 |
עניין סדרי העדיפויות, מגבלות הכסף, הדמגוגיה של שלי יחימוביץ נובעות מאיזה "חינוך" שהצליחו לחנך אותנו במהלך השנים. ההעמדה של שוקו לילדי ש"ס מול שיעורי מוסיקה ופסנתר לילדי צפון ת"א אינו צביעות. חוץ מהארנונה הגבוהה יותר בשכונות העשירות, יש אפליה ברורה בתיקצובים; ילדי ש"ס היא איזו דוגמה ששלי יחימוביץ מביאה מפני שלימדו אותנו שהם גוזלים את משאבי הציבור. איכשהו הצליחו מי באופן עקיף ובסתר ומי באופן גלוי, להציב לנו את התמונה השיקרית שילדי ש"ס חיים על חשבוננו. הדמגוגיה שיש מספר זוגות בכלכלה הישראלית הנאבקים על המשאבים היא שיקרית לחלוטין. מ-67 יש אג'נדה מדינית ששואבת את כספי הציבור הישראלי לתחזוקת הבית המוגדל.
התחום השני שאולי קשור לזה הוא האידאולוגיה החברתית- יציאת הממשלה מתחומים שונים להם היתה אחראית. כשהייתי ילד בכתה ה' היה חדר אוכל בבית הספר והיינו אוכלים ארוחת צהריים מבושלת. תאמר שאין היום כסף לזה? הממשלות של סוף שנות ה-50 ותחילת ה-60 היו מאד "עשירות". מלכות הצביעות הן הנשים שאתה מאד מעריך- לימור ליבנת, דליה איציק. תראה את דרך ניהול משרד החינוך, המסחר והתעשיה והתקשורת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש