיים הסינית). אני מכוון לרובד הרבה יותר בסיסי. התפיסה של אזרח הפוליס המעורב והמחוייב לענייני הציבור של עירו, שהתפתחה בפוליס היוונית, קבלה כיוון שונה באימפריה הרומית, והתגבשה דרך המהפכות הדמוקרטיות של 200 השנים האחרונות לחברה האזרחית במערב, כלל לא היתה מוכרת בסין עד לאחרונה. הסיני אחראי לעצמו ולמשפחתו ומחוייבותו הציבורית מוגדרת בצורה מלאה ע"י חובתו לציית לסמכות ולמדרג החברתי המפורט והברור של החברה הקונפוציאנית. הסינים הרבה יותר מאמינים בגורל ובדטרמיניזם שהוא פטאליסטי בעיניים מערביות (מה שחייב להיות יהיה). הם הרבה פחות מחוייבים למעורבות פעילה בשינוי עתידם. במילים אחרות כל סיני מחוייב לפעול באותו אופן המוגדר כ"נכון" ע"י המסורת הסינית הארוכה ושעליו המציאות הציבורית המשתנה אינה צריכה להשפיע. הסיני חייב לדאוג לעצמו למשפחתו ולקדם בשמחה ובצייתנות את פעולותיהם של הממונים על ענייני הציבור. הנתין הסיני אינו חושב שהוא צריך לעזור או להפריע בניהול ענייני המדינה. זוהי אחריותם של בעלי הסמכות המוגדרים היטב מתוקף כישוריהם ולא מתוקף בחירת האחרים בהם. למעשה ההשפעה האירופית בסין היא בת 150 שנה, זה לא הרבה זמן, כאשר מדברים על שינוי של תפיסות עולם מושרשות היטב. מעט הסינים שאני מכיר שהם צעירים בעלי השכלה מערבית שאינה מאפיינת את הסיני הממוצע, מתאפיינים יותר מכל דבר אחר ע"י סירובם לעסוק, אפילו באופן מילולי בפוליטיקה. אני לא מאמין שזו תוצאה רק של 50 שנות השלטון האדום. תמונת הסטודנט עם שקית הניילון המנסה לעצור טנק בכיכר טיין אן מן, צריכה להיקרא מנקודת המבט הסינית ולא המערבית. אין זה היחיד המייצג באומץ את ההמון, זהו תמהוני החורג מן ההתנהגות הנורמלית. בעיניים סיניות הסטודנט הוא יותר בודד מאשר אמיץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אענה לך ראשון ראשון ואחרון אחרון.תחילה , אסכים איתך שאין מקום להכנסה כלאחר יד של המתכונות הדמוקרטיות בנוסחם המערבי. ברובד הבסיסי , אינני מסכים עמך כלל על האינדוקטרינציה הקונפוציאנית שאתה מייחס לסיני הממוצע. בסין לא התפתח מעמד ערים חופשיות בעלות עמדה (1) ורוב האוכלוסיה היתה אוכלוסיה איכרית שבדרך הטבע דואגת יותר ליבול הבא ופחות לפוליטיקה הפנימית בגילדה. אינני מכיר מספיק את התפיסות הקונפוציאניות על מנת לחלוק עליך, אבל דטרמיניזם הוא חלק (ואולי חוליה בשרשרת "אבולוציונית") בכל תפיסה פילוסופית-דתית. יש דטרמיניזם (דרך אמונה בגלגולים וכיו"ב גם אצל ההודים הבודהיסטים שמקיימים מדינה דמוקרטית . הלאה: אתה מגדיר על הסיני :"חייב לדאוג לעצמו למשפחתו ולקדם בשמחה ובצייתנות..." מה ההבדל בינו לבין אחד נוצרי שמאמין לדברים באותה רוח, רק שבאו מפיו של מרטין לותר? סיכומו של דבר , לא הצלחת לשכנע אותי שכל כולו של ההבדל הוא פיצול של שתי המאות האחרונות. אני גם מקווה שאת 150 שנה של השפעה מערבית על סין אתה לא רואה כמה שהיה צריף לגרור אותה לדמוקרטיה, במיוחד שרוב מה שראו הסינים מהדמוקטיות הללו זה ניצול. (לגבי הסיפא של דבריך, זה מאפיין כל יוצאי מדינות רודניות. אתה בוודאי זוכר שבבחירות 96 לא ניתן היה לסקור נכונה את "מגזר העולים" מאחר שהם לא הביעו את דעתם הפוליטית האמיתית דאז.) ------------------------------------- (1) בהמשכיות שאתה מייחס בין הפוליס היוונית לחברה המערבית המודרנית אני כופר. האזרח המעורב בעיניני מקומו הוא המשך של זכויות היתר שהעניקו הקיסרים לתושבי הערים הסוחרות בימה"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''...ההודים הבודהיסטים...'' מרבית ההודים מגדירים עצמם הידנואיסטים. מיעוטם מוסלמים. אחוזים בודדים הם בודהיסטים. (עם זאת, ההינדואזים מיזג לתוכו הרבה מן הבודהיזם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התיקון. מכל מקום התכוונתי לקונטקסט של דטרמיניזם בדת או השקפה פילוסופית , כפי שראית מן הסתם בתגובתי ההיא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אך אילו הקונטקסט של השגיאה העובדתית היה משמעותי, לא היה זה ניטפוק, ואנה אנו באים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "ואנה אנו באים"? אתה לא חייב לשמור על זהותך באדיקות כזו. חכה עד שתהיה מנטפק מתקדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם אהיה לעזר אבל נזכרתי שכבר היה כאן פתיל קטן שקשור בביטויי "אנה" (אנה נגיע, אנה אנו באים), אפשר להתחיל בערך מתגובה 329775 או לפניה, ע"מ להבין איך זה התחיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. הפתיל הנוכחי עושה ברמות ניטפוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. וצ"ל: "הפתיל הנוכחי *עוסק* ברמות ניטפוק" --- הערה זו היא נטפוק מרמה שלישית על הערה העוסקת ברמות נטפוק, ולכן היא הערה עניינית ולא נטפוק בכלל. (מישהו אמר אפימנידס?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק להשכלה כללית של ההדיוטות, ניטפוק = נודניק ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקונפוציאניות היא פועל יוצא ולא גורם. מה שאיפיין את סין במשך כל שנות קיומה היתה עובדת היותה חברה הידראולית: חברה שתלויה בנהר, בתחזוקה מתמדת של מערכת תעלות ההשקיה וסוללות ההגנה כנגד הצפה. בגלל זה היה בה תמיד שלטון עריץ עם ביורוקרטיה משוכללת למדי. כך היה גם במדינות נהר אחרות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |