בתשובה לד.ק., 26/12/05 20:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאחר ויש לי מספר פרשנים מאוחרים, אבהיר את עמדתי כאן פעם נוספת: הנחת המוצא ביחס לאלוהים, כמו ביחס לכל דבר שאפשר לכנותו יישות, היא שאין לנו דעה בנושא, ועד שלא יוצגו בפנינו עדויות שדבר כלשהו יישנו, עלינו להניח שהוא איננו. צריך להפריד כאן גם בין שני סוגים של דברים: מושגים מופשטים ויישים קונקרטיים. אינטגרל רימן, אבולוציה, היד הנעלמה או כוח הכבידה הם מושגים מופשטים המתארים חוקים הפועלים (או לא פועלים) בהתרחשויות ממשיות (או ביחס למושגים מופשטים אחרים). הם אינם יישים קונקרטיים וממילא אין צורך להוכיח או להפריך את קיומם (אם כי כמובן אפשר להוכיח או להפריך את נכונותם). הטיעון שאלוהים הוא יש קונקרטי, המבצע פעולות מסוימות בעולם, מחייב הוכחה, כמו כל טיעון דומה ביחס לכל יש קונקרטי אחר. האם יש חד-קרן? אין לנו דעה בנושא, אך עד עתה לא הוצגו עדויות לכך שיש או היה יצור כזה ולכן עלינו להניח שאין חד-קרן. לגבי "טיעון המסירה" – זהו טיעון עקיף, שאינו מנסה לומר שיש אלוהים, אלא שהתרחש אירוע כלשהו שלדעת הנוכחים העיד על כך שיש אלוהים, ומאחר ולנוכחים לא הייתה סיבה לשקר, ומאחר והמידע על האירוע נמסר באופן אמין ומלא מדור לדור, גם לנו אין סיבה לפקפק בכך שהאירוע התרחש, בכך שהצופים באירוע סברו שהוא נכון ומכאן להתקרב להנחה שיש אלוהים. הטיעון הזה חלש ביותר, כפי שציינתי מספר פעמים, אבל אחזור בקצרה על הנימוקים: א. הטיעון כולל כשל לוגי בסיסי של הסתמכות על הסמכות. ב. לפי כל הממצאים, עצם הטיעון של קיום מסירה נוצר כאלף שנה אחרי האירוע. ג. עדויות שונות בתנ"ך עצמו – ספר שנכתב לפני שנברא הטיעון של המסירה – סותרות את הטיעון. ד. אין כל חיזוק משמעותי לעצם קיום האירועים הבסיסיים (ישנם מספר אנכרוניזמים המצביעים על כך שתיאור יציאת מצרים נכתב במאה השביעית לפני הספירה ולא במאה החמש עשרה לפני הספירה). ה. גם בהיעדר כל המצויינים לעיל, ואם מתעלמים מהכשל הלוגי, טיעון "הוא אמר שזה נכון ואין סיבה להניח שהוא משקר" הוא טיעון חלש להפליא ואין להתייחס אליו ברצינות, לדעתי. מכל אלו עולה שטיעון המסירה נראה חלש ומופרך. וודאות אין, אך אם אנו בוחנים את הדברים, קשה מאוד לקבל שהרעיון הוא אפילו בעל סבירות חלשה או דחוקה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאינך כולל אותי בין פרשניך המאוחרים. הוויכוח ביני ךבין '.ק. בנושא המסירה וקיום האלוהים התפרש כבר בלא מעט פתילים ובאי אלה דיונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורי, אני שמח שאתה עדיין מקשיב. אבל חבל שאתה חוזר על אותם כשלים, למרות שכבר עברנו עליהם שוב ושוב. אבהיר אותם פעם נוספת: 1. "עד שלא יוצגו בפנינו עדויות שדבר כלשהו יישנו, עלינו להניח שהוא איננו." דבר ראשון, ישנן עדויות לקיומו של אלוהים, אתה פשוט בוחר להניח שהן שגויות. דבר שני, החוק שלך כשלעצמו אינו מבוסס. בלי ביסוס אני לא מבין מה התפקיד שלו בדיון. 2. "הטיעון שאלוהים הוא יש קונקרטי, המבצע פעולות מסוימות בעולם, מחייב הוכחה" אלוהים הוא יש קונקרטי? אנחנו מדברים על אותו אלוהים? אלוהים הוא הדבר הכי רחוק מקונקרטי שיש. אני יודע שזה רעיון שקשה לעכל, אבל זה המצב. אלוהים איננו חד-קרן. 3. לגבי טיעון המסירה, אתה חוזר שוב על נימוקים שכבר נסתרו: א. "הטיעון כולל כשל לוגי בסיסי של הסתמכות על הסמכות." התייחסות לכשלים לוגיים היא רלוונטית רק בהקשר של מהלך לוגי. שום מסקנה לא מוסקת לוגית מהסמכות בטיעון המסירה. המהלך הלוגי הוא אחר. ב. "לפי כל הממצאים, עצם הטיעון של קיום מסירה נוצר כאלף שנה אחרי האירוע." אילו ממצאים בדיוק מעידים על זמן יצירת המסירה? ג. "עדויות שונות בתנ"ך עצמו – ספר שנכתב לפני שנברא הטיעון של המסירה – סותרות את הטיעון" אילו עדויות סותרות את הטיעון? לא סיפור יאשיהו, שלא מזכיר כלל את המסירה. אני חושב שהכשל העיקרי שלך הוא שאתה חושב שהסטנדרטים של טיעון לוגי הם תקפים לגבי כל דבר. אני חושב שאת הסטנדרטים האלה אתה לא מחיל באופן עקבי, ושהרבה ממה שאתה מאמין בו לא יעמוד במבחן הזה. וכבר הזכרתי את הדברים שאני מתכוון אליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"דבר ראשון, ישנן עדויות לקיומו של אלוהים, אתה פשוט בוחר להניח שהן שגויות. דבר שני, החוק שלך כשלעצמו אינו מבוסס. בלי ביסוס אני לא מבין מה התפקיד שלו בדיון." אתה מבלבל כאן בין "עדויות" ל"טיעונים". ישנם מספר טיעונים המנסים להוכיח שקיומו של אלוהים אפשרי או הכרחי באמצעות הוכחה לוגית – אלו טיעונים. טיעון המסירה שלך, לדוגמה, הוא טיעון לוגי. כפי שציינתי מספר פעמים, אלו טיעונים הנעים בין החלש לפתטי, שההצדקה היחידה שאני יכול למצוא להאחזות בהם, כנגד הגיון סביר, היא הרצון להאחז בהם. עדויות ישירות בעלות משקל כלשהו – אין בידינו (שאחרת, לא היה צורך בדיון. היינו יודעים זאת היטב ממילא). "אלוהים הוא יש קונקרטי? אנחנו מדברים על אותו אלוהים? אלוהים הוא הדבר הכי רחוק מקונקרטי שיש. אני יודע שזה רעיון שקשה לעכל, אבל זה המצב." בוודאי שאלוהים הוא יש קונקרטי. הוא יש משום שטיעון של קיום אפשר לייחס רק לדבר שהוא יש כלשהו, והוא קונקרטי משום שהוא דבר מסויים ולא דבר אחר. אתה גם סותר את עצמך – אם אלוהים אינו יש קונקרטי שביחס אליו אפשר להעלות טיעונים של קיום או של מובחנות, איך אתה יכול לטעון ש"ישנן עדויות לקיומו של אלוהים"? הרי זו סתירה בסיסית. אשר לשאר, מאחר ואתה מאוד-מאוד רוצה לא לשמוע את הדברים, קצת חבל להתחיל בדיון, אותו אתה מנהל מנקודת האפס וחוזר לנקודת האפס עם כל אחד מהדנים. לפיכך, אגיב בקצרה, לתועלת הקוראים, ואשמח לא להמשיך בדיון בנקודות אלו. "התייחסות לכשלים לוגיים היא רלוונטית רק בהקשר של מהלך לוגי" לא נכון. היא רלוונטית ביחס לכל טיעון. "אילו ממצאים בדיוק מעידים על זמן יצירת המסירה?" את הדיון הזה ערכנו כבר – טיעון המסירה נברא במסכת אבות. "אילו עדויות סותרות את הטיעון? לא סיפור יאשיהו, שלא מזכיר כלל את המסירה." העובדה שהוא אינו מאוזכר מהווה סתירה. רעיון שהייתה לו חשיבות כלשהי בזמן כתיבת התנ"ך מן הסתם היה מאוזכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"עדויות ישירות בעלות משקל כלשהו – אין בידינו..." איך לא תבוש? וכי ראש הממשלה שלנו אינו עדות ניסית בעלת משקל מספיק לקיומו של הקב"ה? (אמנם מתנהל ויכוח נרחב בשאלת גובה המשקל הנ"ל בקילוגרמים, אך אין ויכוח לגבי מציאותו של המשקל הנכבד עצמו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אנחנו כנראה מנהלים דו-שיח של חרשים. בוא נפסיק. חנוכה שמח(ה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנ"ך נכתב ללא ספק בידי מספר מחברים. (אני מעיר כיוון שלא ראיתי זאת במנין טיעוניך). אפילו חוקר המקרא הנודע הרב ד"ר מרדכי ברויאר לא יכחיש זאת. אמת שבארץ מפגרים בחקר התנ"ך, ולכן גם באוניברסיטת בר-אילן (על שם הרב מאיר בר-אילן זצ"ל) משתמשים ב-Biblia Hebraica וב-Biblia Hebraica Stuttgartensia של מכונים זרים. הרי אף חוקר תנ"ך רציני לא ישתמש בעבודתו במהדורות של קורן, מוסד הרב קוק, או במקראות גדולות של באמבערגער. גם עיון שטחי במהדורות הנ"ל יאיר מקרים רבים של עדיפות הנוסחים היוונים והלטינים על-פני הנוסח העברי. דע עקא, שגם בתחום הקונקורדנציות התנ"כיות העולם הנוצרי מוביל עלינו. בעבר יצאה לאור בהוצאת שוקן הקונקורדנציה של שלמה מאנדלקרן, שכללה תעתיקים לטיניים מהוולגאטה לצד המקבילות העבריות. קונקורדנציה עם תעתיקים יווניים לא מצאתי בעזבונו של אבי ז"ל. קונקורדנציות מדעיות מקלות בהרבה על מלאכת ביקורת המקרא. משום מה בארץ לא זה לא מקובל, וזו בשעה שמילונים תלמודיים כמו של סוקולוב נמכרים לכל דורש. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |