|
||||
|
||||
יש כל מיני מדדים, בעיקר לאי שוויון (מדד ג'יני ואולי יש אחרים). אינני יודע אם ישראל כבר פחות מדינת רווחה מארה"ב. לא ברור לי איך משקללים את הנושא הבריאותי למשל. אני מניח שישראל היא עדיין יותר מדינת רווחה מארה"ב. נדמה לי שאם אתה משווה את העשירון התחתון בכל אחת מהמדינות, תראה באופן לא מעעמיק מדי מי המדינה בעלת מערך רווחה עמוק יותר. המדדים הכלליים (ג'יני) הם קצת שיטחיים. תנסה להשוות כוח קניה של האנשים העובדים בעשירון התחתון או בשני העשירונים התחתונים. עשו פעם את העבודה הזאת; אתה מרכיב סל קניות מסויים ובודק כמה יחידות זמן עבודה אתה צריך להשקיע כדי לקנות אותו. |
|
||||
|
||||
זו צורה קצת מוזרה לדרג, חשבתי שתגדיר את מידת היותה של המדינה "מדינת רווחה" במונחים של "מה המדינה עושה" ולא במונחים של התוצאות. שהרי אתה ממליץ לנו ללכת בדרך של מדיניות מסויימת כדי להגיע אל התוצאות האלו. בכל מקרה, את כוח הקניה של העשירון התחתון בארה"ב מול העשירון התחתון בשוודיה תגלה שארה"ב היא יותר מדינת רווחה. למעשה, כפי שמוזכר כאן http://www.mises.org/story/955 למשל, הכנסה של משפחה ממוצעת בשוודיה נמוכה מההכנסה הממוצעת של משפחת שחורים ממוצעת, כלומר השכבה הסוציו אקונומית הנמוכה ביותר בארה"ב. Relative to household in the United States, Swedish family income is considerably less. In fact, the study concludes, average income in Sweden is less than average income for black Americans, which comprise the lowest-income socioeconomic group in this country
|
|
||||
|
||||
המאמר המצוטט איננו מחקר אלא כמעט דברי אידאולוגיה עם תחזיות של התמוטטות הכלכלות הסקנדינביות וירידת התושבים לעוני. אמנם מילולית כותב המחבר שכוח הקניה של השחור העני האמריקאי גדול יותר משל האדם הממוצע השוודי. חיפשתי מספרים ולא מצאתי. גם הפניה למחקר לא מצאתי. באחת האוניברסיטאות הטובות בארה"ב הוטל על הסטודנטים לכלכלה לקרוא את הספר של ברברה ארנרייך:כלכלה בגרוש. בספר מספרת ברברה ארנרייך, סוציולוגית על נסיון שעשתה לחיות כמו שחיים בעלי המשכורות הנמוכות בארה"ב: עובדת בחברת ניקיון, מוכרת בוולמארט ועוד משהו. האנשים שעימם עבדה הם עניים ממש בכל קנה מידה. ההשוואה צריכה להעשות לגבי סל צריכה המכיל אוכל, דיור, לימודים רגילים, לימודים גבוהים, בריאות וכו'. מעניין האם ויליאם אנדרסון-מחבר המאמר לעיל- הישווה את רמת הבריאות שיכולה להשיג משפחה מהעשירון התחתון בארה"ב (לטענתו היא חיה ברמה גבוהה יותר מהמעמד הבינוני השוודי), את רמת החינוך היסודי, התיכון והגבוה בהשוואה בין שתי המדינות. כמה בכלל מהעשירון התחתון האמריקאי מתקרבים בכלל לקולג'. האם הישווה את רמת הדיור (אולי הישווה את דרי המכוניות בארה"ב). זה נראה לי מאמר תעמולתי. |
|
||||
|
||||
היה נחמד אם היית מגיב לטענה עצמה. אני הגבתי סה"כ לטענה ש"המדדים הכלליים (ג'יני) הם קצת שיטחיים. תנסה להשוות כוח קניה של האנשים העובדים בעשירון התחתון או בשני העשירונים התחתונים." ולי נדמה שאתה משנה נושא. קצת מצחיק שאתה מזכיר בנשימה אחת את הספר המגמתי של אנרייך עם דיבורים על מאמר תעמולתי אבל קשה לטעות עם מכון מיזס, הם בוודאי בעלי עמדה, אם כי יותר מבוססת מאנרייך. הבאתי את הקישור למאמר באתר של מיזס רק בגלל האזכור למחקר הזה. לצערי המחקר המקורי הוא בשוודית ולא מצאתי תרגום שלו אבל הנה לינק אחר: עוד מקום: אגב, גם אני, כמוך, סבור שלא הכל טמון במספרים. אבל לך יש דעה כל כך מוצקה באשר לעדיפות השוודית שחשבתי שיש לך גם נימוקים לה. בנתיים עוד לא ראיתי כאלו. |
|
||||
|
||||
אני הכרתי פעם שוודית עם עדיפות ברורה מאד. למרבה הצער לא יצא מזה כלום. |
|
||||
|
||||
עבר הרבה זמן, היא בטח כבר התגברה על הצער. |
|
||||
|
||||
או שינתה את סדר העדיפויות. |
|
||||
|
||||
בסוף הידיעה בהארץ יש הערה שרומזת להבדלים. האמריקאים משלמים בשביל הכל. שוודיה ידועה כאחת המדינות עם הפערים הקטנים ביותר; למרות שאין לנו את המספרים והקטגוריות של המחקר, על פי אותם פערים, שודיה היא מדינה ממש עניה. יתכן והשווקים אנשים יותר פשוטים ומוציאים פחות על גדג'טים ואולי המדינה אינה מדינת שיווק כמעט מטורפת כמו ארה"ב ולכן רמת הצריכה פחותה בהרבה. אם תקח פרופיל חיים של אדם מכל עשירון, תוכל לראות דברים נוספים מלבד צריכה. |
|
||||
|
||||
מסתבר כי עד כמה שהשבדים עניים יחסית לארה"ב, עדיין מספר דברים הם מצליחים לעשות לא רע. תוחלת החיים בשבדיה גבוהה בשלוש שנים מזו בארה"ב, הסיכוי שלא לשרוד עד גיל שישים נמוך בשבדיה מזה שבארה"ב (בה הסיכוי הזה גבוה באופן חריג יחסית למדינות מפותחות אחרות). אחוז האנשים המרוויחים פחות מ 50% מההכנסה החציונית הוא 17 בארה"ב לעומת 6.5 בשבדיה. זה אומנם לא מדד אבסולוטי (הרי ההכנסה החציונית גבוהה יותר בארה"ב, ניתן לטעון), אולם אחוז האוכלוסיה שחי על פחות מ 11$ ליום זה כבר כן אבסולוטי. 6.3 אחוזים בשבדיה, וקצת יותר מפי שניים מזה בארה"ב. בשבדיה מתים 3 תינוקות מכל 1000 לידות, בארה"ב 7. עד גיל חמש ימותו בארה"ב שמונה ילדים מ 1000, לעומת שלושה בשבדיה. שמונה תינוקות מכל 1000 נולדים בארה"ב בתת-משקל, לעומת חצי מכך בשבדיה. מכל 100,000 לידות בשבדיה יאבדו שתי אימהות את חייהן במהלך הלידה, לעומת 17 בארה"ב. בנוסף, כ 20% מהאוכלוסיה בארה"ב אינם בעלי יכולות קרוא-וכתוב ברמה המוגדרת כ"פונקציונלית" (הכוונה היא למבחן ברמה בסיסית ביותר בהבנת הנקרא) לעומת 6.5% בשבדיה. אין ספק שארה"ב עשירה משבדיה, אבל לאור הנתונים הללו (מתוך דו"ח ההתפתחות האנושית של האו"ם לשנת 2005) אני חושב שנכון לומר שהעניים בשבדיה זוכים לאיכות חיים טובה בהרבה מאלו שבארה"ב, וממילא מספרם קטן יותר (יחסית). גם בקשר לנתונים עולות שאלות. למשל, בזמנו הזכיר פול קרוגמן, אחד מהכלכלנים הידועים בארה"ב, כי הכנסת העשירון התחתון בשבדיה גבוהה בשישים אחוזים מזו של העשירון התחתון בארה"ב. מן הסתם נתונים שונים מצביעים על מתודולוגית מחקר שונה. |
|
||||
|
||||
מעניין כמה מהגרים עניים שבדיה קולטת כל שנה, לעומת מספר המהגרים העניים שארה''ב קולטת. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מעניין באמת, כמה? אני לא חושב שהסטטיסטיקות הנ"ל כוללות שוהים בלתי חוקיים בארה"ב (מה שלא היה תורם למיקומה מן הסתם), ואכן מעניין איזה אחוז מההגירה החוקית לתוך ארה"ב היא של חלכאים ונדכאים. אני יודע שכ 50,000 ויזות מחולקות בהגרלה (אם כי ההשתתפות עולה כסף וקשה להניח שרבים מבני הסוואנה האפריקאית נרשמים אליה). מה לגבי הגירה מסודרת שלא בהגרלה? אני יודע שקנדה למשל בוררת את הבאים בשעריה לפי מדדים כגון השכלה ונכסים. האם ארה"ב איננה מתעניינת כיום בכגון אלו? |
|
||||
|
||||
אני מניח שניתן למצוא מחקרים ברשת על מקורם של המהגרים. אני מנחש שהמקורות של המהגרים הם: 1) ארצות מהם יש הגירה חופשית חוקית - פורטו ריקו, למשל. 2) המוני מהגרים בלתי חוקיים שמגיעים לארה"ב ומולידים בה את ילדיהם שהופכים לחוקיים ו/או מצליחים להתאזרח. מדובר בהרבה מאוד היספאנים אשר מציפים את ארה"ב. אם איני טועה, כמחצית הילדים בקליפורניה הם דוברי ספרדית. אבל לא צריך ללכת רחוק. בדוק מי הם העניים בארה"ב ותראה ישר שרובם מהגרים או בניהם של מהגרים (למעט הקהילה השחורה). |
|
||||
|
||||
ה''למעט'' שלך איננו קטן כלל וכלל. חוץ מזה יש עניים בארה''ב שאינם היספנים או שחורים. |
|
||||
|
||||
תודה על הלינק. המאמר מראה את הנתונים הבאים: קרוב ל-7.5 מליון עניים מהמהגרים- 2.3% קרוב ל-28 מיליון עניים מילידי ארה"ב- 12% . מתוכם 55% לבנים, ו-29% שחורים. |
|
||||
|
||||
כלומר 20% מהעניים הם מהגרים דור ראשון. כמה דור שני קרוב? אני מניח שמספר דומה. אם כן, רמת העוני בארה"ב גדול מזה שבמדינות אחרות בעיקר בגלל ההגירה. או שמא טעיתי? |
|
||||
|
||||
טעית. אחוז העניים המהגרים (גם דור שני)מכלל אוכלוסיית ארה"ב הוא 3.29% ואחוז העניים מהותיקים הוא 12% . אחוז העניים המהגרים-גם דור שני- מתוך אוכלוסיית המהגרים הוא 21.8% . אחוז המהגרים מכלל אוכלוסיית ארה"ב הוא 15.11% . אחוז העוני בתוך אוכלוסיית המהגרים גדל בשמונה עשרה השנים שבין1979 ו1997 מ-15.5% ל-21.8% . בקרב הותיקים העוני נשאר 12%. אין מה להפליג בהצהרות שהעניים בארה"ב הם המהגרים. 28 מיליון עניים הם ותיקים. מה שלא היה לי ברור כי לא קראתי את כל המאמר, הוא האם שונו הקריטריונים למדידת העוני. |
|
||||
|
||||
דבר נוסף שיש לציין הוא שבשבדיה האוכלוסיה מאוד הומוגנית ביחס לזאת שבארה''ב, ולא קשה להעלות על הדעת מצב שבו תוחלת החיים בשבדיה גבוהה יותר מבשאר העולם הודות לגנים השכיחים שם. אני לא טוען שזה המצב, אבל כדאי לזכור את האפשרות הזאת. |
|
||||
|
||||
אולי. אם כי תוחלת החיים בשבדיה לא ''גבוהה יותר מבשאר העולם''. בשוויץ, אוסטרליה, איסלנד ועוד כמה מדינות תוחלת החיים גבוהה אף יותר. |
|
||||
|
||||
קטונתי מלטעון שרמת החיים בארה''ב טובה יותר או פחות מבשוודיה, לדעתי זה דבר שאין דרך לכמת אותו. ניסיתי סה''כ להבין על מה מבוססת הטענה ששוודיה עדיפה על ארה''ב. מאחר ואיציק דיבר על כוח קניה, הבאתי נתונים שסותרים את הטענה. ואם בכך הראיתי שאנשים מסויימים מדברים יותר מנהמת ליבם מאשר מתוך שיקול הגיוני של הנתונים אפשר להסתפק בכך. באשר לנתונים המעניינים שאתה מביא, אוכלוסיית ארה''ב מגוונת בהרבה מאוכלוסיית שוודיה, בין השאר משום שלארה''ב בוחרים להגיע הרבה מיני אנשים מכל מיני ארצות בכל מיני דרכים חוקיות ופחות חוקיות ונדמה לי שכל אלו, ובמיוחד קהילת המקסיקנים הענקית בארצות הגבול הדרומיות עשויים להטות את הנתונים. |
|
||||
|
||||
לא הבאת נתונים שסותרים את הטענה. הנתונים שברקע של מה שהבאת (לא ראינו את נתוני המחקר) ,אינם כוללים את כל מה שמרכיב את אורח החיים. העליתי גם את האפשרות של הבדלים באופי החברה. אם למשל, תשווה את קניית הנעליים בשודיה ובארה"ב ואינני יודע מה קורה בשוודיה, אבל נניח שהשווקים אינם נתונים באופן כה עמוק להתניות של המערכת השיווקית של השוק האמריקאי, והילדים מסתפקים בנעליים טובות שמיוצרות בשוודיה ואינן עולות 120$ . אז תסיק שהעניים בארה"ב שקונים מותגים יקרים עשירים יותר מהשוודים? תתחיל להשוות מלמטה. תשווה את מספר ההומלסים, את אלושגרים במכוניות, ולאט לאט תעלה למעלה. אגב, מרוב שהספר של ברברה ארנרייך הוא "תעמולתי", מחייבים לקרוא אותו בבתי ספר לכלכה בכמה אוניברסיטאות יוקרה בארה"ב. |
|
||||
|
||||
באמת? באיזה בתי ספר לכלכלה מחייבים לקרוא אותו? יש לך לינקים? |
|
||||
|
||||
אני צריך לחפש. בית הספר לכלכלה של אוניברסיטת תל אביב הפך לאחד השמרנים ביותר; היום חלים שינויים בהתייחסות למספרים המיצרפיים. המדד של תוצר לאומי גולמי, למשל, כמבטא צמיחה. ההנחה שאי אפשר היה להעלות את הפעילות הכלכלית ללא פגיעה כל כך קשה באנשים כה רבים איננה מקובלת על רבים מהכלכלנים. אם אתה מקבל את ההנחות של הכלכלה הקלאסית שהכלכלה נפרדת מהפוליטיקה (שרק מפריעה לה) , אז אולי תקבל את טיעוני כלכלני האוצר ונתניהו. אם אתה חושב (כמוני) שהכלכלה באופן בסיסי היא פוליטית- מאבק כוחני על חלוקת העושר- אז תבין את הדברים באופן אחר. |
|
||||
|
||||
אוקיי. אז נחכה לתוצאות החיפוש. |
|
||||
|
||||
איציק הייקר, אמרתי "מאחר ואיציק דיבר על כוח קניה, הבאתי נתונים שסותרים את הטענה". מול הטענה שיש לשוודים כוח קניה גדול יותר הבאתי נתונים. בעקבות הודעתך עכשיו אפשר להראות בצורה ברורה יותר שאתה קודם החלטת שבשוודיה טוב יותר ועכשיו אתה מחפש תירוצים ואם אחד מהם מתגלה כשגוי אתה פשוט מחליף/מרחיב את הטענה וכל זאת מתוך היכרות די שטחית עם המצב שהרי אתה מודה שאינך יודע מה קורה בשוודיה. וכדי שיהיה ברור, שוב, אינני טוען דבר באשר לעדיפות של שוודיה מול ארה"ב בשום מובן כמותי, ניסיתי לברר סה"כ את הטענה שלך שמתבררת כמבוססת על מעט מאוד עובדות והרבה מאוד רצון טוב... הספר של אנרייך איננו ספר לימוד כלכלה ואיננו יכול להוות חלק בקוריקולום, אינני מטיל ספק בטענה שלך למרות נטייתך לטענות בלתי מבוססות אבל זה לא מוכיח שהספר איננו תעמולתי ומגמתי כי הוא כן. זה דבר מקובל בקרב מרצים וחוגים מסויימים להטיל מטלות קריאה מחוץ לקוריקולום הליבה לצורך העשרה וכאן מקובלים בהחלט גם ספרים שהם בעליל לא "אובייקטיביים". אני גם שמעתי על מרצים מסויימים, בעלי דעה מסויימת, שממליצים לקרוא ספרים כמו אלו בבחינת "תלמדו מה אומר הצד השני ותלמדו לזהות את שגגותיו ושקריו" |
|
||||
|
||||
מה אתה למדת? |
|
||||
|
||||
ההקדמה של יהודה שנהב ויוסי דהן מזכירה רק את הסיפור של אוניברסיטת צפון קרוליינה. מדוע שאלתי אותך מה למדת? כי מרצה/מורה טוב אינו מסתגר בקטע המאד צר של החומר שהוא מלמד. מחקרים בארץ הראו על איזו אטימות אנושית איתה יוצאים בישראל סטודנטים לכלכלה: אולי כבר שלחתי לך את הלינק הזה פעם. המורים הטובים ביותר שלי היו תמיד מרחיבים את היריעה; גם אני הייתי עושה כך. |
|
||||
|
||||
היה נחמד אם במקום להתעסק בשאלה _מדוע_ (לדעתך) אני אומר את מה שאני אומר, היית מתייחס _לדבר_ שאני אומר ומנהל דיון ענייני כולל תשובות על שאלות הבהרה ענייניות כאשר הן נשאלות (כמו השאלה למה זה לא טוב להעלות את שכר המינימום ל-10000 דולר שנותרה למרבה המסתורין, ללא מענה, בפתיל אחר). אני ממליץ לך לעשות כן מהטעמים הבאים: א. הבחירה שלך להתעסק במקור הדעות שלי, הרקע המעמדי שלי, באיזה צמתים עובדת אמא שלי ורוחב אופקי עשויה להעיד שיכולתך בתחום הטיעון ההגיוני עצמה קצת חלשה ואתה מנסה להסיט את הנושא. ב. אתה עשוי להיות מופתע ולגלות שהספקולציות שלך לגבי מי אני ולמה אני חושב כך שגויות וארמוז לך רמז, אני לא סטודנט לכלכלה ולא ניאו ליברל. ג. אתה עשוי גם להיות מופתע מכך שאני יודע ומכיר את דעותיך הרבה יותר טוב משאתה מכיר את דעותי. ג. זה פשוט לא לעניין. בתקווה לקיום דיון אמיתי, מעמיק ובכבוד הדדי. |
|
||||
|
||||
שכר מינימום של 10000 דולר הוא אופצייה שאיש לא יכול לעמוד בה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שנסיים את ההדיינות הזאת שנערכת בקווים מקבילים. ברגע שאתה מייחס לי דברים שלא אמרתי ואף לא רמזתי להם (לא דיברתי על הצמתים בהם עברה אימא שלך). לא הסטתי את הנושא ולו פעם אחת. נושא שהחל בשכר מינימום התנהל מצידי כל הזמן בטווח הדיון שנוגע לפערים במדינת ישראל וגם בעולם (אנחנו חלק ממנו). לגבי הספקולציות שלי מי אתה ומה אתה חושב, לא הבאתי שום ספקולציות לגבי מי אתה. כשששאלתי מה למדת, רציתי קצת להעמיק את הדיון. אינני יודע מי אתה. אני רק יודע מה אתה כותב ויכול לנסות להסיק מכך מסקנות מאד מוגבלות לגבי תפיסת עולמך החברתית.התעלמתי מהשאלה של 10000 $ כי היא קנטרנית ולא עניינית. היא מניחה שכל המושג של שכר מינימום הוא עניין קנטרני. כתבתי כבר פעם ששכר מינימום איננו דבר טוב בגלל שלגבי הרבה אנשים הוא הופך לשכר מקסימום שהם יכולים להגיע אליו. האתיקה בתחום יחסי העבודה בישראל כל כך נמוכה, שצריך אותו. כתבתי שיש מדינות באירופה ששכר מינימום נמוך יותר, אך השכר החציוני -גבוה יותר. |
|
||||
|
||||
גם בהרכבת סל קניות צריך לקחת בחשבון את ההבדלים בצריכה בין ארצות שונות. מה שאוכלים כאן לא אוכלים שם. דברים ששם יחשבו זולים מאוד יהיו יקרים כאן, ולהיפך. |
|
||||
|
||||
בודאי שאת צודקת. בגלל זה השוואות יכולות להעשות בין דברים דומים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |