 |
אז כנראה שלא הבנת אותי נכון. הייתי שמח לספק הסבר מוצלח יותר, אבל כרגע לא עולה לי כל רעיון שאין בו משום חזרה על שתי תגובותי הקודמות.
הניסוי של טכ"ש תוכנן לבדוק את אהבת\שנאת הסיכון בהתאם לתפיסת המצב הסובייקטיבית. לכן האפשרות לבחור בהימור היא מרכיב מרכזי בו. אני לא יודע אם הניסוי נערך באופן תאורטי, שבו נתבקשו המשתתפים רק למלא שאלון, או באופן פרקטי, שבו נתחבו לידיהם שטרות חיים ונושכים של $100, מה שבד"כ הופך את השלכות הבחירה למוחשיות יותר. אני דוקא מוצא ערך בשתי האפשרויות, ואולי כדאי לחזור על הניסוי בצורה האלטרנטיבית ולהשוות בין שתי התוצאות (לתשומת לבך, יובל). בכך אני מסכים עם הפיסקה האחרונה בתגובתך 1.
בניסוי שאני תארתי אין שום התייחסות לסיכון. זה מהווה חסרון גדול אם מתייחסים אליו כאל משהו שבא לבדוק את מה שט"כ בדקו (ומכיוון שזו היתה אמת המידה שלי בהתחלה, השתמשתי במילה), ואינו בהכרח חסרון אם מתייחסים אליו כאל ניסוי בפני עצמו שבא לבדוק שאלה מתאימה יותר. מעבר לזה, איני מוצא טעם בהגנה על דקויות נוטריוניות שלא ממש התכוונתי להן.
1 בעניין דומה למה שכתבת בפיסקה האחרונה: קראנו ושמענו על אנשים שמכריזים לפני הבחירות כי הם מאוכזבים ממפלגת האם שלהם ולא יצביעו בעדה, אבל מאחורי הפרגוד ידם רועדת וחוזרת "הביתה". לטעמי, הסקרים אינם נטולי ערך, והם מכילים אינפורמציה שמשקפת תחושות ומגמות. מצד שני, רק ההצבעה בקלפי קובעת את הרכב השלטון בשנתיים וחצי הבאות. המצביעים מודעים לזה, ולכן אל התשובה לסקר לא מתלווה אותה תחושת אחריות וחוסר הפיכות כמו להצבעה. הסקרים, אם כן, לא מודדים במדויק את אותו דבר כמו ההצבעה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש