|
||||
|
||||
א) חטאתי, עויתי ופשעתי כשקראתי לחוויה הסובייקטיבית של עובד המרגיש שלא יפוטר כי הועד מגן עליו - קביעות. מה עונשי? ב) זה לא קשור לנושא. אבל מכיון ששאלת אענה. אין קיום לועדים הללו אפילו שעה אחת ללא מעורבות ממשלתית. הסר את חוקי החסינות הניתנים לועדים והם ייעלמו כעשן כלה. אבל לשאלתך - אני מתנגד למעורבות ממשלתית. אם קם ועד ללא חסות ממשלתית שייהנו. |
|
||||
|
||||
א. די ברור שלעובד חסר קביעות, גם אם הוועד מגן עליו בעוז, אין תחושה אמתית של קביעות. הוא לעולם איננו יודע אם הוועד יצליח בזה. יותר מזה, חלק מהרעיון של ניהול מוצלח - שבגללו, אגב, נראה לי שפיטורים אינם מוצלחים כל כך - הוא מתן תחושה לעובדים שהם רצויים, שהם שותפים למפעל, ושהם ערבים לו וגם זה לזה. במצב כזה, העובדים נותנים הרבה יותר, ונשחקים פחות. לא בכל עניין מועיל השוט יותר מן הגזר. ב. באמריקה הייתה חסינות לוועדים בתקופה שניסו למנוע פיטורים/מכירה וכיו"ב של מפעלים? |
|
||||
|
||||
א) אבל לעיתים כשאין שוט בכלל יש בעייה קטנה. ומשרדי ממשלה יוכיחו. ב) ומה היה ברומא העתיקה? |
|
||||
|
||||
א. משרדי הממשלה אינם יכולים להוכיח דבר בעניין זה. הם אינם נותנים לעובדים תחושת ערך ומחויבות למקום. ניהול טוב יכול להוציא מעובדים הרבה יותר ממכות ועונשים. ב. מה? |
|
||||
|
||||
כאן אתה סתם משמיץ. יש משרדי ממשלה- סניפים שמנוהלים היטב כי יש שם מנהל טוב וגם עובדים טובים. אל חלק מהמנהלים חילחלו נורמות ההתייחסות לעובדים של חלק מהמגזר הפרטי- מה שבטעות נקרא-''הגישה העיסקית''. הם למדו להשתמש בעובדי קבלן ולנצל אנשים בצורה מחפירה- אני יודע על מה אני מדבר. גם השכר של מרבית העובדים הוא לא משהו. אתה ודאי היית מתאר את עובדי המדינה כשמנים ומפוטמים שיושבים על כפי המגזר העיסקי הצנום. כבר זמן רב אני מרחם על מוזי ורטהיים שנושא על כתפיו את יפה עבת הבשר מהביטוח הלאומי. |
|
||||
|
||||
זה מוזר: מנהלת לא הייתי מעולם, אבל הייתה תקופה שבה קראתי הרבה מאוד מאמרים על ניהול, במסגרת עבודתי. אחד הדברים שחזרו ברוב המאמרים האלה - מהאקונומיסט, פורבס, ועוד דומים להם - הייתה הטענה שניהול מוצלח, במיוחד בימינו, אמור להיות ידידותי מאוד לעובדים, פחות הייררכי, וכזה שיוצר סביבת עבודה מלכדת וקהילתית. לי נראה שהדרישות האלה מנוגדות מאוד לרעיון ההפחדה המתמדת בפיטורים. |
|
||||
|
||||
את לגמרי צודקת. כבר לפני 30 שנה אלו היו העקרונות שדיברו עליהם. גם בישראל יכולת לשמוע אותם בקורסים לניהול; אז מדוע האוירה היתה הפוכה? מדוע התהלכו סיפורים על משרדי ממשלה בהם שלטת האנרכיה לעומת חברות פרטיות יעילות-" בחברה פרטית העובד יודע שאם יעשה כך -יעוף". למרבית הפלא מדי פעם היו מתפרסמים ראיונות עם תעשיינים -מנהלים מצליחים ושם אפשר היה לשמוע גם את העקרונות שהזכרת. אני מניח שיש מתח מתמיד בין הגישה הבסיסית הקיימת היום אצל חלק מהמעבידים הרואים בעובדים תשומות- לבין העקרונות שהזכרת. |
|
||||
|
||||
כן, אבל גם מנהלים הרואים בעובדים תשומות רוצים להרוויח מהם כמה שיותר, לא? (הסתירה בניסוח מכוונת). אגב - לא ממש קשור - אבל רק עכשיו שאלתי את עצמי למה, בעצם, דורשים מקופאיות לעבוד בעמידה במקומות שונים? מה זה בא לשרת? חסכון בכסאות? |
|
||||
|
||||
ההסבר הרישמי הוא שבארה"ב חקרו ומצאו שקופאיות שעומדות, עובדות מהר יותר. הסבר נוסף שנתנו כאן- בסופרפארם- שהקופאיות יהיו בגובה העינים עם הלקוח. כשהלקוח עומד מול קופאית יושבת, הסיטואציה היא כאילו היא חשובה יותר; הוא "הוא מתייצב בפניה". |
|
||||
|
||||
אני שונאת לקנות אצל קופאיות עומדות. |
|
||||
|
||||
אני מודה שאינני שם לב לזה כי הרי שנינו עומדים ואולי זו סתם אטימות מצידי(אולי באופן תיאורטי צודקים הבעלים), אך הקופאית עומדת כל היום וזה מאד קשה.אני מציץ ומחפש את השטיחון. מה שאני יודע הוא שהן שייכות לציבור שיהנה מהעליה בשכר המינימום. אולי אז יעשו בסופר פארם את התרגילים המלוכלכים של קיצוץ בשבוע העבודה. בכל אופן, איזו עיתונאית התחזתה לקופאית ואם אינני טועה, גם כאן עושים את התרגילים הללו למרות שכר המינימום הנמוך. |
|
||||
|
||||
''שטיחון'' זה אחד הספינים היותר תמוהים של השנים האחרונות. |
|
||||
|
||||
העובדים (עובדות) עומדים על הרגליים ברציפות שעות ארוכות ביום. אולי זו "רציפות במובן גינס" (עם הפסקה של חמש דקות בכל שעה). אבל אין צורך לדאוג לגב או לברכיים שלהם - מדעני סוכנות החלל של הסופר פארם מצאו פתרון: למקום שבו הם עומדים יקראו מעכשיו "עמדת ישיבה ארגונומית לעובד העומד", וחוליות הגב התחתון יתביישו להתלונן. |
|
||||
|
||||
אני מודה שהתואר ''ארגונומי'' יכול לפצות על הרבה דברים, כשחושבים על זה אפשר לדבר גם על שכר המינימום בתור ''מגמה מינימליסטית'' שתוסיף איזה הדר לעניין, אבל יש לי תחושה שעדיין, בזמן הקרוב, לא ארבה לפקוד את הרשתות המתועבות בגובה העיניים. |
|
||||
|
||||
"אני לא אוהב שקוראים לזה הסכם השטיחונים. יש כאן הישג. את השטיחים סופרפארם קנתה בכסף רב. המומחים שלנו קבעו שזה מפחית נזקים לזמן ארוך" יובל אלבשן מגיב http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... |
|
||||
|
||||
בפעם הבאה כשאהיה בסופרפארם אסתכל על השטיחונים. בפעם האחרונה שהסתכלתי- לא היו שטיחונים. שאלתי את הקופאית והיא עשתה תנועת ביטול. |
|
||||
|
||||
למרבה הפתעתי גיליתי כסא גבוה לקופאית בסופר פארם. מדובר בקופאית עם ותק של 17 שנה אשר בקשה לעזוב בגלל העמידה. ההנהלה נאותה להעניק לה כיסא לישיבה. |
|
||||
|
||||
פרסומת עצמית באיחור מה: סופרפארם לא לבד. http://www.notes.co.il/aviva/16127.asp |
|
||||
|
||||
הוא ספין חריג. עד היום לא הצלחתי לראות ולו אחד. לעומת זאת יש ספינים הרבה יותר מקובלים; קביעת מחיר- 29.99 ש"ח. אני מקפיד לבקש עודף ואני מבין שאינני היחיד. הן ישר נותנות 5 אגורות ואם אין להן-אז 10 . פעם אמרתי לעצמי כשהיה פרס גדול של 20 מיליון ש"ח בלוטו, שאם הייתי זוכה, הייתי מנסה לתבוע תביעה ייצוגית את הסופר פארם על הונאה. |
|
||||
|
||||
אתה מכיר מקומות שאין בהם מחירים כאלה? |
|
||||
|
||||
הם הקדימו את כולם. |
|
||||
|
||||
גם בלי לקצץ בשעות, הן נקנסות על כל הליכה לשירותים, או החלפת כמה מלים עם חברותיהן לעבודה. בסופר שלידי, לעומת זאת, הקופאיות נינוחות בהרבה - הן יושבות, האווירה ביניהן לבין שאר העובדים - כולל המנהל - טובה וחברית, הן יוצאות מדי פעם להפסקת סיגריה - בלי קנסות. יש שם הרבה מאוד עובדים יחסית, כולל אנשים שאורזים את הקניות, יש הקפדה על שכר מינימום, והרמה שם לא ירדה בשנים האחרונות, כמו בסופרים אחרים שהתדרדרו להפליא. ואני בטוחה שעושים כאן עסקים טובים, המקום מלא תמיד. מה שאומר שזה אפשרי. |
|
||||
|
||||
זה די מעניין. יש באמת מקרה מתועד של קופאית שנקנסה על החלפת כמה מילים עם חברה לעבודה? |
|
||||
|
||||
כך הבנתי מהעיתונאית המתחזה. ואם לא הקופאיות, אז העובדות האחראיות לחלקים שונים של הסופרפארם. |
|
||||
|
||||
לשמחתן, קופאיות הסופר-פארם לא יהנו מהעלייה בשכר המינימום - אלא אם הוא יעלה ל 1500 דולר לחודש. הסיבה שהקופאיות אינן מתלוננות ומקבלות את התנאים הוא השכר הגבוה שמשולם להן. |
|
||||
|
||||
יש הכל. אבל האם הפרכת את זה שיש הרבה יותר שומנים במגזר הממשלתי שעושים מעט מאוד 1, מאשר במגזר הפרטי? נסיון להפריך דבר כה אלמנטרי וידוע לכל הוא פשוט פתטי. 1 למזלנו. אוי ואבוי לנו אם הם גם היו עושים. |
|
||||
|
||||
אתה מזכיר לי עיתונאי שאינני אוהב שעורך את השעה הבינלאומית בקול ישראל- יצחק נוי. ד"ר יצחק נוי. לא פעם השאלות שלו מתחילות: "כולם יודעים ש..". באחת התכניות האחרונות הוא ראיין מישהו בקשר לידיעה שטויוטה אמורה לעבור את ג'י. אמ. בפתיחה לשאלה הוא השתמש באמירה שאולי היפנים משתמשים במגלבים כדי להחזיק משמעת עבודה. הוא מזכיר לי אותך בקשר לדעות הקדומות. במקרה ביקרתי בביטוח לאומי מספר פעמים וטיפלו בי מאד ביעילות ובמאור פנים. תאמר שזה היוצא מן הכלל המעיד על הכלל? לעומת זאת בבנק פרטי אחד ראיתי איך הפקידה יורדת על לקוח כמו עוף דורס. |
|
||||
|
||||
מהחוויות (הספורדיות, אני מודה) שלי עם בנק הפועלים, השירות שם התדרדר בצורה קיצונית מאז אריסון. |
|
||||
|
||||
אלו הרזים שעל כתפיהם יושבים השמנים מהביטוח הלאומי. |
|
||||
|
||||
טוב, זה אולי מסביר באמת למה הם נראים מדוכאים כרונית. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |