 |
אני לא יודע איפה אתה עובד או עורך את הניסויים שלך בבעלי חיים, וייתכן שאכן המקום בו אתה נמצא דואג לרווחת החיות שעליהם הוא עורך את הניסויים (עד לשלב הניסוי עצמו כמובן. ובעצם גם אחר כך, קשה לי לדמיין עכבר חי ברווחה כאשר הוא קודח, מתבוסס בשתנו וצואתו בתגובה לחומר או סוג של חיידקים שהוחדרו לו, דלוק עיניים או כושל בהזזת גפיו הנפוחים), וייתכן באמת שמשתדלים אצלכם להשתמש בכמה שפחות בעלי חיים לניסוי, אבל לצערי הרב אין גישה זו מייצגת את השוק בכלל!
ברור שתלוי מה בודקים! ובכל זאת, איך אתה מסביר שלמרות הדימיון בתפקוד המערכת החיסונית בין עכברים לאנשים, עדיין התגובה של עכברים ואנשים למחלות וחומרים מסוימים כל כך שונה? הכיצד זאת שתרופות שעובדות על עכברים אינם יעילות לאנשים ולהפך? ברור שתלוי מה בודקים, אבל איפה שחשוב, התוצאות לא מספקות את הסחורה. בשום מקום לא אמרתי שאנשים ובעלי חיים אינם מגיבים בשום מקום או צורה לאותם החומרים או תקיפות החיידקים, אבל ברוב המקרים אכן ישנם הבדלים מהותיים בתגובה שהופכים את התוצאות שהושגו בניסוי על בעל חיים לבלתי ישימות על אנשים, אלא אם אתה טורח להתאים את זה לאנשים בעזרת מחקר קליני (וגם אז לרוב זה לא עובד).
אולי לעבוד עם רקמות יותר קל מלעבוד עם חיות, אבל זה הרבה יותר יקר ומסובך, ובעוד אתה מקבל בעל חי כמות שהוא, אתה צריך להכין תרכית רקמה. אפילו אתה מודה שהתוצאות בניסויים על רקמות מדוייקות הרבה יותר מתוצאות של ניסויים על בעלי חיים, והרבה יותר יעילות. ולמרות שלצערי אתה צודק וניסויים מסוימים אי אפשר לבצע על בדיקות רקמה, עדיין ההסבר היחידי למדוע מבצעים כל כך הרבה ניסויים רק על בעלי חיים, ולא על תרביות רקמה (כשאפשרי הרבר - והוא אפשרי בהרבה מאוד מקרים), התשובה נשארת - כסף.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש