בתשובה ליובל נוב, 21/12/05 19:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מברוכּ על המאמר! ההנחה "אם הקבוצות כה צמודות בסוף המשחק, אפשר להעריך את סיכויי הניצחון בהארכה של כל אחת מהן ב-50%", מתעלמת משיקולים כמו מצב העבירות, עומק הספסלים והאפשרות שהקבוצה היריבה סגרה פער של 15 נק' בשתי הדקות האחרונות. בפועל, מאמנים טובים בהחלט מתייחסים לפרמטרים כאלה כשהם בוחרים אם ללכת על 3 או על 2. אפרופו תורת הערך, עלתה במחשבתי וריאציה קצת פחות מופשטת לניסוי שתאר שכ"ג במאמרו (זה שבתחילתו מקבלים 300 או 500 ש"ח): היחס של אנשים לתשלומי המס, אם בראיון העבודה ננקב שכרם נטו או ברוטו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הפרמטרים שתיארת מתאזנים בממוצע על פני הרבה משחקים, ובכל זאת רוב המאמנים מעדיפים ללכת על "בטוח". אגב, "מצב העברות" הוא גורם שנכנס הנה רק בגלל ההסבה שיובל עשה לבעיה מפוטבול לכדורסל. סגירת הפער של 15 נקודות קשורה למה שהפרשנים מאד אוהבים לכנות "מומנטום", ובכלל לא אתפלא אם גם הוא נמצא יותר בתחום של האינטואיציות המוטעות מאשר במציאות. אבל אם כבר אז כבר: הייתי רוצה שמישהו יחשב את המסה של הקבוצות השונות על-סמך אותו מומנטום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל אולי לפרט - פה או במאמר של שכ"ג - על הוריאציה שעלתה במחשבתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארץ זה כנראה לא יעבוד בגלל מורכבות תלוש השכר, אבל נניח שבמדינת רקומו משכורת של 1000 קריזות ברוטו בחודש שווה בדיוק 830 קריזות נטו בחשבון הבנק. מחלקת משאבי האנוש של מפעל הפמוטים החדש מגייסת עובדים: חלקם מתקבלים לעבודה לאחר שהוצעו להם 1000 קריזות ברוטו, ועם האחרים מסכמים על 830 נטו. מקץ חודש אחד של עבודה, מקבלים העובדים הנרגשים שאלון משוב שבו הם מתבקשים לציין מה היתה תחושתם האישית כשבדקו את תדפיס חשבון הבנק (אין תלושי שכר ברקומו). השאלה היא האם תחושת ה"שלחו יד לכיסי" תהיה חזקה יותר אצל אלה שהובטחו להם 1000 ברוטו. החסרון כאן, ביחס לניסוי שהזכיר שכ"ג, הוא שהמשוב שואל באופן ישיר לגבי התחושה הסובייקטיבית, במקום להעמידה במבחן ההימור. הצעות שיפור תתקבלנה בברכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע דיווח סובייקטיבי על תחושות הוא חסרון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיווח הסובייקטיבי אינו חסרון כשלעצמו. בניסוי ההוא מודגם באופן מובהק כיצד התפיסה הסובייקטיבית גורמת לאנשים לשנות את העדפותיהם, למרות שהאופציות בניסוי א' שקולות בדיוק לאלו שבניסוי ב' (מהבחינה החומרית). בהצעה שלי חסר הרכיב האקטיבי, והיא אינה מדגימה הלכה למעשה את שנאת הסיכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא רק שהדיווח הסובייקטיבי הוא חסרון, אלא אולי שהדיווח הסובייקטיבי הוא יותר ''הוא,'' בניגוד לחישוב אקס קתדרה של רמות סיכון וכאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות (ואולי דוקא בגלל) שתגובתך קצרה למדי, לא הצלחתי להבין האם אתה רואה בדיווח הסובייקטיבי חסרון? אודה לך אם תבהיר. אם אני מתייחס אל הניסוי שהצעתי כאל גישה נוספת לבחון אפקט דומה (אך לא זהה), ההסתפקות במשוב לגיטימית. אם הייתי מתיימר גם לגזור ממנו אמירה לגבי נכונות של אנשים לקחת סיכון\סיכוי בהתאם לתפיסתם את מצבם, הרי שהוא לא מציע זאת. מאחר ובמקור השתמשתי במילה "וריאציה", ההערה עם ה"חסרון" וכו' נועדה להבהיר שאין זה לגמרי כך. במילים אחרות: במתכונתה הנוכחית, ההצעה שלי היא תשובה לשאלה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי אותך נכון, אתה טוען שדיווח על תחושה סובייקטיבית לוקה בחסר משום שאין לו תימוך ''אובייקטיבי'' כמותי. ז''א, ערכו של דיווח סובייקטיבי נופל מבדיקה ''אובייקטיבית.'' אולם, בדיקה אובייקטיבית נוספת מכניסה גורם נוסף למבחן, גורם ה''הימור'' שאמור לבדוק את המיהמנות הניסתרת של התחושה הסובייקטיבית. זה אומר שאתה צריך להראות שהשלב הנוסף של ההימור ההימור הוא נייטרלי מבחינת השפעתו על התחושה הפנימית של מקבלי המשכורת. יותר מזה, אתה צריך אולי להראות מדוע ''אמיתות'' התחושה הסובייקיבית הראשונית איננה ''אמיתית'' באותה מידה שאתה מקווה לגלות במבחן אובייקטיבי לכאורה. אבל, זה נכון שהרבה פעמים התחושה הסוביקטיבית המודעת שלנו שונה מהתחושה הבלתי מודעת - הנסתרת - שלנו, עד כדי כך שהיא יכולה להיות אפילו הפוכה לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז כנראה שלא הבנת אותי נכון. הייתי שמח לספק הסבר מוצלח יותר, אבל כרגע לא עולה לי כל רעיון שאין בו משום חזרה על שתי תגובותי הקודמות. הניסוי של טכ"ש תוכנן לבדוק את אהבת\שנאת הסיכון בהתאם לתפיסת המצב הסובייקטיבית. לכן האפשרות לבחור בהימור היא מרכיב מרכזי בו. אני לא יודע אם הניסוי נערך באופן תאורטי, שבו נתבקשו המשתתפים רק למלא שאלון, או באופן פרקטי, שבו נתחבו לידיהם שטרות חיים ונושכים של $100, מה שבד"כ הופך את השלכות הבחירה למוחשיות יותר. אני דוקא מוצא ערך בשתי האפשרויות, ואולי כדאי לחזור על הניסוי בצורה האלטרנטיבית ולהשוות בין שתי התוצאות (לתשומת לבך, יובל). בכך אני מסכים עם הפיסקה האחרונה בתגובתך 1. בניסוי שאני תארתי אין שום התייחסות לסיכון. זה מהווה חסרון גדול אם מתייחסים אליו כאל משהו שבא לבדוק את מה שט"כ בדקו (ומכיוון שזו היתה אמת המידה שלי בהתחלה, השתמשתי במילה), ואינו בהכרח חסרון אם מתייחסים אליו כאל ניסוי בפני עצמו שבא לבדוק שאלה מתאימה יותר. מעבר לזה, איני מוצא טעם בהגנה על דקויות נוטריוניות שלא ממש התכוונתי להן. 1 בעניין דומה למה שכתבת בפיסקה האחרונה: קראנו ושמענו על אנשים שמכריזים לפני הבחירות כי הם מאוכזבים ממפלגת האם שלהם ולא יצביעו בעדה, אבל מאחורי הפרגוד ידם רועדת וחוזרת "הביתה". לטעמי, הסקרים אינם נטולי ערך, והם מכילים אינפורמציה שמשקפת תחושות ומגמות. מצד שני, רק ההצבעה בקלפי קובעת את הרכב השלטון בשנתיים וחצי הבאות. המצביעים מודעים לזה, ולכן אל התשובה לסקר לא מתלווה אותה תחושת אחריות וחוסר הפיכות כמו להצבעה. הסקרים, אם כן, לא מודדים במדויק את אותו דבר כמו ההצבעה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |