|
||||
|
||||
אני לא יודע על מה שסיפרו אדם ונח והשאר לבניהם. זה בכלל לא קשור לדיון. אני מדבר על המסורת שמתארת את המאורע הגדול שקרה לעם ישראל ואת הציווי שהם צוו למסור את דבר המאורע הגדול לאורך הדורות. מה הקשר לאדם ולנח? |
|
||||
|
||||
הקשר לנוח ולאדם הוא מאד פשוט, אם שרשרת מסירה כזאת היתה יכולה להתקיים, היא היתה צריכה להתקיים גם במקומות אחרים. זה שהיא לא התקיימה במקרים אחרים מערער על הטיעון שלך והופך אותו ללא רציני. |
|
||||
|
||||
אני חושש שלא הקשבת או שלא הבנת את הטיעון לאשורו. טיעון המסירה מסתמך על כמה מאפיינים ספציפיים של המסירה הנידונה, שלא משותפים למסירות אחרות1. באמת אין לי זמן להיכנס לזה שוב, אבל אם תדפדף במעלה הדיון אתה תמצא כמה סיכומים של הטיעון שהמאפיינים האלה מוזכרים בהם. אם אתה לא מצליח, תשאל שוב, אבל באמת שהתשובה כבר נמצאת שם. 1 דיברנו על נושא זה בהקשר של ההבדלים בין המסירה היהודית לבין זו של הנוצרים או המוסלמים או ההודים. |
|
||||
|
||||
דווקא כן הקשבתי. ובכל זאת, שאלתי את מה ששאלתי. אתה כתבת את ''כדי שהמסירה תהיה שקרית, מתישהו בשושלתו של כל יהודי היה חייב להיות לפחות אב אחד שסיפר לבנו משהו שהוא ידע שהוא שקרי. לא סתם משהו, אלא משהו מהותי ביותר לאורח החיים שלו, משהו ציבורי שרלוונטי לעם שלם.'' והטיעון הזה פשוט לא מחזיק מים. |
|
||||
|
||||
בתגובה 359215 נתת ביקורת על הטיעון. הביקורת הזאת לא נכונה מפני שיש הבדל מהותי בין תכני המסורות הנידונות. אחר-כך אמרת שהטיעון לא רציני ולא מחזיק מים, אבל בלי לפרט למה. שים לב, בציטוט שאתה מביא מדבריי לא כתוב "כדי שמסירה תהיה שקרית" באופן כללי, אלא "כדי ש*ה*מסירה [הספציפית שלנו] תהיה שקרית, מתישהו בשושלתו וגו"'. הטיעון הזה תקף לגבי המסירה הזאת מתוקף התנאים שמיוחדים לה, כמצויין במעלה הדיון. אם אתה רוצה לטעון שהטיעון לא תקף, אתה צריך להתייחס לנקודה הזאת. |
|
||||
|
||||
טוב, את עצמך שיכנעת. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |