בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 31/12/05 22:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אל"פ, אבל נראה לי שאם מכניסים את התודעה האלוהית לפיזיקה כל העניין קורס על עצמו. מה עם החתול המסכן של שרדינגר? האם אלוהים יודע את מצבו לפני שפיזיקאי פותח את הקופסא? אם כן, הרי כל הבעיה פרחה והתעופפה לה מהחלון כי אז אין מה לדבר על סופרפוזיציה אלא החתול נמצא במצב עצמי ברור ורק אנחנו הקטנים מתקשים לדעת מהו (ביג דיל. גם בפיזיקה הקלאסית מטבע הגדרתה של קופסה *סגורה* זה המצב). אם לא, למה לא? הרי הוא אלהים, בוחן כליות ולב, הוא בטח *יכול* לדעת מה המצב אם רק יחפוץ. טוב, אני הרי לא אגיד לאלהים מה לעשות, אז הבה נניח שמסיבה שמימית זו או אחרת אלהים לא מתעניין בקופסאות עם חתולים. זה אומר שנשמת החתול החי-מת היא בסופרפוזיציה של נשמה מעוגנת למוח-חתולי עם נשמה שמתדפקת על שערי גן-עדן ותוהה אם היא הולכת להתגלגל לעכבר או לכלב. אם כך, כעת עלינו לדון בשאלה אם למלאך רפאל יש תודעה מהסוג שמקריס פונקציית גל. רצה המקרה, וזאת בדיוק שאלה שמטרידה אותי מזה זמן מה. חקרתי כמה וכמה כתבים עתיקים אלא שרובם ככולם היו סתומים למדי בנקודה זאת וכמעט אמרתי נואש, עד שמצאתי באחד הגליונות של "דבר הפועלת" משנת גש"כ מאמר פוקח עיניים של החבר משה די-ליאון שעוסק בדיוק בסוגיה זאת . מסתבר שאם ניתן להעמיד יותר מאלף מלאכים על ראש סיכה הרי שהם בוזונים (עקרון האיסור של פאולי, זוכר?), מה שקרוי בלעז Bozos, דהיינו טמבלים גמורים שלא יכולים להקריס אפילו פונקציית גל של אלקטרון אחד, שלא לדבר על חתול שלם, ומכאן הביטויים "ראש כרוב" ו"שלמה שרף" לאנשים בעלי תכונות דומות. לעומת זאת, אם מספר המלאכים מוגבל לכמה יחידות הרי הם פרמיונים אינטליגנטים שכל פעם שמי מהם מציץ אל העולם שלנו משהו קורס כאן. זה מסביר, בין השאר, את גשר המכביה, אבל משאיר סימן שאלה גדול לגבי כל הניסויים ששמו את תורת הקואנטים על המפה מלכתחילה. מספיקה הצצה אחת של גברי, אורי או מיקי כדי שהפוטונים לא יתאבכו במעבר דרך שני חריצים, מה שישמח מאד את איינשטיין ויכרה את הבור לבוהר. ואם כבר הגענו לאיינשטיין, דומני שזה מקום טוב להחליט לא לערב תיאולוגיה בפיזיקה; יש מספיק צרות בכל אחת משתי אלו בנפרד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"האם אלוהים יודע את מצבו לפני שפיזיקאי פותח את הקופסא"? ודאי. שנאמר "הכל צפוי והרשות נתונה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרמב"ם מתייחס לכך בהרחבה.הכל צפוי מצד אחד ומהצד השני הוא עדיין תלוי בבחירות שלנו .אלו\הים יודע מה נבחר לעשות או לחשוב אבל זאת עדיין בחירה שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא יכול גם להקשות את לבנו, ולהביא אותנו לעבור על מצוותיו. (ע''ע פרעה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוליכים אותו . האדם בוחר מתוך היצע שהאלו\\הים נותן לו .כלומר הוא עומד בניסיונות שנקבעו מראש (ומטרת הניסיונות מוסברת באופן קלאסי בספרות הקבלית) ונקבעים מחדש בהתאם לבחירות שלו. בעיקרון אדם שהגיע לדרגת "רשע גמור" כלומר שכמעט כל בחירותיו רעות ואין בלבו אלו\\הים נשללת ממנו הבחירה החופשית -והוא מחוייב להרע בעניין של "מגלגלים זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב". כלומר ברגע שבאה רעה לעולם -בשל בחירות רעות של אחרים שעדיין יש להם בחירה חופשית -הרשע הגמור הוא אופציה טובה להיות המבצע מבלי לבחור -אבל הוא לא יכול לבחור אם להרע או להטיב ,הוא במצב של פיון. גם לצדיק גמור אין בחירה וע"פי ההלכה הוא מצוי במצב שבו הקב"ה מסלק מדרכו מכשולים -זה קשור גם לשליחות העצומה שיש לו בעולם. היות והרבים תקפים על היחיד גם למלך אין בחירה חופשית מכיוון שבידו מסורים גורלות עמים .לכן ,הבורא 'יכול' להקשות את לבב פרעה שהוא גם מלך וגם רשע גמור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין, הבוזונים הם טפשים או חכמים. התגובה שלך לא מסתדרת לי עם תגובה 64187 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביום שבו תגובות שלי *כן* יסתדרו עם אלו של מר מילשטיין, אני אתחיל להיות מודאג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<מחיאות כפיים> רק כמה תיקונים קטנים: - המאמר היה של סובארו די-ליאון ולא משה. - מותר לעבור על עקרון האיסור של פאולי פעם אחת במשחק, ולקבל צהוב, אבל לא כשאתה שחקן ההגנה האחרון לפני השוער. - למטטרון יש פחות עבודה מאז שהפסיקו את העישון (והיריקות ופיצוח הגרעינים) בקולנוע. זה הוא שמשעמום התחיל להקריס כל מיני מבנים שעשויים בשיטת הפל-קל הטובה והבטוחה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |