 |
הנה מעט דוגמאות, על קצה המזלג:
נשים שמעו דברי, ובינו עצתי. אמת כי האיש אינו מורשה לרגוז על בת זוגתו, אסור לו לקללה, ולא יבזהה, ולא ירים ידו עליה. ואם הקניטה בדברים או נשא ידו, עוונו גדול לפני הבורא ואצל עבדיו. אבל בכל זאת, אם חטא והרגיזה, ואף אם הרים ידו, צריכה האשה להאריך אפה, ותנמיך עצמה ותעסיר הדבר, לא תבכה ולא תזיל דמעה, ולא תוציא ברוגזה דברים קשים בלשונה, היות ובמהרה יעלו לשמים דבריה ודמעותיה, ותשפיע על בעלה ותזיקו, ונזק בעלה יחזור עליה ואשר יבואהו יבואה, כי גוף אחד יחשב גופו וגופה. וצריכה האשה לצייר בדעתה, אם חזיקה גרזן בידה, כדי לשבר דבר בו, וקרה שנפל הגרזן, על חלק מגופה, והכה אותה, הייתכן שתכעס על ידיה, ותכה על ידה בעבור שהיד הכתה את גופה. וכן אם לעסה מאכל בין שיניה, ונשכה לשונה, הייתכן שתכה את ידיה, בעבור שפגעה בעיניה. כך תנהיג מעשיה עם בעלה, כי הוא חשוב כמו גופה, ועל כל דבר תסלח לו, היו תוכל אשר יבוא עליו יחזור עליה וכן על ילדיה.
(פרק תשיעי).
בן גדול הרגיז את אמו והכעיסה, קמה אמו והתלוננה בפני בעלה, ומכעסה הורידה דמעה. קם בעלה הביא את החרב לחתוך יד ימין אשתו, אמרה לו אשתו במה חטאתי, ומה רע עשיתי. אמר בעלה זה בנך, יקר מיד ימינך, כיצד תפצעי אותו בלשונך, ותשרפי אותו באש תלונתך, ותטביעי אותו במי דמעתך. הרי אם יכאב לו האצבע, יכאב לך כל גופך. אמרה לו אמת דבריך בן חמי, אבל אל תדון אותי, כי מאוד ציערני, ובכיתי מרוב צערי. אמר לה אמרי בדעתך זה בני, פרי בטני ואור עיני, אשר יכאב לו יכאבני, ובאחרית הימים יעזור לי, אסור לי להצטער מדבריו ולא לכעוס משיחתו.
(פרק עשרים וששה)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש